הסאגה הזו אינה קשורה לסכסוך מסחרי או להחלטה שרירותית של אילון מאסק. היא נובעת מתוך לב ליבה של מערכת היחסים הרגולטורית המורכבת בין וושינגטון לבייג'ין.
החסימה אינה מוגבלת רק לאתר האינטרנט. מקורות שצוטטו בבלומברג טענו כי הבנקים המובילים בעסקה הנחו את יתר חברות החיתום "שלא לאפשר ללקוחות בהונג קונג ובסין, כולל לקוחות בנקאות פרטית, להגיש הזמנות להנפקה – בשל סיכוני רגולציה וציות" .
כלומר, גם אם משקיע סיני היה מצליח איכשהו לעקוף את החסימה הגיאוגרפית ולראות את התשקיף, הבנק שלו היה מסרב לקבל את ההזמנה. זוהי "עצירת חירום" מוחלטת של צינור ההשקעות מאותם אזורים.
מה עומד מאחורי ההחלטה החריגה הזו? התשובה נעוצה בחוק האמריקאי, ובמיוחד בתקנות ה-International Traffic in Arms Regulations (ITAR) – מערכת התקנות האמריקאיות לפיקוח על ייצוא מוצרים ושירותים ביטחוניים .
הטכנולוגיה של SpaceX – טילים לשיגור חלליות, חלליות מאוישות ורשת לווייני התקשורת "סטארלינק" – נחשבת לרגישה מבחינה ביטחונית בארה"ב. מתן אפשרות למשקיעים זרים להחזיק במניות החברה, במיוחד ממדינה כמו סין, עלול להתפרש על ידי הרגולטורים האמריקאים כ"ייצוא" של טכנולוגיה זו, מה שיהווה עבירה פדרלית חמורה .
עבור מי שמנסה לגשת לאתר מישראל או אירופה, הכל נראה נוצץ ומזמין. אך עבור מי שמנסה לעשות זאת מסין או מהונג קונג, המסך מתקבל ב-"שגיאה 1009". לפי חברת אבטחת הרשת Cloudflare, הסיבה הסבירה ביותר לשגיאה זו היא ש"בעלי האתר חסמו" גישה מהאזור הגיאוגרפי הרלוונטי .
החסימה היא כה רחבה, עד שהיא חלה גם על הונג קונג, שלמרות מעמדה המיוחד כטריטוריה, מוגדרת על ידי SpaceX כחלק מהאזור החסום.
ההנפקה, שצפויה להתחיל להיסחר ב-12 ביוני 2026, שוברת כל שיא אפשרי. SpaceX דילגה על המו"מ המסורתי על טווח המחירים וקבעה מחיר קבוע, מהלך נדיר שמשדר ביטחון עצום בביקוש :
זוהי ההנפקה הגדולה אי-פעם, שתשבור בקלות את השיא הקודם של ענקית הנפט הסעודית ארמקו, שגייסה 29.4 מיליארד דולר ב-2019 .