אילו מנגנונים כוללת המסגרת?

• משטר הפסקת אש מותנה: הפסקה רחבה יותר של מעשי האיבה הופעלה, אך המשך קיומה קשור במפורש לעמידת חיזבאללה בתנאים. בכך היא שונה מהפסקות קודמות שנכנסו לתוקף ללא תנאי מקדים והופרו פעמים רבות .
• ״אזורי פיילוט״ ביטחוניים: ישראל ולבנון הסכימו לקדם במהירות אזורים בדרום לבנון שבהם צבא לבנון יקבל שליטה טריטוריאלית בלעדית. גורמים שאינם מדינתיים — ובהם חיזבאללה — לא יורשו לפעול בהם . מדובר בניסיון מעשי ראשון, במסגרת הנוכחית, להרחיב את שליטת המדינה הלבנונית לשטחים שבהם פעל הארגון במשך שנים.
• המשך משא ומתן ישיר: השיחות נערכו בין נציגים ישראלים ולבנונים, בהובלה אמריקנית, והיו הסבב הרביעי מסוג זה בוושינגטון. הסבב הבא, במסלול המדיני והביטחוני, מתוכנן לשבוע של 22 ביוני .

חיזבאללה לא חתום — ומבהיר שאינו מכיר בתוצאות

חיזבאללה לא היה צד רשמי לשיחות, והנהגתו דחתה בעקביות את עצם קיומו של משא ומתן ישיר בין לבנון לישראל. ב-1 ביוני קרא מזכ״ל הארגון, נעים קאסם, לממשלת לבנון לנטוש את השיחות, שאותן תיאר כ״ויתור חינם״ .

יום לאחר מכן דחה סגן ראש המועצה המדינית של הארגון, מחמוד קומאטי, כל הפסקת אש חלקית. לדבריו, תקיפה ישראלית בפרברים הדרומיים של ביירות תוביל ל״תגובה עמוקה וחזקה יותר״ . בכיר חיזבאללה ופיק ספא אמר כבר באפריל כי הארגון «לא יכבד שום הסכם» שייגזר מהשיחות הישירות בין לבנון לישראל .

הפער בין המסמך הדיפלומטי למציאות בשטח ניכר כבר ביום ההכרזה. לפי המכון לחקר המלחמה, חיזבאללה שיגר ב-3 ביוני רקטות לעבר עמדות צה״ל בצפון ישראל — שעות ספורות לפני פרסום הסכם הפסקת האש . בכך הובהר שהמסגרת שעליה הסכימו הממשלות אינה מחייבת בהכרח את הכוח הצבאי המרכזי שפועל בדרום לבנון.

הרקע: מלחמה שנמשכת מאז 2 במרץ

הסבב הנוכחי של הלחימה החל ב-2 במרץ 2026, לאחר התקיפה האמריקנית-ישראלית באיראן ב-28 בפברואר. חיזבאללה שיגר רקטות לעבר ישראל, וישראל הגיבה בתקיפות אוויריות נרחבות ובפלישה קרקעית שהגיעה עד קו נהר הליטני. לפי ההערכות שפורסמו, הכוחות הישראליים השתלטו על כ-14%–20% משטח לבנון, ביותר מ-55 יישובים .

המחיר האנושי בלבנון כבד. משרד הבריאות הלבנוני דיווח כי עד 1 ביוני נהרגו 3,412 בני אדם ונפצעו 10,269 מאז תחילת הלחימה . יותר ממיליון בני אדם — כחמישית מאוכלוסיית לבנון — נעקרו מבתיהם . בצד הישראלי דווח על לפחות 28 חיילים שנהרגו, לצד עובד הריסות אחד, ועל 1,180 חיילים שנפצעו .

גם לפני ההסדר הנוכחי נכשלו ניסיונות חוזרים לעצור את הלחימה. הפסקת האש מנובמבר 2024 קרסה לחלוטין ב-2 במרץ 2026 . הפוגה בת עשרה ימים בתיווך ארה״ב נכנסה לתוקף ב-16 באפריל והוארכה ב-15 במאי ב-45 ימים, אך הפרות כמעט יומיומיות נמשכו, ומאות בני אדם נהרגו גם לאחר שהוכרזו הפסקות אש .

המחלוקת שמחכה לשיחות של 22 ביוני

השיחות צפויות להתחדש בשבוע של 22 ביוני, במטרה להשתמש בהפסקת האש כבסיס להסדר מדיני וביטחוני רחב יותר. אולם בין הצדדים נותרה מחלוקת יסודית: לבנון דורשת נסיגה מלאה של הכוחות הישראליים מכל שטחה, בעוד שההסדר החדש מתמקד בראש ובראשונה בהרחקת חיזבאללה מדרום הליטני.

נשיא לבנון, ג׳וזף עאון, אמר ב-25 במאי כי לבנון «לא תקבל את המציאות הזו» של נוכחות ישראלית בשטחה, והגדיר נסיגה מלאה «דרישה לאומית קבועה שאינה נתונה לפשרה» . גם ראש הממשלה נואף סלאם הצהיר כי לבנון אינה יכולה לחתום על הסכם שאינו כולל נסיגה ישראלית מלאה: «איננו יכולים לחיות עם מה שמכונה אזור חיץ» .

כך נוצר מוקד המתח בלב התהליך: ההסכם מטיל על חיזבאללה תנאים שהארגון דוחה, בעוד שממשלת לבנון דורשת מישראל ויתור טריטוריאלי שישראל לא הראתה כי היא מוכנה לקבל. השאלה הגדולה לקראת 22 ביוני היא אם ניתן יהיה לגשר על הפער הזה — או שהפסקת האש החדשה תצטרף לשורת ההסכמים שלא הצליחו לעצור את המלחמה.

אילו מנגנונים כוללת המסגרת?

• משטר הפסקת אש מותנה: הפסקה רחבה יותר של מעשי האיבה הופעלה, אך המשך קיומה קשור במפורש לעמידת חיזבאללה בתנאים. בכך היא שונה מהפסקות קודמות שנכנסו לתוקף ללא תנאי מקדים והופרו פעמים רבות .
• ״אזורי פיילוט״ ביטחוניים: ישראל ולבנון הסכימו לקדם במהירות אזורים בדרום לבנון שבהם צבא לבנון יקבל שליטה טריטוריאלית בלעדית. גורמים שאינם מדינתיים — ובהם חיזבאללה — לא יורשו לפעול בהם . מדובר בניסיון מעשי ראשון, במסגרת הנוכחית, להרחיב את שליטת המדינה הלבנונית לשטחים שבהם פעל הארגון במשך שנים.
• המשך משא ומתן ישיר: השיחות נערכו בין נציגים ישראלים ולבנונים, בהובלה אמריקנית, והיו הסבב הרביעי מסוג זה בוושינגטון. הסבב הבא, במסלול המדיני והביטחוני, מתוכנן לשבוע של 22 ביוני .

חיזבאללה לא חתום — ומבהיר שאינו מכיר בתוצאות

חיזבאללה לא היה צד רשמי לשיחות, והנהגתו דחתה בעקביות את עצם קיומו של משא ומתן ישיר בין לבנון לישראל. ב-1 ביוני קרא מזכ״ל הארגון, נעים קאסם, לממשלת לבנון לנטוש את השיחות, שאותן תיאר כ״ויתור חינם״ .

יום לאחר מכן דחה סגן ראש המועצה המדינית של הארגון, מחמוד קומאטי, כל הפסקת אש חלקית. לדבריו, תקיפה ישראלית בפרברים הדרומיים של ביירות תוביל ל״תגובה עמוקה וחזקה יותר״ . בכיר חיזבאללה ופיק ספא אמר כבר באפריל כי הארגון «לא יכבד שום הסכם» שייגזר מהשיחות הישירות בין לבנון לישראל .

הפער בין המסמך הדיפלומטי למציאות בשטח ניכר כבר ביום ההכרזה. לפי המכון לחקר המלחמה, חיזבאללה שיגר ב-3 ביוני רקטות לעבר עמדות צה״ל בצפון ישראל — שעות ספורות לפני פרסום הסכם הפסקת האש . בכך הובהר שהמסגרת שעליה הסכימו הממשלות אינה מחייבת בהכרח את הכוח הצבאי המרכזי שפועל בדרום לבנון.

הרקע: מלחמה שנמשכת מאז 2 במרץ

הסבב הנוכחי של הלחימה החל ב-2 במרץ 2026, לאחר התקיפה האמריקנית-ישראלית באיראן ב-28 בפברואר. חיזבאללה שיגר רקטות לעבר ישראל, וישראל הגיבה בתקיפות אוויריות נרחבות ובפלישה קרקעית שהגיעה עד קו נהר הליטני. לפי ההערכות שפורסמו, הכוחות הישראליים השתלטו על כ-14%–20% משטח לבנון, ביותר מ-55 יישובים .

המחיר האנושי בלבנון כבד. משרד הבריאות הלבנוני דיווח כי עד 1 ביוני נהרגו 3,412 בני אדם ונפצעו 10,269 מאז תחילת הלחימה . יותר ממיליון בני אדם — כחמישית מאוכלוסיית לבנון — נעקרו מבתיהם . בצד הישראלי דווח על לפחות 28 חיילים שנהרגו, לצד עובד הריסות אחד, ועל 1,180 חיילים שנפצעו .

גם לפני ההסדר הנוכחי נכשלו ניסיונות חוזרים לעצור את הלחימה. הפסקת האש מנובמבר 2024 קרסה לחלוטין ב-2 במרץ 2026 . הפוגה בת עשרה ימים בתיווך ארה״ב נכנסה לתוקף ב-16 באפריל והוארכה ב-15 במאי ב-45 ימים, אך הפרות כמעט יומיומיות נמשכו, ומאות בני אדם נהרגו גם לאחר שהוכרזו הפסקות אש .

המחלוקת שמחכה לשיחות של 22 ביוני

השיחות צפויות להתחדש בשבוע של 22 ביוני, במטרה להשתמש בהפסקת האש כבסיס להסדר מדיני וביטחוני רחב יותר. אולם בין הצדדים נותרה מחלוקת יסודית: לבנון דורשת נסיגה מלאה של הכוחות הישראליים מכל שטחה, בעוד שההסדר החדש מתמקד בראש ובראשונה בהרחקת חיזבאללה מדרום הליטני.

נשיא לבנון, ג׳וזף עאון, אמר ב-25 במאי כי לבנון «לא תקבל את המציאות הזו» של נוכחות ישראלית בשטחה, והגדיר נסיגה מלאה «דרישה לאומית קבועה שאינה נתונה לפשרה» . גם ראש הממשלה נואף סלאם הצהיר כי לבנון אינה יכולה לחתום על הסכם שאינו כולל נסיגה ישראלית מלאה: «איננו יכולים לחיות עם מה שמכונה אזור חיץ» .

כך נוצר מוקד המתח בלב התהליך: ההסכם מטיל על חיזבאללה תנאים שהארגון דוחה, בעוד שממשלת לבנון דורשת מישראל ויתור טריטוריאלי שישראל לא הראתה כי היא מוכנה לקבל. השאלה הגדולה לקראת 22 ביוני היא אם ניתן יהיה לגשר על הפער הזה — או שהפסקת האש החדשה תצטרף לשורת ההסכמים שלא הצליחו לעצור את המלחמה.