לאחר נפילת סינגפור ב־15 בפברואר 1942, החלו כוחות יפן ב־18 בפברואר לסנן תושבים סינים.
ב־15 בפברואר 1942, לאחר שבוע של לחימה ומחסור חמור במים, במזון ובתחמושת, נכנעה סינגפור ליפן.
ב־1 באפריל 1867 הפכו סינגפור, פנאנג ומלאקה יחד למושבת כתר בריטית בשם מושבות המצרים.
תוכנית ג'קסון, או תוכנית העיר של רפלס, נוצרה בשנות ה־20 של המאה ה־19 כדי להסדיר את התפתחותה של סינגפור.
מהגרים מסין, מהודו, ממלאקה ומהאיים הסמוכים סייעו להפוך את סינגפור לקהילה מגוונת סביב נמל צומח.
ההסכם המרכזי המכונה הסכם אללהאבאד נחתם ב־1765: הקיסר שאה עלאם השני העניק לחברת הודו המזרחית את הזכות לגבות הכנסות בבנגל, בביהאר ובאוריסה.
סינגפור שכנה סמוך למעבר ימי חשוב בין האוקיינוס ההודי לים סין הדרומי — מיקום שהפך אותה לאתר מבטיח למסחר ולנוכחות בריטית באזור.
טמאסק, שמה הקדום של סינגפור, שכנה בצומת ימי שחיבר בין האוקיינוס ההודי לים סין הדרומי.
לפי הכרוניקות המלאיות, סאנג נילה אוטמה, נסיך מפאלמבנג, ייסד את סינגפורה בסביבות 1299.
Singapura, שמה הקדום של סינגפור, פירושו בסנסקריט «עיר האריות».
המהפכה התרבותית הייתה קמפיין פוליטי שיזם מאו דזה דונג ב 1966 ונמשך, לפי התיארוך המקובל, עד 1976.
טמסק, שנכתב גם טמסיק, היה שמו של יישוב הנמל הקדום בסינגפור. מסמכים מן המאה ה־14 מזכירים את השם, וסינגפורה הוא שם היסטורי נוסף הקשור למקום.