איך תקלה במערכת הדגלים הכחולים טלטלה את הגרנד פרי של הונגריה ב־2026

במקום להציג לנהג הנכון את מספר המכונית המהירה שמתקרבת, הופיעו התרעות כחולות אקראיות. בחלק מהמקרים נדלקו לוחות התאורה, אך מספר הנהג לא הוצג על הצג או על לוח המחוונים. התוצאה הייתה בלבול נרחב: נהגים קיבלו התרעות שגויות, לא קיבלו התרעה כלל, או נאלצו להסתמך על לוחות הדגלים בצד המסלול ועל הוראות מהנדסי הקבוצות בקשר .

איך התקלה התגלגלה לכאוס

ברגע שהמערכת האוטומטית הושבתה, המרשלים נדרשו לסמן ידנית לנהגים שעליהם לפנות את הדרך למכוניות המובילות. זו הייתה למעשה חזרה ל״ניהול מהאסכולה הישנה״ — אך בלי רמת התיאום שהמערכות האלקטרוניות אמורות לספק .

גם לנדו נוריס, מנצח המרוץ, וגם קימי אנטונלי, שסיים במקום השלישי, סיפרו לאחר המרוץ שקיבלו בטעות דגלים כחולים אף שהיו בעצמם בהקפה המובילה . בכך התברר שהבעיה לא פגעה רק במכוניות שעמדו להיעקף, אלא שיבשה את המידע של נהגים בכל רחבי השדה.

ההתנגשות בין פיאסטרי לסיינץ

האירוע החמור ביותר התרחש בהקפה ה־39. אוסקר פיאסטרי, שהוביל את המרוץ, ניסה לעקוף בהקפה את קרלוס סיינץ מוויליאמס בכניסה לפנייה 3. סיינץ נאבק באותו רגע עם פרננדו אלונסו, ופיאסטרי היה בשטח המת שלו. השניים התנגשו .

לפיאסטרי נעקרה הכנף הקדמית, נגרם נזק לצמיג ונגרם נזק בלתי ניתן לתיקון לרצפת המכונית. לאחר שאיבד זמן ומיקום, הוא נאלץ לפרוש מהמרוץ בהקפה ה־56, אף שהיה המוביל בחלק גדול ממנו .

פיאסטרי כינה את חוסר המודעות של סיינץ ״בלתי מתקבל על הדעת״ ואמר לו ״להסתכל במראה״. סיינץ, מצדו, תיאר את התקלה במערכת כ״תירוץ טוב״ .

הדיילים קבעו שסיינץ נושא באחריות מלאה להתנגשות, אך הסתפקו בעונש של חמש שניות במקום העונש המקובל של עשר שניות. לפי ה־FIA, התקלה במערכת הדגלים הכחולים נחשבה לנסיבה מקלה .

עונשים לסיינץ ולביירמן

סיינץ קיבל עונש זמן של חמש שניות על גרימת ההתנגשות עם פיאסטרי . ההחלטה עוררה ביקורת משום שהנהג הספרדי עבר שבעה לוחות שהציגו דגל כחול לפני האירוע .

עונש נפרד של חמש שניות הוטל על אוליבר ביירמן מהאס בעקבות התעלמות מדגלים כחולים כאשר איסאק הדג'אר התקרב אליו. העונש ניתן לפי סעיף 2.5.5(e) בנספח H של הקוד הספורטיבי הבינלאומי, לאחר שביירמן עבר על פני 11 לוחות תאורה שהציגו דגל כחול . כתוצאה מכך הוא ירד מהמקום ה־17 למקום ה־19 בדירוג הסופי .

ביירמן תיאר את המצב כ״סיוט״ ואמר: ״אתה עובר באזור הפנימי, אין לך זמן לבדוק את המראות, ובערך בכל הקפה קיבלתי דגל כחול — גם כשלא באמת הונף דגל כחול עבורי״ .

ורסטאפן איבד את הסבלנות

באמצע המרוץ נתקל מקס ורסטאפן בצמד נהגי Racing Bulls, ליאם לאוסון וארביד לינדבלד. השניים נאבקו זה בזה על המיקום גם כאשר ורסטאפן התקרב מאחור וניסה לעבור אותם בהקפה. אף שלוחות הדגלים הכחולים בצד המסלול הבהבו, הם המשיכו במאבק — וורסטאפן איבד זמן יקר .

בשידור הקשר, שלא שודר במלואו, ורסטאפן כינה אותם ״טיפשים״ ודרש שה־FIA תעניש את שניהם .

לאוסון ולינדבלד סיפקו לאחר מכן הסבר משלהם: לדבריהם, הם לא קיבלו התרעה תקינה על ההגה או בלוח המחוונים בגלל התקלה. לינדבלד אמר: ״המספרים אף פעם לא הופיעו. פשוט הוצג דגל כחול, וזה לא היה המסר הכי שימושי״ . לאוסון הוסיף: ״רק ניסיתי לא להפריע״ .

הביקורת מחוץ למסלול

ראלף שומאכר דורש עונש נוסף

ראלף שומאכר טען שהעונש שסיינץ קיבל אינו מספיק. הוא קרא להעניק לו עונש זינוק נוסף לקראת הגרנד פרי של הולנד בזנדוורט, כדי ״ליצור תקדים״ ולהבהיר שהתעלמות ממכונית מובילה אינה יכולה להסתיים בעונש מינימלי בלבד .

קולטהרד: הנהגים והקבוצות לא היו מספיק טובים

דיוויד קולטהרד מתח ביקורת על האופן שבו הנהגים והקבוצות התמודדו עם הכאוס. לדבריו, ההתנהלות של השדה הייתה ״לא מספיק טובה״. הוא הכיר בכך שהתקלה תרמה לאירועים, אך הדגיש שגם הנהגים ומהנדסי הקבוצות אחראים לשמור על מודעות למתרחש סביבם .

טוטו וולף תוקף את ״מהנדסי הטלטאביז״

טוטו וולף, מנהל קבוצת מרצדס, הפנה את זעמו לצוותי קירות הרחבה של קבוצות המכוניות האחוריות, לאחר שנהגיהן הקשו על קימי אנטונלי. וולף טען שגם ללא המערכת האוטומטית, המהנדסים היו צריכים להודיע לנהגים שלהם שמכונית מהירה מתקרבת ולבקש מהם לפנות את הדרך. את הכשל הזה הוא כינה ״מביש״, ואף תיאר את המהנדסים כ״טלטאביז״ .

השאלה הגדולה: האם פורמולה 1 תלויה מדי באוטומציה?

האירועים בהונגרורינג פתחו מחדש את הדיון על מידת התלות של פורמולה 1 במערכות אלקטרוניות. כאשר מערכת הדגלים קרסה, הנהגים נאלצו להסתמך על המרשלים, על לוחות התאורה ועל הקשר עם הקבוצות — וכל חוליה בשרשרת העבירה מידע חלקי או לא מדויק .

המרשלים הצליחו בסופו של דבר להמשיך את המרוץ, אך העיכובים והבלבול תרמו לכך שמוביל המרוץ יצא מהתחרות, כמה נהגים נקלעו למצבים מסוכנים ושני נהגים ספגו עונשי זמן. האירוע צפוי להגביר את הלחץ על ה־FIA לפתח מערכות גיבוי אמינות יותר ולנסח נהלי חירום ברורים יותר למקרה שטכנולוגיה קריטית נכשלת.

הלקח מהמרוץ אינו בהכרח שצריך לוותר על אוטומציה, אלא שאסור להסתמך עליה כאילו היא חסינה מתקלות. במסלול שבו שברירי שנייה קובעים הכול, גם מערכת התרעה קטנה יכולה לשנות את התוצאה — ובמקרה הזה, היא כמעט שינתה את פני המרוץ כולו.