גרסת ה-Legacy Edition אינה מסתפקת בהגדלת רזולוציה פשוטה. Aspyr הוסיפה שורה של שיפורי איכות חיים שמקרבים את המשחק בן ה-15 לסטנדרטים מודרניים של משחקי אקשן-RPG.
רזולוציה וקצב פריימים – הגרסה המחודשת שואפת לעד 4K ו-60 פריימים לשנייה ב-PS5, Xbox Series X|S, PC ו-Switch 2. ה-Nintendo Switch המקורי מוגבל ל-30 פריימים לשנייה ואינו תומך בקו-אופ מקומי .
מצב קו-אופ – תומך בקו-אופ מקוון ל-3 שחקנים ובמסך מפוצל מקומי ל-2 שחקנים (מסך מפוצל אינו זמין ב-Switch המקורי) .
מצב שחקן יחיד – ניתן לשחק באופן מלא לבד עם שלוש דמויות (אראדן, אנדריאל, פארין). תכונות חדשות לשחקן יחיד כוללות החלפת דמויות תוך כדי משחק, נעילה משופרת על אויבים, ממשק משופר המציג בריאות, מאנה ונקודות ניסיון של כל החבורה, מערכת שמירה אוטומטית משופרת, תמיכה בג'יירו ב-PS5 ו-Switch/Switch 2, ושדרוגים ויזואליים .
שיפורים נוספים – הגרסה כוללת יכולת לחשוף סודות (לראות מטמונים נסתרים של דמויות אחרות), נעילה משופרת על אויבים, ותוספת של תושבות שמירה נוספות .
המשחק המקורי War in the North קיבל ביקורות מעורבות. ציוני Metacritic שלו עומדים על 61/100 ב-Xbox 360 ו-63/100 ב-PS3, עם ציון מעט גבוה יותר של 66/100 ב-PC . בעוד שהמבקרים שיבחו את האווירה האותנטית של טולקין ואת מבנה הקו-אופ, התלונות הנפוצות כללו לחימה חוזרת, עיצוב רמות משעמם, סיפור חלש, דמויות חסרות השראה ובאגים ששברו את המשחק . IGN נתנה לו ציון 7/10, וכינתה אותו "בטוח ומעט תפל" . מבחינה מסחרית, המשחק נחשב לאכזבה, בין השאר בשל השקתו בסמוך ל-Skyrim, Modern Warfare 3 ו-Batman: Arkham City .
עם הזמן, המשחק צבר קהל מעריצים נאמן בקרב חובבי לורד הטבעות, ואף הופיע ברשימת משחקי לורד הטבעות הטובים ביותר של IGN . הסרתו מהחנויות הדיגיטליות בשנים האחרונות הפכה אותו לקשה יותר ויותר להשגה, מה שהגביר את הביקוש להשקה מחודשת .
ההחלטה של Aspyr להשיק את Legacy Edition בהפתעה – והאישור המפורש שגרסאות מחודשות נוספות של משחקי לורד הטבעות נמצאות בתכנון – מעידה על כך שזו תחילתה של אסטרטגיה רחבה יותר להחזיר את ספריית Middle-earth ברישיון Warner Bros. לפלטפורמות מודרניות. לעת עתה, War in the North – Legacy Edition מציעה דרך מוזלת ומשופרת משמעותית לבקר מחדש (או לגלות) הרפתקת קו-אופ פגומה אך אהובה.