בפוסט שפרסם ב־X ב־3 ביוני, הוא ציין שביטקוין עלה מאז השפל בערך פי 4.1 עד פי 4.3 — כלומר בכ־318% . באותה תקופה, מדד נאסד״ק 100, הכולל משקל משמעותי לחברות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, עלה בכ־2.9 פעמים, או בכ־187% .

ההשוואה נועדה לערער על רעיון ״הסיבוב הגדול״ — הטענה שמשקיעים מעבירים הון מקריפטו למניות טכנולוגיה. לפי פאל, אילו הכסף אכן נמלט מהקריפטו אל חברות השבבים והבינה המלאכותית, הדבר לא היה מתבטא בביצועים היחסיים של התקופה .

הירידה לאזור 60 אלף דולר: תיקון, לא שוק דובי

הנפילה משיא של כמעט 126 אלף דולר אל אזור 60 אלף הדולר הייתה כואבת למשקיעים. עם זאת, פאל דוחה את ההגדרה של המהלך כשוק דובי חדש.

״זה תיקון אכזרי בשוק שורי״, אמר בריאיון וידאו שעסק בתנועת המחיר . ההבחנה חשובה: שוק דובי מתאר מגמת ירידה מבנית וממושכת, ואילו תיקון בתוך שוק שורי יכול להיות תנודתי מאוד — אך עדיין להיחשב חלק רגיל ממחזור העליות.

לדברי פאל, מקור הלחץ אינו בעיה יסודית בביטקוין או בקריפטו, אלא ״כיס אוויר״ זמני בנזילות הדולרית בארה״ב. הוא קשר זאת לניהול המזומנים של משרד האוצר האמריקאי ולדינמיקה של החוב הממשלתי, שפגעו תחילה בנכסים תנודתיים ורגישים לנזילות, ובהם ביטקוין .

פאל גם טען כי העלייה בזהב ״שאבה את כל הנזילות השולית״ מהמערכת — הון שבנסיבות אחרות עשוי היה לזרום לביטקוין .

הגורם המרכזי, לפי פאל: הנזילות הגלובלית

בליבת התזה המאקרו־כלכלית של פאל עומדת הטענה שמחיר הביטקוין מושפע בעיקר מתנאי הנזילות הגלובליים — ולא רק מסנטימנט, מזרימות של משקיעים קמעונאיים או ממחזור החצייה בן ארבע השנים .

הוא מצביע על מדדים כמו היצע הכסף הגלובלי M2, חוזקו של הדולר האמריקאי ומדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים כמנועים העיקריים של תנועות המחיר הגדולות בביטקוין . לפי המודל שלו, הקיפאון והתיקון בשנים 2025–2026 הם תוצאה הגיונית של התכווצות משמעותית בנזילות.

פאל מייחס חלק מההתכווצות הזו ליולי 2025, אז משרד האוצר האמריקאי החל לבנות מחדש את החשבון הכללי שלו — מהלך שלטענתו משך מהמערכת כ־700 מיליארד דולר .

בהתאם למודל הנזילות שלו, ביטקוין נסחר כיום ב״הנחה עמוקה״ ביחס לשוויו ההוגן. פאל מעריך שבתנאי נזילות רגילים, מחירו היה אמור להיות קרוב ל־160 אלף דולר . הפער, שאותו הוא מתאר כהנחה של כ־40%, עשוי להיסגר במהירות אם היצע הכסף הגלובלי יחזור להתרחב.

מהו ״אזור הבננה״ ומהו יעד ה־160 אלף דולר?

פאל אינו מסתפק בהגנה על הביטקוין מפני הפסימיות הנוכחית. הוא מתאר גם תרחיש עתידי אופטימי במיוחד, שאותו הוא מכנה ״אזור הבננה״ — תקופה של עלייה חדה ופרבולית לאחר שהרוח המאקרו־כלכלית השלילית מתחלפת .

לפי ההיגיון שלו, חזרת הנזילות הדולרית תאפשר לסגור את הפער בין מחיר הביטקוין בפועל לבין השווי שנגזר ממודל הנזילות. פאל אינו צופה בהכרח עלייה הדרגתית, אלא תמחור מחדש מהיר; יעד השווי ההוגן הראשוני שלו עומד על כ־160 אלף דולר .

חשוב להדגיש שמדובר בהערכה ובתרחיש של פאל, ולא בתחזית מובטחת או בקונצנזוס של השוק.

תמונת השוק בתחילת יוני 2026

בזמן הניתוח של פאל, ב־3 ביוני, נסחר ביטקוין באזור 62 אלף דולר . ברקע עמדו כמה נתונים שהזינו את הטענה שהקריפטו מאבד מכוחו:

• יציאות מקרנות סל: קרנות הסל על ביטקוין רשמו יציאות מצטברות של 396 מיליון דולר לאורך 13 ימים, אף שחלק מהקרנות הציגו מגמה שונה .
• תחרות על הנזילות: פאל הכיר בכך שהראלי בזהב ובנכסי מקלט מסורתיים משך הון שולי משוק הקריפטו .
• חשש בשוק: שווי השוק הכולל של מטבעות הקריפטו התכווץ ב־250 מיליארד דולר במהלך סוף שבוע מוקדם יותר השנה. פאל טען שהמהלך נבע ממחסור בנזילות דולרית, ולא מתקלה ייחודית לקריפטו .

למרות התמונה הקצרה והחלשה, פאל נותר אופטימי. הוא סבור שהמחסור בנזילות זמני ועומד להסתיים, וכי חזרת הכסף למערכת עשויה ליצור את התנאים לגל עליות מחודש — ואולי היסטורי — בשוק הקריפטו .

בפוסט שפרסם ב־X ב־3 ביוני, הוא ציין שביטקוין עלה מאז השפל בערך פי 4.1 עד פי 4.3 — כלומר בכ־318% . באותה תקופה, מדד נאסד״ק 100, הכולל משקל משמעותי לחברות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, עלה בכ־2.9 פעמים, או בכ־187% .

ההשוואה נועדה לערער על רעיון ״הסיבוב הגדול״ — הטענה שמשקיעים מעבירים הון מקריפטו למניות טכנולוגיה. לפי פאל, אילו הכסף אכן נמלט מהקריפטו אל חברות השבבים והבינה המלאכותית, הדבר לא היה מתבטא בביצועים היחסיים של התקופה .

הירידה לאזור 60 אלף דולר: תיקון, לא שוק דובי

הנפילה משיא של כמעט 126 אלף דולר אל אזור 60 אלף הדולר הייתה כואבת למשקיעים. עם זאת, פאל דוחה את ההגדרה של המהלך כשוק דובי חדש.

״זה תיקון אכזרי בשוק שורי״, אמר בריאיון וידאו שעסק בתנועת המחיר . ההבחנה חשובה: שוק דובי מתאר מגמת ירידה מבנית וממושכת, ואילו תיקון בתוך שוק שורי יכול להיות תנודתי מאוד — אך עדיין להיחשב חלק רגיל ממחזור העליות.

לדברי פאל, מקור הלחץ אינו בעיה יסודית בביטקוין או בקריפטו, אלא ״כיס אוויר״ זמני בנזילות הדולרית בארה״ב. הוא קשר זאת לניהול המזומנים של משרד האוצר האמריקאי ולדינמיקה של החוב הממשלתי, שפגעו תחילה בנכסים תנודתיים ורגישים לנזילות, ובהם ביטקוין .

פאל גם טען כי העלייה בזהב ״שאבה את כל הנזילות השולית״ מהמערכת — הון שבנסיבות אחרות עשוי היה לזרום לביטקוין .

הגורם המרכזי, לפי פאל: הנזילות הגלובלית

בליבת התזה המאקרו־כלכלית של פאל עומדת הטענה שמחיר הביטקוין מושפע בעיקר מתנאי הנזילות הגלובליים — ולא רק מסנטימנט, מזרימות של משקיעים קמעונאיים או ממחזור החצייה בן ארבע השנים .

הוא מצביע על מדדים כמו היצע הכסף הגלובלי M2, חוזקו של הדולר האמריקאי ומדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים כמנועים העיקריים של תנועות המחיר הגדולות בביטקוין . לפי המודל שלו, הקיפאון והתיקון בשנים 2025–2026 הם תוצאה הגיונית של התכווצות משמעותית בנזילות.

פאל מייחס חלק מההתכווצות הזו ליולי 2025, אז משרד האוצר האמריקאי החל לבנות מחדש את החשבון הכללי שלו — מהלך שלטענתו משך מהמערכת כ־700 מיליארד דולר .

בהתאם למודל הנזילות שלו, ביטקוין נסחר כיום ב״הנחה עמוקה״ ביחס לשוויו ההוגן. פאל מעריך שבתנאי נזילות רגילים, מחירו היה אמור להיות קרוב ל־160 אלף דולר . הפער, שאותו הוא מתאר כהנחה של כ־40%, עשוי להיסגר במהירות אם היצע הכסף הגלובלי יחזור להתרחב.

מהו ״אזור הבננה״ ומהו יעד ה־160 אלף דולר?

פאל אינו מסתפק בהגנה על הביטקוין מפני הפסימיות הנוכחית. הוא מתאר גם תרחיש עתידי אופטימי במיוחד, שאותו הוא מכנה ״אזור הבננה״ — תקופה של עלייה חדה ופרבולית לאחר שהרוח המאקרו־כלכלית השלילית מתחלפת .

לפי ההיגיון שלו, חזרת הנזילות הדולרית תאפשר לסגור את הפער בין מחיר הביטקוין בפועל לבין השווי שנגזר ממודל הנזילות. פאל אינו צופה בהכרח עלייה הדרגתית, אלא תמחור מחדש מהיר; יעד השווי ההוגן הראשוני שלו עומד על כ־160 אלף דולר .

חשוב להדגיש שמדובר בהערכה ובתרחיש של פאל, ולא בתחזית מובטחת או בקונצנזוס של השוק.

תמונת השוק בתחילת יוני 2026

בזמן הניתוח של פאל, ב־3 ביוני, נסחר ביטקוין באזור 62 אלף דולר . ברקע עמדו כמה נתונים שהזינו את הטענה שהקריפטו מאבד מכוחו:

• יציאות מקרנות סל: קרנות הסל על ביטקוין רשמו יציאות מצטברות של 396 מיליון דולר לאורך 13 ימים, אף שחלק מהקרנות הציגו מגמה שונה .
• תחרות על הנזילות: פאל הכיר בכך שהראלי בזהב ובנכסי מקלט מסורתיים משך הון שולי משוק הקריפטו .
• חשש בשוק: שווי השוק הכולל של מטבעות הקריפטו התכווץ ב־250 מיליארד דולר במהלך סוף שבוע מוקדם יותר השנה. פאל טען שהמהלך נבע ממחסור בנזילות דולרית, ולא מתקלה ייחודית לקריפטו .

למרות התמונה הקצרה והחלשה, פאל נותר אופטימי. הוא סבור שהמחסור בנזילות זמני ועומד להסתיים, וכי חזרת הכסף למערכת עשויה ליצור את התנאים לגל עליות מחודש — ואולי היסטורי — בשוק הקריפטו .