הדברים האחרונים של סם אלטמן מצביעים על שני מבחנים הקשורים לנוכחות הפיזית של בינה מלאכותית בחיי היומיום: מוצר לביש צריך להיות מקובל גם על האנשים שסביב המשתמש, וטענות על תשתיות צריכות להיבחן לפי תנאי השטח — לא לפי הכללות רחבות.
למה אלטמן מסתייג ממשקפיים חכמים
אלטמן אמר כי „מאוד לא נוח” לו לדבר עם אדם שמרכיב „מצלמה ונורית”. זו ביקורת ברורה על הדינמיקה החברתית שיוצרים משקפיים חכמים המצוידים במצלמה, בהם משקפי Ray-Ban של Meta. אין בכך התחייבות רשמית ש-OpenAI לעולם לא תייצר משקפיים, אך לפי דבריו הפומביים זה נראה כמו תחום שסביר שלא יעמוד בראש סדר העדיפויות שלה בטווח הקרוב.
2
11
ההסתייגות אינה עוסקת רק ביכולת הטכנולוגית להריץ תכונות AI על משקפיים, אלא בהסכמה ובנוחות של מי שנמצא מול המרכיב אותם. נורית חיווי יכולה לסמן הקלטה, אך אינה מבטלת את אי-הוודאות שאדם עשוי לחוש מול מצלמה המובנית במשקפיים. המתח הזה עומד בלב חלק מהביקורת הציבורית על מוצרים לבישים עם מצלמה.
2
מה OpenAI בוחנת עם ג׳וני אייב
אלטמן תיאר משפחה רחבה יותר של מכשירי AI, שמפותחת עם צוותו של ג׳וני אייב, לשעבר מעצב בכיר באפל:
- מכשירים לשולחן או לשולחן העבודה — לשימוש במקום קבוע
- מכשירים שנכנסים לכיס — לשימוש נייד
- מכשירים הנלבשים על הגוף — לתרחישים עתידיים מסוימים
6
9
זו הצהרת כיוון, לא מפת דרכים למוצרים. הדיווחים המפורטים ביותר על המכשיר הראשון של OpenAI תיארו אותו כקומפקטי, מודע להקשר, ללא מסך ולא כמשקפיים — מעין „מכשיר ליבה שלישי” לצד מחשב נייד וטלפון, שיוכל לנוח על שולחן או להיכנס לכיס.
1
14
חשוב להבחין בין משפחת המכשירים הרחבה לבין המוצר הראשון. דיווחים על מסמכים שהוגשו לבית משפט ציינו שהמכשיר הראשון לא יהיה מוצר לאוזן ולא מוצר לביש. לכן, דברי אלטמן על חומרה שנלבשת על הגוף אינם אישור לכך שהמוצר הראשון יהיה לביש.
38
מתי עשוי להגיע המכשיר הצרכני הראשון?
OpenAI לא אישרה בפומבי תאריך השקה או צורה סופית למכשיר. דיווחים מוקדמים קישרו את הפרויקט ליעד של 2026, ואילו דיווחים מאוחרים יותר דיברו על אפשרות למשלוחים כבר בשנה שלאחר מכן. כלומר, מדובר במוצר שעדיין נמצא בפיתוח ולא בחלון השקה שאפשר להסתמך עליו.
1
10
המסקנה המעשית: אפשר לצפות לניסויים נוספים בחומרה, אך לא כדאי להתייחס לקטגוריית מוצר מסוימת, למערך תכונות או לתאריך כלשהו כסגורים לפני הודעה רשמית של OpenAI.
תשובת אלטמן לחששות מצריכת המים של מרכזי נתונים
באותו דיון רחב יותר על ההשפעות המוחשיות של AI, אלטמן דחה את הטענה שמרכזי נתונים מודרניים הם בהכרח צרכני מים עצומים. הוא כינה את התפיסה הזו „מם” עיקש, והזכיר סקירה של וירג׳יניה מ-2024, שלפי הדיווחים על דבריו מצאה שרוב מבני מרכזי הנתונים הבודדים צרכו מים בכמות דומה לבניין משרדים גדול — או פחות ממנו — אף שחלק מהמתקנים צרכו הרבה יותר.
47
51
הוא גם השתמש בהשוואה בולטת במיוחד: לדבריו, גידול שקד אחד עשוי לדרוש כמות מים השקולה לכ-38,000 שאילתות ב-ChatGPT. ההשוואה נועדה לערער על הערכות מנופחות לגבי צריכת מים לכל שאילתה, ולא למדוד את מלוא ההשפעה המקומית של הקמה ותפעול תשתיות AI.
50
למה ההתנגדות המקומית לא נעלמה
גם אומדן ממוצע נמוך לכל שאילתה אינו יכול לקבוע אם מתקן מסוים מתאים לאגן ניקוז, לרשת חשמל או לקהילה מסוימים. בסקר של אוניברסיטת וירג׳יניה שעליו דווח באוגוסט, יותר משלושה מכל חמישה אמריקאים התנגדו להקמת מרכז נתונים חדש בקהילה שלהם, בעוד שפחות מאחד מכל חמישה תמך בכך. צריכת מים, הביקוש לחשמל, ההשפעות הסביבתיות ושקיפות ההסכמים עם היזמים היו בין החששות החוזרים.
18
19
וירג׳יניה ממחישה מדוע השאלה תלויה במיקום. הערכת מדינה מאוחרת יותר מצאה, לפי הדיווחים, שאף אתר שנבדק במישור החוף לא יכול לתמוך בשאיבת מי תהום גדולה חדשה לפי תקני הרישוי הקיימים.
20 הממצא הזה אינו מוכיח שכל מרכז נתונים צורך מים בהיקף חריג, אך הוא מדגים מדוע מגבלות אזוריות על אספקת המים חשובות במיוחד בפרויקטים המבוססים על שאיבות חדשות בהיקף גדול.
האות הרחב יותר לגבי אסטרטגיית המוצרים של AI
עמדותיו של אלטמן מתיישבות עם מבחן פשוט לשלב הבא של הבינה המלאכותית: מוצרים ותשתיות צריכים לעבוד לא רק מבחינה טכנית, אלא גם ביחס לאנשים אחרים. בחומרה, המשמעות היא הימנעות מצורות שימוש שעלולות לגרום לעוברי אורח להרגיש שנמצאים במעקב. במרכזי נתונים, המשמעות היא לא להסתפק בממוצעים עולמיים, אלא להתייחס לשאלות על מים, חשמל ושקיפות בכל קהילה מארחת.
הפרטים על המכשירים העתידיים של OpenAI עדיין מעורפלים ברובם. מה שברור יותר הוא כיוון החברה כפי שהוצג: מגוון חומרות AI מעבר לטלפון ולמשקפיים, לצד הטענה הפומבית שיש לבחון את העלויות הסביבתיות של AI בדיוק רב יותר מכפי שמאפשרות השוואות ויראליות.
6
51