איך הפסקת האש בין ישראל לאיראן התפרקה ביום אחד

זו הייתה התקיפה הישראלית הראשונה על בירת לבנון מאז חודשה הפסקת האש בתיווך ארה"ב שבוע קודם לכן . לפי סוכנות הידיעות הלאומית של לבנון (NNA), התקיפה הרגה לפחות שני בני אדם בסביבה הקרובה ופצעה 11 נוספים, בעוד שתקיפות נרחבות יותר ברחבי ביירות ודרום לבנון הביאו לסך של שמונה הרוגים ושלושה עשר פצועים . לשכת ראש ממשלת ישראל מסרה כי התקיפה באה כנקמה על הירי הראשוני של חיזבאללה וכיוונה למרכז פיקוד של הארגון .

התגובה המיידית של איראן: מטח טילים בליסטיים

שעות ספורות לאחר מכן, ביום ראשון בערב, שיגרה איראן את מתקפת הטילים הבליסטיים הישירה הראשונה שלה על ישראל מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף באפריל 2026 . זו הייתה נקודת האל-חזור הקריטית.

• היקף המתקפה: המתקפה האיראנית כללה מספר גלים. הקרן להגנת דמוקרטיות (FDD) דיווחה כי שוגרו כ-30 טילים בליסטיים, בעוד שמקורות אחרים כמו "לה מונד" והמכון לחקר המלחמה (ISW) דיווחו על כ-10-11 טילים ששוגרו ברצף מהיר . הטילים כוונו לצפון ישראל, אזור תל אביב וחלקים מהגדה המערבית .
• ההגנה הישראלית: אזעקות הופעלו ברחבי צפון הארץ. צה"ל הצהיר כי מערכות ההגנה האווירית שלו יירטו טילים מלפחות שלושה מטחים, וכי לא דווח באופן מיידי על נפגעים או נזק . הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הצהיר כי הצבא "יכה באויב בנחישות ברגע שתינתן הפקודה" .
• הכוונה המוצהרת של איראן: משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) תיארו את המתקפה כ"אזהרה" ותגמול על התקיפה הישראלית נגד חיזבאללה בביירות . המכון לחקר המלחמה העריך כי המתקפה "נועדה להרתיע מתקפות ישראליות עתידיות נגד חיזבאללה תוך הימנעות מהסלמה לחידוש מלחמה בקנה מידה מלא" .

שלב חדש: תקיפות אוויריות ישראליות על איראן

ההסלמה הגיעה לשיא חדש בשעות המוקדמות של יום שני, 8 ביוני, כשישראל פתחה בתקיפות אוויריות תגמול נגד יעדים צבאיים בתוך איראן . זו הייתה תגובה צבאית חריגה בהיקפה, שהתעלמה מפנייה ישירה שדווחה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

• יעדים ומיקומים: צה"ל אישר שתקף אתרי הגנה אווירית וטילים בליסטיים איראניים במרכז ובמערב איראן . פיצוצים דווחו על ידי הטלוויזיה הממלכתית האיראנית ועדי ראייה במספר ערים ואזורים, כולל הבירה טהרן, איספהאן, קראג' ותבריז .
• אתרים ספציפיים שנפגעו: דיווחים מצביעים על כך שהתקיפות כוונו לאזור מתחם הפטרוכימי במח'שהר ולמתקנים הקשורים לנמל התעופה הבינלאומי מהראבאד בטהרן . איראן סגרה לאחר מכן את המרחב האווירי סביב נמל התעופה הבינלאומי המרכזי שלה, האימאם חומייני .

העימות מתרחב: החות'ים ומטחים חדשים

במקביל להמשך חילופי המהלומות הישירים בין ישראל לאיראן ביום שני בבוקר, התרחב היקף הלחימה הגיאוגרפי. המורדים החות'ים בתימן, בעלי בריתה של איראן, שיגרו טיל לעבר ישראל ואיימו מחדש לשבש את תנועת הספנות המסחרית בים האדום . בו-זמנית, איראן שיגרה גלים נוספים של טילים, ומשמרות המהפכה הזהירו כי המטח הראשוני הוא "תחילתו של שבוע שלם של תקיפות רצופות" .

ערבוביה דיפלומטית והפוגה שברירית

בעוד האזור מידרדר, ניסו התערבויות דיפלומטיות, בהובלת ארה"ב, להשתלט על המצב.

התערבותו של טראמפ: הנשיא טראמפ קרא בפומבי להפחתת הסלמה מיידית, ופרסם ברשתות החברתיות ש"ישראל ואיראן חייבות להפסיק 'לירות' מיד" . דיווחים רבים, המצטטים גורמים ישראלים, הצביעו על כך שטראמפ ביקש אישית מראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להגיב לאחר מטח הטילים האיראני הראשוני. על פי הדיווחים, נתניהו דחה את הבקשה ואמר: "האיראנים הפרו את ריבונותנו", וישראל המשיכה בתקיפותיה למרות הפנייה .

הפסקת אש מותנית: עד יום שני אחר הצהריים, שני הצדדים הצהירו על עצירת המתקפות, אך במונחים מותנים שהדגישו את שבריריותה של הפסקת האש. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי "כרגע, האש הופסקה", בעוד שלשכתו הוסיפה כי הפעילות המבצעית בלבנון תימשך . הפיקוד הצבאי המשותף של איראן הודיע גם הוא על הפסקת התקיפות, בטענה שישראל "למדה את הלקח" . רשת ITV News תיארה את המצב כהפסקת אש "התלויה על בלימה" .

מציאות אסטרטגית חדשה ומסוכנת

התוצאה האסטרטגית המשמעותית ביותר של אירועי סוף השבוע עשויה להיות ניסיונה של איראן לשנות את כללי המשחק ארוכי הטווח. המכון לחקר המלחמה (ISW) העריך כי המשטר האיראני מנסה להשתמש בכוח ובאיום בכוח כדי לבסס מציאות אסטרטגית חדשה: כל תקיפה ישראלית או אמריקאית על שליח או בעל ברית איראני תביא לעימות רחב היקף שיטיל עלויות כלכליות ופוליטיות משמעותיות .

כדוגמה מיידית לדוקטרינה זו, איראן איימה במפורש על בסיס הנסיך סולטאן בסעודיה, מתקן שמארח חיילים אמריקאים . איום זה מעלה את רף הסיכון באופן ישיר על ידי גרירת שטח סעודי ונכסים אמריקאים לזירת העימות הפוטנציאלית.

השלכות מרכזיות

• הפסקת אש מרוסקת: הפסקת האש בת החודשיים קרסה למעשה תוך פחות מ-24 שעות, בסימן חילופי המהלומות הישירות הראשונות בין ישראל לאיראן מאז 8 באפריל 2026 .
• הרחבת העימות: מעורבות חיזבאללה והחות'ים, יחד עם האיום על בסיס אמריקאי בסעודיה, הרחיבה באופן דרמטי את זירת המלחמה הפוטנציאלית .
• תקדים חדש: חילופי המהלומות קובעים תקדים מסוכן לעימות צבאי ישיר ומהיר בין שתי המדינות על אדמת זו של זו.
• כישלון דיפלומטי: האירועים מייצגים כישלון משמעותי לדיפלומטיה בהובלת ארה"ב, שכן בעלת ברית מרכזית התעלמה מבקשה נשיאותית ישירה, מה שמסמן על מגבלות ההשפעה האמריקאית על המצב.