המשמעות היא שהריבית על הלוואות העבר תופסת נתח גדול יותר מתקציב המדינה מאשר המימון של היכולות הצבאיות בהווה. במקביל, ממשלות ה-G7 נדרשות להגדיל את הוצאות הביטחון — מה שמצמצם עוד יותר את מרחב התמרון הפיסקלי.

באילו מדינות הריבית על החוב גבוהה מתקציב הביטחון?

החריגות היחידות הן גרמניה וקנדה. בחמש המדינות האחרות הפער בולט במיוחד:

• איטליה: עלויות שירות החוב מגיעות לכמעט פי שלושה מתקציב הביטחון — כ-193% ממנו .
• ארצות הברית: תשלומי הריבית על החוב הציבורי גבוהים בערך פי שניים מתקציב הביטחון . Scope צופה כי החוב הממשלתי האמריקאי יגיע ל-137.8% מהתוצר ב-2029, מעל השיא של 132% שנרשם ב-2020, בתקופת המגפה .
• בריטניה וצרפת: בשתי המדינות עלויות שירות החוב הן בערך פי שניים מהוצאות הביטחון .
• יפן: אף שהיחס המדויק משתנה מעט בין המקורות, גם יפן נכללת בקבוצת המדינות שבהן הוצאות הריבית גבוהות מההוצאות הצבאיות .

גרמניה היא המדינה בעלת המצב הפיסקלי הנוח ביותר בהשוואה הזו. לפי Scope, הוצאות הריבית שלה ב-2026 צפויות להסתכם בכ-35% בלבד מתקציב הביטחון .

החוב של ה-G7 מתקרב לשיא מתקופת הקורונה

Scope Ratings צופה כי החוב הממשלתי המצטבר של מדינות ה-G7 יעלה ל-135.2% מהתוצר עד 2029 — קרוב לשיא של 139.6% שנרשם ב-2020 .

גם קרן המטבע הבינלאומית הזהירה באוקטובר 2025 כי החוב הציבורי העולמי צפוי לעבור את רף 100% מהתוצר עד 2029, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1948. לפי הקרן, עלויות שירות החוב הגואות מצמצמות את התקציבים הזמינים לצד הוצאות הביטחון והעלויות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה .

בארצות הברית, ביפן ובצרפת צפויים תשלומי הריבית להמשיך לעלות, בין היתר משום שמלאי החוב שלהן גבוה ושיעורי הריבית נותרו יחסית גבוהים . בארצות הברית לבדה מעריכה Scope כי תשלומי הריבית נטו יהיו בממוצע כ-12% מהכנסות הממשלה בשנים 2025–2030 — לפחות פי שניים מהשיעור אצל מדינות דומות .

המתח בין התחמשות לבין יציבות תקציבית

הבעיה אינה מסתכמת בחוב הקיים. חברות נאט״ו הסכימו להגדיל את הוצאות הביטחון לכיוון 3.5% מהתוצר עד 2035 . כאשר חשבון הריבית כבר צורך חלק ניכר מהמשאבים, היעד הביטחוני החדש עלול להעמיק את הגירעונות או לחייב קיצוצים בתחומים אחרים.

צרפת ממחישה את הקושי. לפי Scope, אם המדינה תעלה את הוצאות הביטחון ל-3% מהתוצר בלי צעדי צמצום תקציביים מקבילים או חלוקת נטל ברמת האיחוד האירופי, הגירעון שלה עלול לעבור את רף 4% מהתוצר עד 2029, והחוב הממשלתי עשוי לעלות מעל 120% מהתוצר .

אין עדיין משבר מימון — אך הרגישות עולה

רוב מדינות ה-G7 עדיין לא נקלעו למשבר מיידי של מחזור חובות. עם זאת, אייקו זיוורט, מנהל בכיר לדירוגי מדינות וממשלות ב-Scope Ratings, הזהיר כי "נטל חוב גבוה, בשילוב גירעונות ראשוניים גדולים יחסית, מגביר את הרגישות של כספי הציבור לשינויים בתנאי המימון בשווקים" .

במילים אחרות, הסיכון אינו בהכרח משבר מיידי — אלא מערכת תקציבית שהופכת פגיעה יותר לעלייה בתשואות האג״ח, להתייקרות המימון או לירידה באמון המשקיעים.

השורה התחתונה

הנתונים של בלומברג ו-Scope מצביעים על נקודת מפנה תקציבית: בחמש מתוך שבע הכלכלות המתקדמות הגדולות בעולם, מימון החוב שנצבר בעבר עולה כיום יותר ממימון היכולת הצבאית בהווה. אם יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות ובמקביל יוגדלו יעדי הביטחון של נאט״ו, המתח בין יציבות האשראי של המדינות לבין צורכי הביטחון צפוי להתעצם לאורך שאר העשור.

המשמעות היא שהריבית על הלוואות העבר תופסת נתח גדול יותר מתקציב המדינה מאשר המימון של היכולות הצבאיות בהווה. במקביל, ממשלות ה-G7 נדרשות להגדיל את הוצאות הביטחון — מה שמצמצם עוד יותר את מרחב התמרון הפיסקלי.

באילו מדינות הריבית על החוב גבוהה מתקציב הביטחון?

החריגות היחידות הן גרמניה וקנדה. בחמש המדינות האחרות הפער בולט במיוחד:

• איטליה: עלויות שירות החוב מגיעות לכמעט פי שלושה מתקציב הביטחון — כ-193% ממנו .
• ארצות הברית: תשלומי הריבית על החוב הציבורי גבוהים בערך פי שניים מתקציב הביטחון . Scope צופה כי החוב הממשלתי האמריקאי יגיע ל-137.8% מהתוצר ב-2029, מעל השיא של 132% שנרשם ב-2020, בתקופת המגפה .
• בריטניה וצרפת: בשתי המדינות עלויות שירות החוב הן בערך פי שניים מהוצאות הביטחון .
• יפן: אף שהיחס המדויק משתנה מעט בין המקורות, גם יפן נכללת בקבוצת המדינות שבהן הוצאות הריבית גבוהות מההוצאות הצבאיות .

גרמניה היא המדינה בעלת המצב הפיסקלי הנוח ביותר בהשוואה הזו. לפי Scope, הוצאות הריבית שלה ב-2026 צפויות להסתכם בכ-35% בלבד מתקציב הביטחון .

החוב של ה-G7 מתקרב לשיא מתקופת הקורונה

Scope Ratings צופה כי החוב הממשלתי המצטבר של מדינות ה-G7 יעלה ל-135.2% מהתוצר עד 2029 — קרוב לשיא של 139.6% שנרשם ב-2020 .

גם קרן המטבע הבינלאומית הזהירה באוקטובר 2025 כי החוב הציבורי העולמי צפוי לעבור את רף 100% מהתוצר עד 2029, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1948. לפי הקרן, עלויות שירות החוב הגואות מצמצמות את התקציבים הזמינים לצד הוצאות הביטחון והעלויות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה .

בארצות הברית, ביפן ובצרפת צפויים תשלומי הריבית להמשיך לעלות, בין היתר משום שמלאי החוב שלהן גבוה ושיעורי הריבית נותרו יחסית גבוהים . בארצות הברית לבדה מעריכה Scope כי תשלומי הריבית נטו יהיו בממוצע כ-12% מהכנסות הממשלה בשנים 2025–2030 — לפחות פי שניים מהשיעור אצל מדינות דומות .

המתח בין התחמשות לבין יציבות תקציבית

הבעיה אינה מסתכמת בחוב הקיים. חברות נאט״ו הסכימו להגדיל את הוצאות הביטחון לכיוון 3.5% מהתוצר עד 2035 . כאשר חשבון הריבית כבר צורך חלק ניכר מהמשאבים, היעד הביטחוני החדש עלול להעמיק את הגירעונות או לחייב קיצוצים בתחומים אחרים.

צרפת ממחישה את הקושי. לפי Scope, אם המדינה תעלה את הוצאות הביטחון ל-3% מהתוצר בלי צעדי צמצום תקציביים מקבילים או חלוקת נטל ברמת האיחוד האירופי, הגירעון שלה עלול לעבור את רף 4% מהתוצר עד 2029, והחוב הממשלתי עשוי לעלות מעל 120% מהתוצר .

אין עדיין משבר מימון — אך הרגישות עולה

רוב מדינות ה-G7 עדיין לא נקלעו למשבר מיידי של מחזור חובות. עם זאת, אייקו זיוורט, מנהל בכיר לדירוגי מדינות וממשלות ב-Scope Ratings, הזהיר כי "נטל חוב גבוה, בשילוב גירעונות ראשוניים גדולים יחסית, מגביר את הרגישות של כספי הציבור לשינויים בתנאי המימון בשווקים" .

במילים אחרות, הסיכון אינו בהכרח משבר מיידי — אלא מערכת תקציבית שהופכת פגיעה יותר לעלייה בתשואות האג״ח, להתייקרות המימון או לירידה באמון המשקיעים.

השורה התחתונה

הנתונים של בלומברג ו-Scope מצביעים על נקודת מפנה תקציבית: בחמש מתוך שבע הכלכלות המתקדמות הגדולות בעולם, מימון החוב שנצבר בעבר עולה כיום יותר ממימון היכולת הצבאית בהווה. אם יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות ובמקביל יוגדלו יעדי הביטחון של נאט״ו, המתח בין יציבות האשראי של המדינות לבין צורכי הביטחון צפוי להתעצם לאורך שאר העשור.