מאחורי הקלעים של הקרע בין ארה"ב לישראל: האולטימטום של טראמפ 'אני המחליט' על הסכם הגרעין עם איראן

"אני המחליט": האולטימטום של טראמפ לנתניהו

באותו יום שבו איראן שיגרה טילים לעבר ישראל, קיים טראמפ ראיון טלפוני לעיתון Financial Times ובו פרסם את אזהרתו הפומבית החריפה ביותר לראש ממשלת ישראל. טראמפ הכריז שלנתניהו "לא תהיה ברירה" אלא לקבל כל הסכם גרעיני שוושינגטון תנהל מול טהרן, וקבע: "לא תהיה לו שום ברירה. אני קובע את הכללים. אני קובע את כל הכללים. הוא לא קובע את הכללים" .

טראמפ לחץ בפומבי על ישראל שלא לנקום לאחר מטח הטילים האיראני, והתעקש שחילופי האש לא יפגעו במאמצים הדיפלומטיים . הוא אמר לכתבים שמתקפות הטילים לא שינו את נחישותו להגיע להסכם עם טהרן, וציין שהשיחות נמשכות ב"קצב מהיר" . ישראל, למרות זאת, פתחה בתקיפות תגמול נגד מטרות איראניות ב-8 ביוני, וחשפה פער אסטרטגי עמוק יותר בין שתי בנות הברית .

שיחות הגרעין בתיווך: מסגרת ללא הסכמה

מאז תחילת 2026, פקיסטן, מצרים וטורקיה משמשות כמתווכות בשיחות בין ארה"ב ואיראן, שמטרתן לסיים את המלחמה ולטפל בשאיפות הגרעין של טהרן . ליבת המסגרת כוללת ויתור איראני על מאגרי האורניום המועשר ברמה גבוהה (HEU) שלה בתמורה לגישה לנכסיה המוקפאים בחו"ל .

אולם, עד סוף מאי 2026, השיחות נתקעו. איראן לא התחייבה בפומבי להסיר את מאגרי ה-HEU שלה או לעצור את העשרת האורניום, ושני הצדדים החזיקו ב"עמדות שונות מהותית ברוב הסוגיות המרכזיות" . באופן קריטי, ב-8 ביוני, כלי תקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה דיווח שהשיחות הנוכחיות מתמקדות אך ורק בסיום המלחמה – ושסוגיית הגרעין היא רק סעיף עתידי על סדר היום, ולא חלק מהמשא ומתן הנוכחי .

שאלת 20 מיליארד הדולר: "אין כסף לפני הסכם"

טראמפ דחה כל הקלה כלכלית מוקדמת לאיראן, וקבע שארה"ב לא תסיר סנקציות או תשחרר נכסים איראניים מוקפאים עד להשגת הסכם סופי רשמי . בכך הוא סתר דיווחים של אתר אקסיוס מאפריל 2026, על עסקה מוצעת של 20 מיליארד דולר במזומן תמורת אורניום, במסגרתה ארה"ב תשחרר 20 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים בתנאי שאיראן תוותר על מאגרי ה-HEU שלה – קרוב ל-2,000 קילוגרמים, כולל כ-450 קילוגרמים מועשרים ל-60% . טראמפ דחה את הרעיון בפומבי והתעקש ש"שום כסף לא יחליף ידיים" לפני הסכם סופי .

הראיון ל-NBC: תקיפות כירורגיות וההפרדה מלבנון

בראיון לתוכנית פגוש את העיתונות ברשת NBC, שהוקלט ב-6 ביוני ושודר ב-7 ביוני, הציג טראמפ עמדה דו-מסלולית שחשפה עוד יותר את המתיחות מול ישראל וסיבכה את הנוף הדיפלומטי:

• עוד תקיפות כירורגיות נגד חיזבאללה: טראמפ אמר שהוא רוצה שישראל תבצע תקיפות "יותר כירורגיות" נגד חיזבאללה בלבנון, הערה שפורשה כאישור שבשתיקה למבצעים ישראליים תוך ביקורת על היקפם . "הייתי רוצה לראות מתקפה יותר כירורגית נגד חיזבאללה," אמר, והוסיף, "אני לא מסכים עם נתניהו בכמה דברים" .

• ניתוק זירת לבנון מהסכם הגרעין: למרות שחיזבאללה הוא שלוחת איראן בלבנון ומנוע מרכזי בהסלמה ב-7 ביוני, טראמפ הצהיר במפורש שלא ידרוש את פתרון הסכסוך בלבנון כתנאי מקדים להסכם גרעין קצר טווח עם איראן. "אני חושב שהם היו רוצים לראות את זה, אבל אני לא דורש," אמר .

• עסקה 'קרובה מאוד': טראמפ הכריז שוב ושוב שארה"ב ואיראן "קרובות מאוד" להסכם, ושאיראן "הודתה בעובדה שלא יהיה לה נשק גרעיני" .

פער אסטרטגי מתרחב

אירועי תחילת יוני 2026 חושפים נתק מהותי בין השאיפות הדיפלומטיות של וושינגטון לתפיסת הביטחון של ישראל. טראמפ, הלהוט להציג הסכם גרעין מהיר כהישג במדיניות חוץ, מוכן בפומבי לנתק את זירת לבנון-חיזבאללה מהמסלול הגרעיני, ומתעקש שלישראל אין זכות וטו על אף תוצאה שינהל. ישראל, לעומת זאת, תקפה בביירות בניגוד לרצון ארה"ב, הגיבה באש נגד איראן לאחר מטח הטילים ב-7 ביוני, ורואה הן בתוכנית הגרעין של איראן והן בנוכחות חיזבאללה על גבולותיה איומים קיומיים שלא ניתנים להפרדה . כפי שציין ניתוח אחד, שתי המדינות "חשפו פער אסטרטגי עמוק יותר" באשר לכל הכיוון של מדיניות המזרח התיכון . השאלה שמתעוררת מרגע מכריע זה אינה רק האם ניתן להשיג הסכם גרעין – אלא האם וושינגטון וירושלים יוכלו להישאר מיושרות בשאלה מי באמת קובע את הכללים.