קים יו ג'ונג מזהירה את יפן אחרי ניסוי הטומהוק הראשון של טוקיו

מה הצית את האיום?

התגובה הצפון-קוריאנית הגיעה לאחר שיפן ביצעה את ניסוי הירי החי הראשון שלה בטיל שיוט אמריקאי מסוג טומהוק. ב-29 ביולי 2026, לפי השעה ביפן, שיגרה המשחתת היפנית המצוידת במערכת Aegis, JS Chokai, טיל טומהוק באוקיינוס השקט — צעד משמעותי בדרך לבניית יכולת תקיפה ארוכת-טווח של טוקיו .

קים תיארה את יפן כמי שעוברת "הפיכה למדינת מלחמה" וכמי שחוזרת להיות "מדינה פושעת מלחמה". לדבריה, התהליך מתרחש בגיבוי ארצות הברית ובחסותה .

הטענות המרכזיות של פיונגיאנג

• יכולת תקיפה ארוכת-טווח: פיונגיאנג רואה בשיגור הטומהוק סימן לכך שיפן מפתחת יכולת לפגוע במטרות מעבר לשטחה, ולא מסתפקת עוד בהגנה מפני תקיפה.
• חריגה ממדיניות ההגנה הבלעדית: קים טענה כי יפן מתרחקת מהמדיניות החוקתית והביטחונית שהוגדרה במשך שנים כ"הגנתית בלבד" .
• תמיכה אמריקאית בהתחמשות: היא האשימה את ארצות הברית בכך שהיא מאפשרת ליפן להרחיב את יכולותיה הצבאיות ולהתקדם לעבר התחמשות מחדש .
• מהלכים צבאיים נוספים באזור: בהצהרה הוזכרו גם ניסויי טילים נוספים של יפן והשתתפותה בתרגיל צבאי בהובלת ארצות הברית בפיליפינים בחודש מאי .

כמה רחוק מתכננת יפן להגיע?

יפן הסכימה לרכוש מארצות הברית 400 טילי טומהוק והקצתה יותר מ-2 מיליארד דולר לעסקה. מדובר בטילי שיוט מונחי-דיוק לתקיפת מטרות יבשתיות, בעלי טווח של יותר מ-1,600 קילומטרים .

ההצטיידות משתלבת בהרחבה רחבה יותר של תקציב הביטחון היפני. הקבינט אישר תקציב ביטחון של יותר מ-9 טריליון ין לשנת הכספים 2026 — כ-58–59 מיליארד דולר — לאחר שבשנת הכספים 2025 עמד התקציב על כ-8.7 טריליון ין, שהם כ-55 מיליארד דולר . התוכנית הממשלתית היא להתקרב להוצאה שנתית השווה ל-2% מהתוצר עד 2027.

שר ההגנה היפני, שינג'ירו קואיזומי, כתב בהקדמה לספר הלבן הביטחוני של יפן כי על המדינה לחזק ולשנות את יכולות ההגנה שלה מתוך "תחושת דחיפות ומשבר" .

ספר הלבן: "הסביבה החמורה והמורכבת ביותר מאז מלחמת העולם השנייה"

ספר ההגנה הלבן של יפן לשנת 2026 פורסם ב-4 באוגוסט — יום לפני הצהרתה של קים יו ג'ונג. המסמך הגדיר את הסביבה הביטחונית סביב יפן כ**"החמורה והמורכבת ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה"** .

טוקיו הצביעה על כמה מוקדי דאגה:

• התחזקותן הצבאית של סין וצפון קוריאה;
• העמקת התיאום הצבאי בין סין לרוסיה;
• סיוע מוסקבה למודרניזציה הצבאית של צפון קוריאה;
• סיורי מפציצים משותפים ופעילות צבאית גוברת סביב יפן.

מבחינת משרד ההגנה היפני, רכישת טילים ארוכי-טווח נועדה ליצור יכולת הרתעה ו"תקיפה נגדית" במסגרת הגנה עצמית. המשרד מדגיש כי המדיניות היפנית נותרה הגנתית בלבד, וכי היכולת החדשה נועדה למנוע מתקפות ולא לפתוח במלחמות .

גם סין מתנגדת למהלך

סין גינתה את ניסוי הטומהוק והזהירה כי הוא משקף, לטענתה, כוונה יפנית "לפגוע באינטרסים של סין ולהזיק לעם הסיני". בייג'ינג הביעה גם חשש מהתחזקות מחודשת של המיליטריזם היפני .

כך נוצר משולש מתיחות: יפן אומרת שהיא מגיבה לאיומים מצד סין, רוסיה וצפון קוריאה; צפון קוריאה מציגה את ההתחמשות היפנית ואת התמיכה האמריקאית כאיום ישיר; וסין מזהירה מפני שינוי עמוק בתפקידה הצבאי של יפן באזור.

האם האיום הצפון-קוריאני הוא גם מסר פנימי?

כמה כלי תקשורת ופרשנים ציינו כי להצהרות החריפות של קים יו ג'ונג יש מטרה כפולה. מצד אחד, הן מאיימות על יפן ומנסות להרתיע אותה מהמשך הרחבת יכולותיה. מצד שני, הן מספקות לפיונגיאנג מסגרת להצדקת תוכניות הגרעין והטילים שלה: צפון קוריאה יכולה להציג את פיתוח הנשק שלה כתגובה הגנתית להתחמשות יפנית הנתמכת בידי ארצות הברית .

במילים אחרות, ניסוי הטומהוק היפני אינו רק אירוע טכני. הוא הפך לחלק ממעגל תגובות אזורי, שבו כל צד מציג את התחמשותו כהכרחית בגלל פעולות הצד האחר — ומחריף בכך את המתיחות במזרח אסיה.