הדו"ח מאשר הסלמה דרמטית בהיקף הסכסוכים הגלובליים. מספר הסכסוכים בין מדינות זינק לרמתו הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר 61 מדינות מעורבות כיום בסכסוכים כאלה . יתרה מכך, מספר המדינות הנלחמות בסכסוכים מעבר לגבולותיהן כמעט הוכפל, כאשר הן מספר הסכסוכים הפעילים והן מספר ההתערבויות החיצוניות הגיעו לשיאים היסטוריים מאז התקופה שלאחר המלחמה .
מאפיין מכונן של עידן סכסוכים זה הוא תפקידה המואץ של הטכנולוגיה. מספר תקיפות הרחפנים זינק בשיעור מדהים של 11,500% בשבע השנים האחרונות, נתון המדגיש את השינוי המהותי שעוברים שדות הקרב המודרניים . יותר מכך, מערכות בינה מלאכותית נפרסות כעת כדי לקבל החלטות הרות גורל על חיי אדם בתוך שניות, שינוי יסודי המעלה שאלות אתיות ואסטרטגיות עמוקות בנוגע לעתיד המלחמה .
העלות הכלכלית של הכישלון בשמירה על השלום גבוהה מאי פעם. ההשפעה הכלכלית הגלובלית של האלימות הגיעה לשיא של 21.81 טריליון דולר בשנת 2025, סכום השקול לכ-13% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) העולמי . סכום עצום זה משקף לא רק הוצאות צבאיות ישירות, אלא גם את ההשלכות הכלכליות הרחבות יותר של הסכסוכים, כולל אובדן פריון, עקירת אוכלוסיות וחוסר יציבות ארוך טווח.
בתוך הסערה העולמית, יש מדינות שנותרו איים של יציבות. איסלנד שמרה על מעמדה כמדינה השלווה ביותר בעולם זו השנה ה-19 ברציפות . חמש המדינות השלוות ביותר במדד 2026 הן איסלנד, אירלנד, ניו זילנד, אוסטריה ושווייץ .
תחתית הדירוג נשלטת על ידי אזורי סכסוך פעילים. על פי דו"ח 2026, המדינות הפחות שלוות הן רוסיה, סודן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אוקראינה וישראל . רוסיה, לראשונה, מדורגת כמדינה הפחות שלווה בעולם, תוצאה ישירה של המלחמה המתמשכת באוקראינה . תימן, סודן, דרום סודן ואפגניסטן נותרות גם הן בתחתית הדירוג, כאשר מיקומן משתנה בהתאם להתגברות או דעיכת הסכסוכים .