שלוש החלטות ריבית באותו שבוע — ומי בכל זאת דרש העלאה?

פיצול בהצבעה: ההחלטה התקבלה ברוב של 9–3, לפי התמליל הרשמי של מסיבת העיתונאים של יו״ר הפד קווין וורש . חלק מכלי התקשורת דיווחו על הצבעה של 10–3, אך התמליל הרשמי מאשר את המספר 9–3 .

מי תמך בהעלאה של 0.25 נקודת אחוז?

• בת' המאק, נשיאת הפדרל ריזרב של קליבלנד
• ניל קשקרי, נשיא הפדרל ריזרב של מיניאפוליס
• לורי לוגן, נשיאת הפדרל ריזרב של דאלאס

שלושתם העדיפו העלאה של רבע נקודת אחוז — סימן ללחץ גובר בתוך הבנק המרכזי לפעול נגד אינפלציה שנמצאת מעל היעד זה חמש שנים .

אילו סיכוני אינפלציה הפד זיהה?

בדוח המדיניות המוניטרית שלו מיולי פירט הפד שורה יוצאת דופן בהיקפה של גורמים שעלולים להעלות את המחירים. בין היתר צוינו זעזועי היצע שמייקרים את האנרגיה, ההשפעה המתפתחת של מכסים, וכן ״התנופה בהשקעות ובבניית התשתיות לטכנולוגיות בינה מלאכותית״ כגורם ישיר ללחצי מחירים .

גם פרוטוקול ישיבת יוני קשר בין האינפלציה הגבוהה יותר לבין עלייה במחירי האנרגיה ובעלויות התשומות בעקבות הסכסוך במזרח התיכון, וכן לעלייה בביקוש הקשורה לתנופת ההשקעות בבינה מלאכותית .

המסר של קווין וורש

במסיבת העיתונאים ב-29 ביולי אמר וורש כי האינפלציה ״עדיין גבוהה ביחס ליעד של 2%״ וכי הוועדה ״נחושה בדעתה״ לספק יציבות מחירים . בעדותו בקונגרס ב-14 ביולי אמר: ״המטרה מספר אחת של הפד היא לקבוע מדיניות מוניטרית נכונה… ואם נקבע מדיניות נכונה — ואנחנו נקבע — גל האינפלציה של חמש השנים האחרונות יהיה נחלת העבר״ .

במקביל, הפד בהובלת וורש אימץ משטר של אי-מתן הכוונה קדימה — כלומר, הוא נמנע מלרמוז לשווקים מה תהיה החלטת הריבית הבאה . הבחירה להמתין במקום להעלות את הריבית הגבירה את השאלות כיצד מתכוון וורש להחזיר את האינפלציה ליעד של 2% .

הבנק המרכזי של אנגליה — 30 ביולי 2026

ההחלטה: הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי של אנגליה (MPC) הותירה את ריבית הבנק על 3.75% .

פיצול בהצבעה: 6–3 בעד השארת הריבית ללא שינוי .

מי תמך בהעלאה ל-4%?

• קתרין מאן, חברה חיצונית בוועדה המוניטרית
• מייגן גרין, חברה חיצונית בוועדה המוניטרית
• הו פיל, הכלכלן הראשי של הבנק

מספר התומכים בהעלאה גדל משניים בישיבה הקודמת ביוני. אז הצביעו רק פיל וגרין בעד העלאת ריבית; ביולי הצטרפה אליהם מאן, שציינה את התחדשות העימות בין ארצות הברית לאיראן כסיבה מרכזית .

החשש: מלחמה, אנרגיה והשפעות משניות

הבנק המרכזי של אנגליה הצביע במפורש על העימות המחודש בין ארצות הברית לאיראן כסיבה לכך שחבר נוסף בוועדה תמך בהידוק מיידי של המדיניות. הבנק אמר כי הוא מוכן להעלות את הריבית אם המלחמה בין ארצות הברית לאיראן תסלים .

המושל אנדרו ביילי הזהיר כי ״מחירי אנרגיה גבוהים ותנודתיים״ יגרמו לאינפלציה לעלות שוב בהמשך השנה . הבנק עוקב גם אחר האפשרות להשפעות אינפלציוניות משניות — מצב שבו עלייה ראשונית במחירי האנרגיה מחלחלת לשכר, לשירותים ולמחירים נוספים .

ביילי: אל תסיקו שאנחנו בדרך להעלאה

למרות ההצבעה המפוצלת, ביילי ניסה למתן את הציפיות להעלאת ריבית קרובה. הוא אמר: ״בבקשה אל תצאו מהחדר הזה במחשבה שהבנק המרכזי של אנגליה מתקרב להעלאת ריבית, כי בכנות, אין בדברים שאמרתי — או שמישהו מאיתנו אמר — משהו שאמור להוביל אתכם למסקנה הזאת״ .

ביילי הגדיר את ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי כ״החלטה הגיונית״ ודחה את ההערכה שהוועדה נעה לכיוון של ריבית גבוהה יותר, אף שמספר התומכים בהעלאה גדל . תחזיות הבנק הצביעו במקביל על כלכלה בריטית שמתקרבת לקיפאון . לאחר דבריו של ביילי תמחור השוק שיקף הסתברות של 35% בלבד להעלאת ריבית בישיבה הבאה, בספטמבר .

הבנק המרכזי של יפן — 31 ביולי 2026

ההחלטה: הבנק המרכזי של יפן הותיר את הריבית קצרת הטווח על 1.0% — הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 1995, לאחר העלאה של 0.25 נקודת אחוז ביוני .

פיצול בהצבעה: 8–1 בעד השארת הריבית ללא שינוי .

מי תמך בהעלאה?

• חג'ימה טקאטה — תמך בהעלאה של 0.25 נקודת אחוז, לרמה של 1.25% .

מסר ניצי, למרות הורדת תחזית האינפלציה

הבנק הזהיר כי האינפלציה הבסיסית עלולה לעבור את יעד ה-2% . חברי הוועדה חזרו על נכונותם להעלות את עלויות האשראי אם יתגברו סיכוני האינפלציה .

בה בעת, הבנק הוריד את תחזית האינפלציה הבסיסית לשנת הכספים 2026 ל-2.5%, לעומת 2.8% בתחזית הקודמת . כלומר, הוא רואה אפשרות להתמתנות מסוימת בלחצי המחירים בטווח הקרוב — אך עדיין שומר על הטיה ניצית. הבנק גם העלה מעט את תחזית הצמיחה לשנת הכספים הנוכחית, ל-0.6% .

לכן ההחלטה תוארה כ-״המתנה ניצית״: הריבית נותרה ללא שינוי, אך הבנק חזר והדגיש כי יעלה את עלויות האשראי אם סיכוני האינפלציה יגדלו . בהודעתו ציין הבנק גם כי יש לעקוב אחר השפעת הביקוש העולמי הקשור לבינה מלאכותית וכן אחר תנועות בשערי החליפין .

מה אפשר ללמוד משלוש ההחלטות?

• האינפלציה עדיין לא נפתרה: בשלושת הבנקים היו חברים שסברו כי הסיכון האינפלציוני מצדיק העלאת ריבית, ולא הורדה.
• האנרגיה והגיאופוליטיקה חזרו למרכז: הפד והבנק המרכזי של אנגליה ציינו את הסכסוך במזרח התיכון ואת ההשפעה האפשרית על מחירי האנרגיה.
• הבינה המלאכותית הופכת לשיקול מוניטרי: הפד ציין במפורש את תנופת ההשקעות והבנייה בתחום כגורם שעשוי להגדיל את הביקוש ואת לחצי המחירים.
• הרוב מעדיף להמתין: למרות הקולות שקראו להעלאה, מקבלי ההחלטות ברובם בחרו לא להקדים את המאוחר ולהותיר את הריבית במקומה.
• יפן משדרת מסר מורכב: הורדת תחזית האינפלציה לצד נכונות להעלות ריבית בעת הצורך ממחישה את האיזון העדין שבו נמצא הבנק במהלך נרמול המדיניות שלו.
• השווקים לא קיבלו מסר אחיד: בעוד שלוש ההחלטות היו החלטות של המתנה, פיצולי ההצבעה וההתבטאויות של וורש, ביילי והבנק היפני הראו כי העלאות ריבית נוספות עדיין נמצאות על השולחן.