ThreatLabz בחנה כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות בשנת 2025, ודיווחה כי ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר מהן. בסקר של PagerDuty, 66% מהמשיבים שהשתמשו ב AI לצורכי עבודה אמרו שהשתמשו בכלים בעבודה אף שסברו שהמדיניות בארגון אינה מתירה זאת.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 2
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: Why do AI blocklists give Singapore firms a false sense of security despite IMDA’s January 2026 Model AI Governance Framework for Agentic AI. Article summary: AI blocklists can confuse control over the corporate network with control over actual AI use: employees may move work to personal devices, while AI inside approved software remains accessible. IMDA’s January 2026 framewo. Topic tags: general, general web, user generated. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fa
רשימת חסימה יכולה לצמצם גישה לשירות מסוים דרך הרשת הארגונית, אבל היא לא מוכיחה שהעובדים הפסיקו להשתמש ב-AI — וגם לא בהכרח פותרת את הסיבות שבגללן פנו אליו מלכתחילה. בשנת 2025 ניתחה ThreatLabz כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות שנצפו בפלטפורמת Zscaler. לפי הדיווח על הממצאים, ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר עסקאות, ובהן שימוש בכלים נפוצים.1
6 הנתונים משקפים תעבורה שנצפתה בפלטפורמה, ולא מדד לכמות הסיכון שהחסימה מנעה או לתמונת השימוש בכלל העסקים בסינגפור.
לכן, השאלה המעשית אינה רק אילו אפליקציות להכניס לרשימת החסימה. צריך להבין גם כיצד עובדים עשויים להשתמש ב-AI דרך מכשירים אישיים, כלים עסקיים מאושרים שכבר כוללים עוזרים מובנים, או סוכנים שמקבלים גישה למערכות ארגוניות. מסגרת הממשל של רשות הפיתוח של התקשורת והמדיה בסינגפור (IMDA) בנושא AI סוכני מספקת הנחיות להערכת סיכונים ולהגבלת הגישה, העצמאות והפעולות של סוכנים.26
חסימה ברשת יכולה למנוע נתיב מסוים לשירות, אך היא לא מבטלת את המשימה שהעובד ביקש לבצע בעזרת AI. בסקר של PagerDuty מיוני 2026, 66% מהמשיבים שהשתמשו ב-AI לצורכי עבודה אמרו שהשתמשו בכלים בעבודה אף שסברו שמדיניות החברה אינה מתירה זאת.38 הסקר כלל 1,250 אנשי מקצוע משרדיים בארגונים גדולים באוסטרליה, ביפן, בבריטניה ובארצות הברית. לכן הוא מצביע על דפוס אפשרי במקומות עבודה, אך אינו אומדן לשיעור השימוש בסינגפור.
41
המסקנה אינה שכל חסימה תיעקף, אלא שאיסור כשלעצמו אינו תמונה מלאה של התנהגות העובדים או של החשיפה הארגונית.
השימוש הארגוני ב-AI עשוי לכלול עוזרים המשולבים בתוכנות עסקיות מאושרות, חיבורים בין מערכות וסוכנים — ולא רק צ'אטבוטים ציבוריים. בכל מערכת חשוב לבדוק לאיזה מידע היא יכולה להגיע ומה היא רשאית לעשות. מסגרת IMDA ממליצה לבחון, בין היתר, גישה למידע רגיש, מידת העצמאות של הסוכן, היקף הפעולות האפשריות והיכולת לבטל אותן.20
26
כך משתנה השאלה מ״האם האפליקציה נמצאת ברשימה?״ ל״לאיזה מידע ה-AI יכול לגשת, מה הוא יכול לחשוף ומה הוא יכול לשנות?״
עובד עשוי להיעזר במכשיר אישי או בחיבור שאינו מנוטר כדי לבצע משימה הקשורה לעבודה. במצב כזה, חסימה ברשת הארגונית לא בהכרח תציג את כל הדרך שבה המידע טופל. כדאי להיערך לתרחיש הזה, ולא להניח שיומני הרשת מספקים תיעוד מלא של כל שימוש ב-AI.
גם תכונת AI בתוך תוכנה מאושרת מצריכה בדיקה של ההרשאות ושל זרימת המידע. עצם אישור התוכנה אינו מוכיח שלכל עוזר או חיבור בה יש גישה מתאימה.
בפוסט של Forcepoint, שהתבסס על דיווח של Fortune, תוארו כ-3,000 פריטים של Anthropic שטרם פורסמו והפכו לנגישים לציבור בעקבות הגדרה שגויה במערכת ניהול תוכן.40 זהו מקרה מדווח, ולא ראיה לגבי רשימות חסימה או לגבי עסקים בסינגפור. הרלוונטיות שלו מצומצמת אך חשובה: הרשאות והגדרות פרסום עלולות ליצור חשיפה גם בלי קשר לאילו כלי AI הארגון מתיר.
איסור גורף וגישה בלתי מוגבלת אינם האפשרויות היחידות. גישה שימושית יותר משלבת נראות, הגנה על מידע, הגבלת הרשאות וכלים מאושרים שאפשר לעבוד איתם בפועל.
ממפים את השימוש ב-AI בפועל. יש לעקוב אחר כלים מאושרים, תכונות AI מובנות, חיבורים בין מערכות וסוכנים. כדאי לשלב גילוי טכני עם דרך ברורה לעובדים לדווח על שימושים חדשים. נתוני רשת הם מקור מידע אחד, לא תיעוד מלא של כל תהליך עבודה.
מתחילים בהגנה על המידע הרגיש ביותר. מזהים מאגרי מידע בסיכון גבוה ובודקים למי — ולאילו מערכות — יש גישה אליהם. יש להגן על המידע במקום שבו הוא נשמר או נעשה בו שימוש, ולא להסתמך רק על רשימות של שמות אפליקציות.
מגדירים גבולות לכלי AI מאושרים ובודקים אותם. בוחנים איזה מידע העוזר יכול לאחזר, לשלוח או לשנות. מגבילים גישה למה שנדרש למשימה, ודורשים אישור אנושי לפעולות משמעותיות או כאלה שקשה להפוך. צעדים אלה תואמים את הנחיות IMDA להערכת סיכוני סוכנים ולהגבלת היקף הפעולה, העצמאות והגישה שלהם.20
26
דואגים שהחלופה המאושרת תהיה שימושית. יש לספק כלים ותהליכי אישור שמאפשרים לבצע עבודה לגיטימית בלי לפנות לחלופות לא מאושרות. כדאי למדוד אם עובדים מצליחים להשלים משימות בבטחה — ולא רק כמה בקשות נדחו ברשימת החסימה.
רשימות חסימה יכולות להיות כלי אחד בארגז הכלים, אבל הן אינן מדד אמין להפחתת סיכון. ניהול טוב יותר הופך את השימוש בפועל לגלוי יותר, מגן על מידע רגיש בכל מקום שבו הוא עובר ומגביל את הפעולות שמערכות AI יכולות לבצע.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ThreatLabz בחנה כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות בשנת 2025, ודיווחה כי ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר מהן.
ThreatLabz בחנה כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות בשנת 2025, ודיווחה כי ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר מהן. בסקר של PagerDuty, 66% מהמשיבים שהשתמשו ב AI לצורכי עבודה אמרו שהשתמשו בכלים בעבודה אף שסברו שהמדיניות בארגון אינה מתירה זאת.
דרך מאוזנת כוללת מיפוי של השימוש בפועל, הגנה על מידע רגיש, הגבלת הגישה והפעולות של סוכני AI, והנגשת כלים מאושרים לעובדים.
ThreatLabz בחנה כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות בשנת 2025, ודיווחה כי ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר מהן. בסקר של PagerDuty, 66% מהמשיבים שהשתמשו ב AI לצורכי עבודה אמרו שהשתמשו בכלים בעבודה אף שסברו שהמדיניות בארגון אינה מתירה זאת.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 2
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: Why do AI blocklists give Singapore firms a false sense of security despite IMDA’s January 2026 Model AI Governance Framework for Agentic AI. Article summary: AI blocklists can confuse control over the corporate network with control over actual AI use: employees may move work to personal devices, while AI inside approved software remains accessible. IMDA’s January 2026 framewo. Topic tags: general, general web, user generated. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fa
רשימת חסימה יכולה לצמצם גישה לשירות מסוים דרך הרשת הארגונית, אבל היא לא מוכיחה שהעובדים הפסיקו להשתמש ב-AI — וגם לא בהכרח פותרת את הסיבות שבגללן פנו אליו מלכתחילה. בשנת 2025 ניתחה ThreatLabz כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות שנצפו בפלטפורמת Zscaler. לפי הדיווח על הממצאים, ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר עסקאות, ובהן שימוש בכלים נפוצים.1
6 הנתונים משקפים תעבורה שנצפתה בפלטפורמה, ולא מדד לכמות הסיכון שהחסימה מנעה או לתמונת השימוש בכלל העסקים בסינגפור.
לכן, השאלה המעשית אינה רק אילו אפליקציות להכניס לרשימת החסימה. צריך להבין גם כיצד עובדים עשויים להשתמש ב-AI דרך מכשירים אישיים, כלים עסקיים מאושרים שכבר כוללים עוזרים מובנים, או סוכנים שמקבלים גישה למערכות ארגוניות. מסגרת הממשל של רשות הפיתוח של התקשורת והמדיה בסינגפור (IMDA) בנושא AI סוכני מספקת הנחיות להערכת סיכונים ולהגבלת הגישה, העצמאות והפעולות של סוכנים.26
חסימה ברשת יכולה למנוע נתיב מסוים לשירות, אך היא לא מבטלת את המשימה שהעובד ביקש לבצע בעזרת AI. בסקר של PagerDuty מיוני 2026, 66% מהמשיבים שהשתמשו ב-AI לצורכי עבודה אמרו שהשתמשו בכלים בעבודה אף שסברו שמדיניות החברה אינה מתירה זאת.38 הסקר כלל 1,250 אנשי מקצוע משרדיים בארגונים גדולים באוסטרליה, ביפן, בבריטניה ובארצות הברית. לכן הוא מצביע על דפוס אפשרי במקומות עבודה, אך אינו אומדן לשיעור השימוש בסינגפור.
41
המסקנה אינה שכל חסימה תיעקף, אלא שאיסור כשלעצמו אינו תמונה מלאה של התנהגות העובדים או של החשיפה הארגונית.
השימוש הארגוני ב-AI עשוי לכלול עוזרים המשולבים בתוכנות עסקיות מאושרות, חיבורים בין מערכות וסוכנים — ולא רק צ'אטבוטים ציבוריים. בכל מערכת חשוב לבדוק לאיזה מידע היא יכולה להגיע ומה היא רשאית לעשות. מסגרת IMDA ממליצה לבחון, בין היתר, גישה למידע רגיש, מידת העצמאות של הסוכן, היקף הפעולות האפשריות והיכולת לבטל אותן.20
26
כך משתנה השאלה מ״האם האפליקציה נמצאת ברשימה?״ ל״לאיזה מידע ה-AI יכול לגשת, מה הוא יכול לחשוף ומה הוא יכול לשנות?״
עובד עשוי להיעזר במכשיר אישי או בחיבור שאינו מנוטר כדי לבצע משימה הקשורה לעבודה. במצב כזה, חסימה ברשת הארגונית לא בהכרח תציג את כל הדרך שבה המידע טופל. כדאי להיערך לתרחיש הזה, ולא להניח שיומני הרשת מספקים תיעוד מלא של כל שימוש ב-AI.
גם תכונת AI בתוך תוכנה מאושרת מצריכה בדיקה של ההרשאות ושל זרימת המידע. עצם אישור התוכנה אינו מוכיח שלכל עוזר או חיבור בה יש גישה מתאימה.
בפוסט של Forcepoint, שהתבסס על דיווח של Fortune, תוארו כ-3,000 פריטים של Anthropic שטרם פורסמו והפכו לנגישים לציבור בעקבות הגדרה שגויה במערכת ניהול תוכן.40 זהו מקרה מדווח, ולא ראיה לגבי רשימות חסימה או לגבי עסקים בסינגפור. הרלוונטיות שלו מצומצמת אך חשובה: הרשאות והגדרות פרסום עלולות ליצור חשיפה גם בלי קשר לאילו כלי AI הארגון מתיר.
איסור גורף וגישה בלתי מוגבלת אינם האפשרויות היחידות. גישה שימושית יותר משלבת נראות, הגנה על מידע, הגבלת הרשאות וכלים מאושרים שאפשר לעבוד איתם בפועל.
ממפים את השימוש ב-AI בפועל. יש לעקוב אחר כלים מאושרים, תכונות AI מובנות, חיבורים בין מערכות וסוכנים. כדאי לשלב גילוי טכני עם דרך ברורה לעובדים לדווח על שימושים חדשים. נתוני רשת הם מקור מידע אחד, לא תיעוד מלא של כל תהליך עבודה.
מתחילים בהגנה על המידע הרגיש ביותר. מזהים מאגרי מידע בסיכון גבוה ובודקים למי — ולאילו מערכות — יש גישה אליהם. יש להגן על המידע במקום שבו הוא נשמר או נעשה בו שימוש, ולא להסתמך רק על רשימות של שמות אפליקציות.
מגדירים גבולות לכלי AI מאושרים ובודקים אותם. בוחנים איזה מידע העוזר יכול לאחזר, לשלוח או לשנות. מגבילים גישה למה שנדרש למשימה, ודורשים אישור אנושי לפעולות משמעותיות או כאלה שקשה להפוך. צעדים אלה תואמים את הנחיות IMDA להערכת סיכוני סוכנים ולהגבלת היקף הפעולה, העצמאות והגישה שלהם.20
26
דואגים שהחלופה המאושרת תהיה שימושית. יש לספק כלים ותהליכי אישור שמאפשרים לבצע עבודה לגיטימית בלי לפנות לחלופות לא מאושרות. כדאי למדוד אם עובדים מצליחים להשלים משימות בבטחה — ולא רק כמה בקשות נדחו ברשימת החסימה.
רשימות חסימה יכולות להיות כלי אחד בארגז הכלים, אבל הן אינן מדד אמין להפחתת סיכון. ניהול טוב יותר הופך את השימוש בפועל לגלוי יותר, מגן על מידע רגיש בכל מקום שבו הוא עובר ומגביל את הפעולות שמערכות AI יכולות לבצע.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ThreatLabz בחנה כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות בשנת 2025, ודיווחה כי ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר מהן.
ThreatLabz בחנה כמעט טריליון עסקאות AI ולמידת מכונה ארגוניות בשנת 2025, ודיווחה כי ארגונים חסמו קרוב לארבע מכל עשר מהן. בסקר של PagerDuty, 66% מהמשיבים שהשתמשו ב AI לצורכי עבודה אמרו שהשתמשו בכלים בעבודה אף שסברו שהמדיניות בארגון אינה מתירה זאת.
דרך מאוזנת כוללת מיפוי של השימוש בפועל, הגנה על מידע רגיש, הגבלת הגישה והפעולות של סוכני AI, והנגשת כלים מאושרים לעובדים.