פער האמון ב-AI בסינגפור: יוזמת קריאה חדשה תלמד עובדים לבדוק מידע

מה מצא הסקר על היכולת לזהות מידע כוזב?

סקר קצר בקרב 1,150 אנשי מקצוע, מנהלים, מנהלים בכירים וטכנאים בסינגפור — קבוצה המכונה PMET — מצביע על פער בין השימוש הגובר במידע שנוצר או מסוכם באמצעות AI לבין היכולת לבדוק אם הוא אמין.

רק כ-4 מתוך 10 מהמשיבים אמרו שהם בטוחים ביכולתם להבדיל בין תוכן מדויק לבין דיסאינפורמציה שנוצרה ב-AI. שיעור דומה אמר שהם בודקים את המקור המקורי של נתון סטטיסטי לפני שהם מגבשים דעה, בין אם הנתון הופיע בכתבת חדשות ובין אם בסיכום חיפוש של מערכת AI.

במבחן קריאה מעשי התמונה הייתה חלשה אף יותר: רק כ-3 מתוך 10 הצליחו לזהות נכון איזה משני קטעים היה פחות אמין, אף שאחד מהם כלל ציטוט מומצא וטענה ללא ביסוס.

הביטחון העצמי לא תמיד מתורגם לבדיקה

הממצאים מרמזים כי הביטחון של העובדים אינו מלווה באופן עקבי בהרגלי אימות. אנשי מקצוע נתקלים במידע דרך כתבות, סיכומי חיפוש של כלי AI וערוצים דיגיטליים אחרים, אך בדיקת המקור שעליו נשענת הטענה עדיין אינה פעולה שגרתית עבור רוב המשיבים.

האתגר אינו מסתכם באיתור שגיאות בולטות. כדי לזהות קטע שנראה משכנע אך אינו אמין, הקורא צריך לבדוק מי העלה את הטענה, אילו ראיות תומכות בה והאם המקור המצוטט אכן קיים ומהימן.

התוכנית שמבקשת להפוך קריאה לכלי עבודה

ב-14 ביולי 2026 השיקו מועצת הספריות הלאומית של סינגפור (NLB) וחברת KPMG את Read to Lead: Building an AI-Ready Mind — יוזמה בת שנה שנועדה להציג קריאה מתמשכת כיכולת מקצועית במקום העבודה. התוכנית מבקשת לחזק חשיבה ביקורתית, שיקול דעת, אוריינות AI, אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית.

שבוע הידע הראשון, שנערך בין 14 ל-16 ביולי, כלל פעילויות אינטראקטיביות, חידונים, דיוני פאנל והרצאות מומחים. NLB הציעה גם המלצות לקריאה דיגיטלית בנושאי AI, עסקים, ספרות וקריאה קלילה יותר — חיבור בין התפתחות מקצועית לבין הרגלי קריאה רחבים.

בהמשך צפויים להתקיים בספריות NLB מפגשים על אוריינות AI ועל פרקטיקות מהימנות, וכן ערכת לימוד משותפת ל-NLB ול-KPMG בנושא AI והתמודדות עם דיסאינפורמציה, המיועדת לעובדי PMET ולעסקים.

המסר: לא להפסיק להשתמש ב-AI, אלא להאט ולבדוק

רהאיו מחזאם: לעצור לפני שממהרים להגיב

רהאיו מחזאם הבהירה כי המטרה אינה לעצור את אימוץ ה-AI, אלא לפתח הרגלים שיהפכו את השימוש בו לאחראי יותר: לעצור במקום לסרוק במהירות או להגיב מיד, לשאול שאלות טובות יותר, לבדוק מקורות, להפעיל שיקול דעת ולשמור על אמפתיה. לדבריה, קריאה מעודדת חשיבה איטית יותר, מרחיבה את נקודת המבט ומחזקת את יכולת הקשב.

היא גם הזהירה מעסיקים שלא למדוד את אימוץ ה-AI רק דרך יעילות ותפוקה. לצד הטכנולוגיה, לדבריה, יש להשקיע בקוגניציה אנושית, בניהול עצמי וביכולת הסתגלות — כדי שהעובדים יוכלו לתרום לעבודה משמעותית יותר ולא להישאר מאחור ככל שהארגונים מאמצים כלי AI.

וורן פרננדז: לבדוק גם את הטענה וגם את מי שהשמיע אותה

וורן פרננדז הדגיש שקריאה ביקורתית מחייבת להאט ולהרהר, ולא רק לקלוט מידע במהירות. הקוראים צריכים לשאול אם הטענה נכונה ולבחון את המקור או את המחבר שלה. בדיקה פעילה כזו מסייעת לגבש שיפוט עצמאי במקום להפקיד את האמונות שלנו בידי AI.

גרי צ'נג: לקרוא מעבר לנקודת המבט המוכרת

גרי צ'נג המליץ לקרוא בתחומים שונים ומחוץ לתחומי העניין הרגילים. החשש שהציג הוא שמערכות AI, שאומנו יותר ויותר גם על תכנים שנוצרו באמצעות AI, עלולות להעצים טעויות, הטיות והכללות — ולצמצם את מגוון נקודות המבט בתוצרים שלהן. חיפוש מכוון אחר מידע לא מוכר עשוי לסייע להתמודד עם אפקט תיבת התהודה הזה.

למה קריאה חשובה גם בעידן ה-AI?

הרעיון המרכזי של היוזמה אינו נוסטלגי אלא מעשי: קריאה יכולה לבנות את הקשב, היכולת להעריך מקורות, השיפוט ההקשרי, ההסתגלות והחשיבה העצמאית הדרושים לשימוש מושכל ב-AI.

הסקר ממחיש מדוע הכישורים האלה נחוצים. Read to Lead מבקשת להפוך אותם ליעד של פיתוח מקצועי באמצעות פעילויות, הרצאות ומשאבי למידה — כך שהשימוש ב-AI ילווה לא רק בשאיפה ליעילות, אלא גם בחיזוק היכולות האנושיות שמאפשרות להפעיל שיקול דעת.