מושב האו״ם החמישי למיסוי בינלאומי: טיוטות ראשונות על הפרק, קרע בין צפון לדרום ופוטנציאל הכנסות של 500 מיליארד דולר

הקרע המרכזי: מיסוי ברוטו מול נטו במקור

הוויכוח הנוקב ביותר התרכז סביב סעיף 5, העוסק בחלוקה הוגנת של זכויות מיסוי. נוצר קרע משמעותי בין הצפון (העשיר) לדרום (המתפתח) .

• המדינות המפותחות מתנגדות: בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה הביעו חששות ממיסוי ברוטו. איטליה העדיפה מיסוי נטו, ואילו יפן הזהירה ששיעור ברוטו אחיד עלול להתעלם מהבדלי רווחיות בין מגזרים .
• המדינות המתפתחות דורשות איזון מחדש: הקבוצה האפריקאית טענה בתוקף שסעיף 5 חייב לאזן מחדש את זכויות המיסוי לטובת מדינות המקור (השוק), שבהן הפעילות הכלכלית בפועל מתרחשת . מדינות המקור – לעתים קרובות מהדרום הגלובלי – טוענות מזה זמן רב שהמערכת הנוכחית מקופחת באופן שיטתי.
• עמדה מורכבת של הודו: הודו תמכה באפשרות מיסוי נטו תוך שהיא דוחפת לחיזוק זכויות המיסוי של מדינות המקור, תוך יישור קו עם מדינות מתפתחות אחרות . מומחי מס הודים רואים באמנה הזדמנות משמעותית להרחיב את סמכות המיסוי של הודו על תאגידים רב-לאומיים ולרסן את העברת הרווחים .

בוררות חובה: נקודת מחלוקת ביום האחרון

ביום ה-9, הנציגים דנו בפרוטוקול סכסוכי המס, כולל כיצד לטפל בסכסוכים שבהם אין אמנת מס רלוונטית ואילו מנגנונים צריכים להיות חובה . שאלת הבוררות החובה היא נקודת מחלוקת קבועה: מדינות מפותחות נוטות להעדיף בוררות מחייבת לודאות, בעוד שמדינות מתפתחות רואות בה לעתים קרובות הגבלה על ריבונות המס שלהן.

בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים: הגבול החדש

המשא ומתן נסב גם על השאלה האם יש לכלול בינה מלאכותית תחת פרוטוקול 1 על שירותים חוצי גבולות . נדונה סף ההתקשרות (nexus) לעמלות שירות בכלכלה הדיגיטלית, כאשר מדינות מסוימות הביעו חשש שטענות חופפות לזכויות מיסוי במקור עלולות להתעורר תחת כללי ההתקשרות המוצעים .

פרס 500 מיליארד הדולר: מיסוי אוניטרי

מחקר משותף של Tax Justice Network ו-Public Services International, שפורסם במקביל למשא ומתן, מצא שמיסוי תאגידים רב-לאומיים על בסיס מיקום הפעילות הכלכלית בפועל – הידוע כמיסוי אוניטרי (unitary taxation) – יכול לגייס בין 300 מיליארד ליותר מ-500 מיליארד דולר בהכנסות נוספות ממס חברות מדי שנה, מבלי להעלות את שיעורי המס . נתון 500 מיליארד הדולר דווח בהרחבה כפוטנציאל הרווח העיקרי .

הטיעון המרכזי של הדו״ח: להחליף את השיטה בת המאה, "שלם היכן שאתה מצהיר", המאפשרת לתאגידים רב-לאומיים להצהיר על רווחים היכן שבא להם (לעתים קרובות בתחומי שיפוט בעלי מס נמוך), במודל של "שלם היכן שאתה פועל" (pay where you play), שמטיל עליהם מס במקום שבו הם באמת פועלים . לשם השוואה, 500 מיליארד דולר הם כמעט 40% מ-1.3 טריליון הדולר במימון אקלים שנתי שממשלות הסכימו לגייס עד 2035 .

מה שנותר בלתי פתור

מספר סוגיות קריטיות נותרו פתוחות לקראת המושב הבא:

• מסגרת מיסוי ברוטו מול נטו לפי סעיף 5
• שיעורי מס ברוטו מרביים לשירותים חוצי גבולות
• היקף פרוטוקול 1, כולל האם שירותי בינה מלאכותית כלולים
• מנגנוני בוררות חובה במסגרת פרוטוקול הסכסוכים
• האינטראקציה של האמנה והפרוטוקולים החדשים עם אמנות מס דו-צדדיות קיימות

סוגיות אלו יכריעו האם האמנה תעמוד בסופו של דבר בהבטחתה למערכת מס גלובלית הוגנת ויעילה יותר.

מה הלאה: ניירובי, נובמבר 2026

המושב השישי של המשא ומתן מתוכנן להתקיים בניירובי, קניה, בין ה-30 בנובמבר ל-11 בדצמבר 2026 . הוועדה צפויה להתכנס שלוש פעמים בשנה עד 2027, אז יוגש הטקסט הסופי של האמנה ושני הפרוטוקולים לעצרת הכללית של האו״ם . המושב הבא יהווה מבחן מכריע האם המומנטום מניו יורק יכול להתרגם לפשרות קונקרטיות בנושאים השנויים ביותר במחלוקת.

התהליך, שיזמה הקבוצה האפריקאית ב-2023, מייצג את הניסיון השאפתני ביותר מזה מאה שנה לשכתב את כללי המיסוי הבינלאומי . התוצאה תקבע האם ממשלות העולם יוכלו ללכוד מאות מיליארדי דולרים בהכנסות שאבדו כיום להעברת רווחים – והאם הכנסות אלו יזרמו למדינות שבהן מתקיימת הפעילות הכלכלית בפועל.