נשיאת Signal: סוכני AI מהווים 'איום קיומי' על הפרטיות שלכם

היא מזהירה שמציגים למשתמשים בחירה כוזבת: נוחות תמורת מסירת המפתחות לכל חייהם הדיגיטליים. וויטאקר הגדירה את הדחיפה לעוזרי AI כשינוי מבני שבו משכנעים אנשים להאציל עוד ועוד מידע אישי — כולל שיחותיהם — למערכות שבנויות על מודל עסקי שהיא מכנה "מודל מעקב רעיל" (toxic surveillance business model) הנשען על איסוף כמויות אדירות של נתונים כדי "להכיר את הלקוח" ולמכור מוצרים .

'איום קיומי' על תקשורת מוצפנת

וויטאקר כינתה את השילוב העמוק של סוכני AI במערכות הפעלה "איום קיומי" על אפליקציות מוצפנות כמו Signal, WhatsApp ו-Telegram . החשש ישיר: אם סוכן AI ברמת מערכת ההפעלה יכול לקרוא את המסך, ליירט התראות או לגשת לנתוני אפליקציה, אז אפילו ההצפנה החזקה ביותר בתוך האפליקציה נעקפת ברמת המכשיר. Signal כבר לא יכולה להבטיח את סודיות ההודעות, מכיוון שמערכת ההפעלה עצמה הופכת לשכבת מעקב פוטנציאלית .

כפי שאמרה ל-Times of India: "זה יצטרך גישה לאנשי הקשר ולהודעות שלך ב-Signal... הגישה הזו היא וקטור תקיפה, והיא באמת מבטלת את raison d'être שלנו" . היא הצהירה שהשילוב הזה של סוכנים ברמת מערכת ההפעלה מתבצע "בפזיזות קיצונית וללא התחשבות בעקרונות בסיסיים של אבטחת סייבר ופרטיות" .

המינוף הכפול של ביג טק

וויטאקר מזהירה שאותן חברות בודדות השולטות במערכות ההפעלה העיקריות (Android של גוגל, iOS/macOS של אפל, Windows של מיקרוסופט) הן גם אלו שדוחפות את סוכני AI הכי עמוק לתוך המערכות האלו . זה מעניק להן ראות חסרת תקדים לתוך כל אפליקציה וכל תקשורת במכשיר. היא תיארה זאת כמצב שבו שלוש חברות יכולות "לקבל החלטות שפוגעות באופן מהותי באבטחת הסייבר הקולקטיבית שלנו" .

מעבר למערכות ההפעלה, וויטאקר מתחה ביקורת על ריכוז הכוח בתשתיות הענן. היא ציינה באוקטובר 2025 בשרשור ב-Mastodon ש-Signal עצמה תלויה ב-AWS, והוסיפה שהיקף המונופול של ספקיות הענן (AWS, גוגל ומיקרוסופט) "מובן הרבה פחות משהנחתי" — וזה לא מבשר טובות לאסטרטגיה ריאלית .

'מעקב אינו בטיחות': הקו האדום של Signal

עמדתה של Signal בנוגע להצעות מעקב ממשלתיות היא חד-משמעית. בהצהרה מיוני 2026 בשם "Surveillance Is Not Safety" (מעקב אינו בטיחות), שפורסמה בבלוג הרשמי של Signal, הארגון גינה את דרישת ממשלת בריטניה שכל התכנים בכל המכשירים הנמכרים או בשימוש בבריטניה ייסרקו בחזקת עירום. Signal כינתה זאת "שילוב דיסטופי של אימות גיל וסריקת תוכן" ש"לא ישמור על ילדים" אלא "יסכן את כולנו" תוך חיזוק "הדומיננטיות השוקית של אפל, גוגל ומיקרוסופט ושליטתן במידע האישי הרגיש ביותר שלנו" .

וויטאקר הצהירה שוב ושוב שאם בריטניה תדרוש מ-Signal להחליש את ההצפנה או לבנות יכולות סריקה, הארגון "בהחלט, 100% ילך" — הוא יעזוב את השוק הבריטי במקום להיכנע . היא כינתה את הרעיון של שבירת הצפנה תוך שמירה על פרטיות "חשיבה מאגית" (magical thinking) והזהירה שיכולות מעקב כאלה, לאחר שנוצרו, יתרחבו בהכרח מעבר למטרתן המקורית וישמשו למעקב אחר שיח פוליטי ותכנים אחרים שיוגדרו על ידי הממשלה .

הקרב הרחב יותר נגד המעקב

וויטאקר ממסגרת את האיומים הספציפיים האלה — סוכני AI, שליטה במערכות הפעלה, דרישות סריקה ממשלתיות — כפנים שונות של אותה בעיה. היא תיארה את ההתקדמות המודרנית ב-AI כ"בעיקר תוצר של נתונים ומשאבי מחשוב מרוכזים משמעותית הנמצאים בידי קומץ קטן של תאגידי טכנולוגיה גדולים" , והזהירה ש"הסתמכותנו הגוברת על AI כזה מוסרת כוח בלתי סביר על חיינו ומוסדותינו לקומץ חברות טכנולוגיה" .

באוניברסיטת טכנולוגיה סידני ב-2024, היא חשפה את "מודל המעקב הרעיל" של מונופולי ביג טק, וטענה ש"הם מוכרים את הנגזרות של מודל המעקב הרעיל בתור תוצר של חדשנות מדעית" .

עבור משתמשים בודדים, ההדרכה שלה חדה: חשבו פעמיים לפני שאתם מעניקים לכלי AI גישה לנתונים אישיים. ההרשאות שמערכות אלו מבקשות, היא אומרת, אינן הבקשה המוכרת לראות את אנשי הקשר שלכם — זה כמו לתת גישת "root" לכל המכשיר שלכם .