הגורם השורשי: חוסר בבדיקת גבולות בפונקציית ההערות של לקוחות זום מאפשר הצפת מאגר (buffer overwrite) . באופן ספציפי, זום הקצתה ארבעה מאגרים קבועים של 128 בתים לפענוח הערות טקסט, אך לא אימתה כראוי את אורך הקלט, מה שאיפשר הצפה.
וקטור התקיפה: תוקף שכבר נמצא בפגישה (במהלך שיתוף מסך פעיל עם הערות מופעלות) יכול היה להריץ קוד בשקט על מכשיר של משתתף אחר – עם אפס קליקים נדרשים מהקורבן.
דירוג חומרה: CVSS 9.0 (קריטי) תחת CVSS v4.0, ו-CVSS 9.8 תחת v3.x. העלון הרשמי של זום סיווג אותה כ"גבוהה".
CVEs קשורות בתיקון אותו הדבר: CVE-2026-53414 (הרחבת הרשאות) ו-CVE-2026-53415 (RCE שני מסוג zero-click במנוע ההערות).
חוקרים מ-A Security, חברת אבטחה התקפית אוטונומית, השתמשו במודלי AI ציבוריים מהשורה הראשונה כדי לגלות ולנצל את הפרצה.
| פלטפורמה | גרסאות פגיעות | גרסאות מתוקנות |
|---|---|---|
| Windows | לפני 7.1.5 ו-7.0.6 | 7.1.5 / 7.0.6 |
| macOS | לפני 7.1.5 ו-7.0.6 | 7.1.5 / 7.0.6 |
| iOS | לפני 7.1.5 ו-7.0.6 | 7.1.5 / 7.0.6 |
| Android | לפני 7.1.5 ו-7.0.6 | 7.1.5 / 7.0.6 |
| Linux | לפני 7.1.5 ו-7.0.6 | 7.1.5 / 7.0.6 |
חלונות Zoom Rooms הושפעו אף הן לפני עדכוני גרסה ספציפיים. זום משמשת כ-70% מחברות Fortune 100, כך שלפגיעות יש פוטנציאל השפעה רחב מאוד.
זום פרסמה את עלון האבטחה (ZSB-26015) והחלה להפיץ תיקונים ב-11 באוגוסט 2026. תיקוני הלקוח נשלחו בפועל בחודשים יוני ויולי, בערך חודשיים לפני שהפגיעות פורסמו לציבור. לא דווח על ניצול ממשי נכון למועד הפרסום.
הפגיעות הייתה קיימת בכל הגרסאות עד וכולל 7.0.5. הגרסאות המתוקנות הן זום לקוח 7.1.5 ו-7.0.6 לכל הפלטפורמות. Zoom Rooms ו-Zoom Meeting SDK דורשות גרסה 7.1.0 ומעלה.
חשיפת Zoomsday עוררה דאגה משמעותית בתעשיית האבטחה. החוקרים תיארו אותה כ"יריית אזהרה" – אם מודלים מתקדמים יכולים למצוא ולנצל פגיעויות קריטיות באופן לא זדוני, תוקפים יכולים לעשות זאת בזדון באותה מהירות.
א-סימטריה במהירות: AI יכול למצוא ולנצל פגיעות RCE קריטית מסוג zero-click תוך פחות מ-24 שעות ובפחות מ-20 הנחיות, אבל מחזור התיקון של ספק – אפילו מהיר – לוקח ימים עד שבועות לפיתוח, בדיקה והפצה בכל הפלטפורמות.
דמוקרטיזציה של ניצול מתקדם: בעבר, עבודה כזו הייתה דורשת ממדינת אום חודשים ומיליוני דולרים. AI הופך אותה לנגישה לכל מי שיש לו גישה למודל מתקדם.
הגברה של zero-click: מכיוון שהניצול אינו דורש אינטראקציה של המשתמש, הוא עוקף את רוב ההגנות ברמת המשתמש ומטיל את כל הנטל על ניהול התיקונים ובקרות ברמת הרשת.
דחיסת חלון התיקון: הפער בין גילוי פגיעות (על ידי חוקרים או תוקפים) לבין זמינות תיקון מצטמצם לאפס. ארגונים שאינם יכולים לעדכן את זום תוך שעות – כמו סביבות מנותקות, תעשיות מפוקחות, או ארגונים גדולים עם ועדות שינוי – חשופים יותר ויותר.
דאגה בשרשרת האספקה: הפגיעות הייתה בפרוטוקול ההערות הקנייני של זום, הקיים בכל לקוח. תוקף בעזרת AI יכול היה להשתלט בשקט על כל משתתף בפגישה בודדת – להפוך כלי שיתוף פעולה לווקטורי פריסה המונית.
Zoomsday היא הדגמה מובהקת לכך שבינה מלאכותית שינתה מהיסוד את מהירות גילוי הפגיעויות. תעשיית האבטחה חייבת להתמודד עם מציאות חדשה: התוקפים כבר אימצו AI, ומחזור התיקונים טרם עשה זאת.