יאנג הייתה חריפה במיוחד בניתוח שלה כשאמרה, "אם אתה נינטנדו, אתה מסתכל על זה ועושה 'הריגה' עם הכרזה גדולה." הכוונה שלה הייתה ברורה – ברגע שאלמנט ההפתעה נעלם, הדרך היחידה לייצר התרגשות אמיתית היא להציף את הקהל בתוכן ממשי. טיזר קצר פשוט לא הספיק יותר. המנהלים לשעבר סיפרו שהרגישו "קהים" בזמן הצפייה בחשיפה, ניגוד מוחלט לאופוריה שהכרזה כזו הייתה אמורה לייצר .
ההדלפות שריסקו את ההפתעה הגיעו ממדליף פנימי ידוע, NateTheHate, שפירט חודשים קודם לכן את מפת הדרכים של תוכנות ה-Switch 2. טענותיו כללו רימייק מלא של Ocarina of Time לעונת החגים, משחק Star Fox חדש ב"סגנון קלאסי" לקיץ 2026, והיעדרו הבולט של כותר Mario תלת-ממדי חדש עד 2027 .
בתחילה אלו היו רק שמועות, אך ההדלפות קיבלו אמינות עצומה כאשר נינטנדו אישרה רשמית את פרויקט Star Fox בתחילת מאי 2026, והכריזה על תאריך שחרור ב-25 ביוני עם מצב Classic – פרטים שהתאימו בדיוק לתיאור של NateTheHate . האימות הפך רטרואקטיבית את כל המצאי שהודלף לעובדה מוגמרת בעיני מעריצים רבים, והפך את ההכרזה על Ocarina of Time מהפתעה לתרגיל של סימון וי על רשימת ציפיות. החשיפה עצמה הייתה רק טיזר קצר עם חלון שחרור מעורפל לשנת 2026, ולטענת המבקרים, לא עשתה דבר כדי לנטרל את שבועות הציפיות והוויכוחים שהתקיימו ברשת מראש
.
הסיטואציה הציתה ויכוח על אסטרטגיית השיווק הנוקשה והידועה לשמצה של נינטנדו. מצד אחד נמצאת הגישה ה"ממושמעת": שחברה בסדר גודל ובהיקף הסודיות של נינטנדו מעדיפה לדבוק בתוכנית מוכנה וארוכת טווח מאשר לבצע שינויים מבוהלים של הרגע האחרון כתגובה להדלפות.
אולם אליס ויאנג נוחתים בלב ליבה של גישת "ההזדמנות שהוחמצה". הטיעון שלהם הוא שאסטרטגיות שיווק הן מסמכים חיים. ברגע שההקשר של הכרזה השתנה מהיסוד – במקרה הזה, כי כולם כבר ידעו שהמשחק מגיע – ההכרזה עצמה חייבת להשתנות בהתאם. הם טוענים שנינטנדו הייתה צריכה לגנוז את הטיזר הקצר ובמקום זאת להציג מבט משמעותי יותר על המשחק, כדי ללכוד מחדש את התרגשות המעריצים ולהדגים למה הרימייק הוא משחק חובה, אפילו עבור אלה שכבר ידעו שהוא מגיע .
הכישלון הספציפי הזה היה חלק מנרטיב רחב יותר שהם בנו במשך חודשים. אליס הצהיר קודם לכן שנינטנדו תהיה "זועמת לחלוטין" על ההדלפות ושהחברה נמצאת ב"טריטוריה לא מוכרת" . הוא ויאנג אפילו תיארו את גל ההדלפות הראשוני כ"תרחיש הגרוע ביותר" (worst-case scenario) עבור חברה שהשיווק שלה תלוי כל כך בגורם ה"הפתעה ועונג" (surprise and delight)
.
הביקורת על חשיפת Ocarina of Time לא התרחשה בחלל ריק. היא הייתה חלק מגל רחב יותר של אכזבה מנינטנדו דיירקט של יוני 2026. המצגת גם ספגה ביקורת קשה על כך שנכשלה מלחשוף משחק Mario תלת-ממדי מרכזי חדש, כותר שמשקיעים רבים תלו בו תקוות להניע את מכירות קונסולת ה-Switch 2 במהלך עונת החגים הקריטית .
תגובת השוק הייתה מיידית וקשה. מניית נינטנדו צנחה ב-7.5% בבורסת טוקיו בעקבות הדיירקט, על רקע חששות גוברים של משקיעים שמערך משחקי החגים של ה-Switch 2 לוקה בחסר "כותר סדרת דגל המסוגל לתמוך במכירות הקונסולה" . היעדר עוגן מרכזי של נינטנדו לסוף השנה, בשילוב עם התפיסה של השקה שיווקית כושלת לכותרת מפתח כמו Ocarina of Time, ציירו תמונה מדאיגה של המומנטום התוכנתי של החברה.
הביקורת של אליס ויאנג מצביעה בסופו של דבר על מתח עמוק בתוך נינטנדו. הסודיות האגדית של החברה היא חלק מרכזי מזהות המותג שלה, שנועדה למקסם את ההשפעה של ההכרזות הנדירות והמתוזמנות בקפידה שלה. אבל בעידן של הדלפות מתמשכות ומדויקות יותר ויותר, אסטרטגיה זו יכולה להפוך לנטל. בסירובה להסתגל כשהקלפים נחשפו, נינטנדו אפשרה לרגע שהיה אמור להיות ניצחון להפוך לעניין שטוח וצפוי מראש, שהותיר מעריצים ומשקיעים כאחד עם טעם של עוד.
Comments
0 comments