המשמעות היא שגרמניה לא רק צמחה מהר יותר בתחילת השנה, אלא גם הגיעה לרבעון השני מנקודת פתיחה טובה יותר. בצרפת, לעומת זאת, העלייה ברבעון השני הייתה בעיקר תיקון לנסיגה הקודמת.
בגרמניה, הגורם המרכזי לצמיחה היה התחזקות היצוא. גם המגזר התעשייתי, שסבל בתקופה האחרונה מחולשה, הפגין עמידות יחסית למרות אי־הוודאות והזעזוע שנגרמו מהמלחמה באזור איראן.
הבנק המרכזי הגרמני, הבונדסבנק, ציין כי הצרכנים המשיכו להוציא כסף וכי התעשייה נהנתה מביקוש חיצוני ומגידול ביצוא. עם זאת, העלייה במחירי האנרגיה וחומרי הגלם — בין היתר בעקבות השיבושים במצר הורמוז — קיזזה חלק ניכר מהתמיכה הזו.
לכן, נתון של 0.2% אינו מעיד על התאוששות רחבה וחזקה, אלא על כלכלה שהצליחה להימנע מהיחלשות משמעותית למרות תנאים קשים.
בצרפת, התמונה הייתה שונה. הסחר נטו — כלומר ההפרש בין היצוא ליבוא — תרם 0.6 נקודות אחוז לצמיחה. היצוא זינק ב־2.6% לאחר ירידה של 3.1% ברבעון הראשון, בעוד שהיבוא עלה ב־0.8% בלבד.
הביקוש המקומי הסופי, ללא שינוי במלאים, תרם רק 0.1 נקודת אחוז. לפי הלשכה הצרפתית לסטטיסטיקה, INSEE, צריכת משקי הבית עלתה ב־0.2% לאחר ירידה של 0.3% ברבעון הקודם, אך ההשקעות הקבועות ירדו שוב — ב־0.3%, לאחר ירידה של 0.8% ברבעון הראשון.
במילים אחרות, צרפת חזרה לצמוח, אבל לא בזכות התעוררות משמעותית של הצרכן הצרפתי. היא נשענה בעיקר על התאוששות היצוא.
הביקוש המקומי בצרפת נותר נקודת תורפה. עליית מחירי הנפט, שנגרמה מהעימות עם איראן, פוגעת בכוח הקנייה של משקי הבית. הבנק המרכזי הצרפתי מעריך כי הצמיחה השנתית ב־2026 תיפגע ותעמוד על 0.5%, לעומת תחזית קודמת של 0.9%.
INSEE מעריכה כי זעזוע הנפט יגרע כ־0.2–0.3 נקודות אחוז מהצמיחה בצרפת ב־2026. היא צופה גם מחצית שנייה חלשה של השנה, עם צמיחה של 0.1% בלבד בכל אחד משני הרבעונים האחרונים.
בגרמניה, הצריכה הפרטית והתעשייה הפגינו עמידות רבה יותר. גם כאן מחירי האנרגיה, בעיות בשרשראות האספקה והאי־ודאות מכבידים על עסקים ועל משקי הבית, אך נקודת הפתיחה הייתה טובה יותר: התמ״ג צמח ב־0.4% ברבעון הראשון, לאחר עדכון הנתונים.
העמידות הזו אינה מבטיחה צמיחה חזקה בהמשך. כלכלת גרמניה חשופה במיוחד להאטה בסחר העולמי, משום שהיא נשענת במידה רבה על ייצור תעשייתי, מכונות וכלי רכב המיועדים ליצוא.
המלחמה והמצור האיראני על מצר הורמוז, נתיב מרכזי לסחר העולמי בנפט ובגז, הובילו לזינוק במחירי האנרגיה ולהתייקרות של חומרי גלם ברחבי אירופה.
משרד הכלכלה הגרמני הזהיר כבר במאי כי המלחמה תגרום להאטה ניכרת ברבעון השני, עקב עלויות גבוהות יותר, שיבושים בשרשראות האספקה ואי־ודאות שפוגעת באמון העסקים והצרכנים. גם המכון הגרמני IMK וה־ifo הצביעו על הפגיעה של זעזוע האנרגיה בצמיחה. בתרחיש של הסלמה מוגבלת, ה־ifo העריך שהמלחמה תפחית 0.2 נקודות אחוז מצמיחת גרמניה ב־2026.
בצרפת, הפגיעה מורגשת במיוחד דרך משקי הבית: הדלק והאנרגיה מתייקרים, כוח הקנייה נשחק, והצרכנים נוטים לדחות רכישות. בגרמניה, לעומת זאת, הפגיעה עוברת במידה רבה דרך התעשייה, עלויות הייצור והיצוא.
לפי EY, המכסים האמריקניים צפויים לגרוע כ־0.5 נקודות אחוז מצמיחת התמ״ג של האיחוד האירופי ב־2026.
גרמניה רגישה יותר לערוץ הזה בשל משקלה הגדול של התעשייה ושל יצוא כלי הרכב והמוצרים המיוצרים לארצות הברית. מכון ifo ציין כי מכסי היבוא האמריקניים ממשיכים להכביד על היצוא הגרמני לארצות הברית.
צרפת חשופה גם היא למכסים ולחולשה בסחר העולמי, אך מבנה הכלכלה שלה הופך אותה לפחות תלויה ביצוא תעשייתי לארצות הברית בהשוואה לגרמניה. מנגד, היא פגיעה יותר כאשר מחירי האנרגיה פוגעים ישירות בצריכה המקומית.
גרמניה:
צרפת:
הפער בין התחזיות אינו מעיד בהכרח על שינוי דרמטי בנתונים, אלא על רמות שונות של אופטימיות לגבי עוצמת ההתאוששות במחצית השנייה של השנה.
| מדד | גרמניה | צרפת |
|---|---|---|
| תמ״ג ברבעון השני של 2026 | 0.2%+ — מעל התחזיות | 0.2%+ — בהתאם לתחזיות |
| תמ״ג ברבעון הראשון | 0.4%+ — לאחר עדכון כלפי מעלה | 0.1%- — לאחר עדכון כלפי מטה |
| מנוע הצמיחה העיקרי | יצוא ותעשייה עמידה יחסית | התאוששות הסחר נטו |
| הביקוש המקומי | עמיד יחסית | חלש ואיטי |
| השפעת מלחמת איראן | בעיקר דרך עלויות אנרגיה וייצור | בעיקר דרך הפגיעה בכוח הקנייה |
| חשיפה למכסים אמריקניים | גבוהה, במיוחד בתעשייה ובכלי רכב | מתונה יותר |
| תחזית צמיחה שנתית ל־2026 | 0.5%–0.8% ברוב התחזיות | 0.5%–0.7% |
המספר הזהה של 0.2% מסתיר הבדל מהותי. גרמניה צמחה מתוך בסיס חזק יותר, בסיוע היצוא והתעשייה, והביקוש המקומי בה נותר יציב יחסית. צרפת, לעומת זאת, חזרה לצמוח לאחר התכווצות, אך ההתאוששות שלה נשענה כמעט כולה על היצוא — בזמן שהצרכנים וההשקעות נותרו חלשים.
לשתיהן צפויה שנה קשה: מלחמת איראן מעלה את מחירי האנרגיה, והמכסים האמריקניים מאיימים על הסחר. אך אופי הסיכון שונה — גרמניה חשופה יותר לזעזועי סחר ומכסים, בעוד צרפת חשופה יותר לפגיעה בצריכה ובכוח הקנייה.