בפוסט שהפך תוך שעות לכותרות בכל אתרי המשחקים המובילים, סיפרה סאקו שגילתה על ההכרזה על המשחק במקרה. "אפילו לא ראיתי שזה הוכרז. הייתי התסריטאית הראשית פה! וסאבר החליפו אותי בצ'אטGPT באמצע הפיתוח", כתבה. "כל קולות הנוסעים היו גם בינה מלאכותית. או שהם שינו כיוון בשלב כלשהו, או שהם לא מדווחים על זה ב-Steam" .
המשחק, שמשווק כסימולטור נסיעות בסגנון Uber, מבוסס כולו על נוסעים אקסצנטריים עם סיפורים מוזרים: אחד טוען שהוא לא מורחק מכל האקווריומים, "רק מהאחד הזה", אחר משוכנע שציפורים שולטות ברמזורים, וסבתא אחת משווה אותך במפורש לנכד שלה שנכשל בחיים . לטענת סאקו, כל הדיאלוגים האלה נוצרו על ידי בינה מלאכותית, ללא כותבים או שחקני קול אנושיים.
בתחילת 2024, Valve הציגה חוקים מחייבים בנושא גילוי שימוש בבינה מלאכותית, בעקבות הסערה סביב המשחק The Finals שהשתמש בקולות שנוצרו על ידי AI ללא רשות השחקנים. החוקים מחייבים כל מפתח לסמן במפורש על עמוד המשחק ב-Steam:
נכון ל-11 באוגוסט 2026, בעמוד ה-Steam של Rideshare "Stimulator" לא היה שום סימון כזה. אם טענותיה של סאקו נכונות, מדובר בהפרה ברורה של מדיניות ש-Valve אמרה שתאכוף בסנקציות כולל הסרה מהחנות .
Rideshare "Stimulator" הוא הרבה יותר מסקנדל משחק בודד. הוא ממחיש שלוש בעיות מרכזיות החופפות זו את זו:
זו אחת הדוגמאות הברורות ביותר לחברה שמשתמשת במודל שפה גדול (LLM) כדי להחליף איש מקצוע יצירתי שהיה חתום על חוזה – לא כדי לסייע בעבודתו, אלא כדי לחסל את התפקיד כליל. סאקו לא הוחלפה בכותב אחר; היא הוחלפה בצ'אטבוט. אותו היגיון הוחל על שחקני קול: במקום לשכור שחקנים, סאבר השתמשה כנראה בטקסט לדיבור (TTS) מבוסס AI לכל נוסעי המשחק .
כל השיווק של Rideshare "Stimulator" התבסס על הנוסעים המוזרים שלו – דמויות ספציפיות עם אישיות אבסורדית. מבקרי הגישה טוענים שהחלפת דיאלוגים אנושיים בטקסט AI גנרי תייצר תוכן שטוח, חוזר על עצמו ומעורר אי-נוחות – בדיוק ההיפך ממה שהמשחק מבטיח .
נכון למועד הדיווחים הראשוניים, סאבר לא פרסמה שום תגובה פומבית לטענות . העובדה שמדובר בחברה מוכרת ומוערכת, המוציאה לאור של סדרות מצליחות כמו SnowRunner, רק מעצימה את המשמעות. הפוסט של סאקו הפך לנקודת התארגנות לאנשי מקצוע בתעשייה שרואים בו הוכחה לכך ש-AI גנרטיבי משמש לא ככלי להעצמת יוצרים, אלא ככלי גס להפחתת עלויות המחליף אותם לחלוטין .
הסערה הזו מגיעה ברגע שבו תעשיית המשחקים חצויה עמוקות בנושא הבינה המלאכותית היוצרת. מצד אחד, חברות גדולות משקיעות בטכנולוגיה בטענה שהיא תפחית עלויות ותאיץ ייצור תוכן. מצד שני, איגודי עובדים (כולל SAG-AFTRA, שנמצאת בשביתה נגד חברות משחקים גדולות בגין הגנות על AI) ואנשי מקצוע יצירתיים לוחצים להגבלות, שקיפות ושמירה על עבודה אנושית.
כללי הגילוי של Valve היו אחד הצעדים הרגולטוריים הראשונים שיצאו מהמתח הזה – אבל הם עוזרים רק אם חברות מכבדות אותם. המקרה של Rideshare "Stimulator", אם יאושר, מוכיח שגם הפלטפורמות הגדולות ביותר מתקשות לאכוף את הכללים שלהן ללא חושפי שחיתויות.
סטלה סאקו ניסחה זאת בפשטות: היא גילתה על ההכרזה על המשחק מאנשים אחרים. היא לא כתבה את שאר התסריט. היא לא ביצעה את הקולות. ובדף החנות לא היה זכר לכל זה.