משבר הוויזות במונדיאל 2026: ארטאן, איראן וההבטחה המתפוררת של פיפ"א

מונדיאל 2026, הראשון בהיסטוריה שנערך בשלוש מדינות במקביל, תוכנן להיות חגיגה של אחדות גלובלית. במקום זאת, ההכנות אליו הפכו לשיעור מאלף על הדרך שבה מדיניות הגירה לאומית יכולה להתנגש חזיתית בספורט הבינלאומי. סירובה של ממשלת ארה"ב להכניס לתחומה את השופט הסומלי עומר עבדולקאדיר ארטאן, לצד חסימתם של 11 אנשי צוות איראנים, חשפו מתח מהותי: זכותה הריבונית של מדינה מארחת לשלוט בגבולותיה, אל מול חובתה החוזית לקבל את פניהם של כל המשתתפים המוסמכים. בעוד המחלוקת התלהטה, שני הגברים שעמדו בראש פיפ"א – בעבר ובהווה – הציעו חזונות מנוגדים לחלוטין באשר למשמעותה של חובה זו.

השופט הסומלי שנבלם בשער הכניסה

עומר עבדולקאדיר ארטאן, שופט סומלי בן 34 שנבחר לשופט המצטיין של אפריקה לשנת 2025, היה אמור להפוך לסומלי הראשון ששופט במונדיאל . הוא היה אחד משבעת שופטי הכדורגל האפריקאים היחידים שנבחרו לטורניר . כשברשותו דרכון דיפלומטי ומספר ויזות כניסה תקפות לארה"ב, טס ארטאן מאיסטנבול למיאמי ב-6 ביוני 2026, כדי להשתתף בסמינר קדם-טורניר חובה .

הוא מעולם לא עבר את המכס. רשות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב (CBP) עצרה את ארטאן בנמל התעופה הבינלאומי של מיאמי, סירבה לאפשר לו להיכנס והעלתה אותו על טיסה חזרה לאיסטנבול . מאוחר יותר, אנדרו ג'וליאני, המנהל בפועל של צוות המשימה של הבית הלבן למונדיאל, אמר כי כניסתו של ארטאן נדחתה מ"סיבה טובה מאוד" . גורם אנונימי בממשל טראמפ הרחיב בתדרוך לעיתונות וציין כי הסיבה היא "קשרים עם גורמים החשודים כחברים בארגוני טרור" . רשות ההגירה עצמה ציינה "חששות הנובעים מתהליך הסינון הביטחוני" .

פיפ"א אישרה כי לא תערער על ההחלטה. דובר הארגון מסר כי "פיפ"א אינה מתערבת בהליכי ההגירה של מדינות מארחות" וכי "בסופו של דבר, באחריות הממשלה המארחת להחליט למי תוענק ויזה" . שמו של ארטאן הוסר רשמית מרשימת שופטי המונדיאל והוא שב לביתו, שם זכה לקבלת פנים של גיבור במוגדישו, כשרבבות התאספו לקבל את פניו . זמן קצר לאחר מכן, מינתה אותו אופ"א לשפוט בגמר הסופר קאפ האירופי באוגוסט – במה אלטרנטיבית ורבת משמעות עבור השופט המודח .

ההדרה הזו יצרה גלים מעבר למקרה האישי. היא עמדה בסתירה ישירה להבטחת היסוד של המונדיאל: שכל נבחרת ובעל תפקיד מוסמך, ללא קשר ללאום, יורשו להיכנס ולהשתתף. התברר כי הבטחה זו לא הייתה כזו שממשלת ארה"ב חשה מחויבת לקיים – וגם לא כזו שפיפ"א הייתה מוכנה לאכוף.

נבחרת איראן משחקת על אדמת ארה"ב, ללא הצוות שלה

חווייתה של הנבחרת האיראנית העצימה את התחושה שמדובר בטורניר הנמצא תחת מצור פוליטי. כל משחקי שלב הבתים של איראן נקבעו להתקיים בארצות הברית, אך ארה"ב סירבה להנפיק ויזות ל-15 מחברי המשלחת האיראנית, כולל בכירי התאחדות, יועצים טכניים ואנשי צוות אדמיניסטרטיבי . השחקנים וצוות האימון קיבלו ויזות, אך אנשי תמיכה מרכזיים נחסמו .

שגרירות איראן בטורקיה האשימה את ארה"ב ב"התערבות פוליטית בספורט" . סגן נשיא ההתאחדות האיראנית, מהדי מוחמד נבי, היה בין אלו שכניסתם נדחתה . ארבעה מתוך 15 הפונים ערערו בהצלחה על דחיית הוויזה שלהם, אך 11 נותרו מסורבי כניסה . הנבחרת נאלצה להעביר את בסיס האימונים שלה מטוסון, אריזונה, לטיחואנה שבמקסיקו, ולפי הדיווחים, נדרשה להיכנס ולצאת מארה"ב אך ורק ביום המשחק עצמו .

זו לא הייתה מחלוקת שהתפרצה בפתאומיות. חודשים קודם לכן, החרימה איראן את הגרלת מונדיאל 2026 בוושינגטון לאחר שארה"ב העניקה ארבע ויזות בלבד למשלחת בת תשעה חברים, תוך שהיא מונעת את כניסתו של נשיא ההתאחדות, מהדי טאג' . הדפוס היה ברור: צו איסור הנסיעה האמריקאי, שכיסה 39 מדינות, כולל משתתפות המונדיאל איראן, האיטי, חוף השנהב וסנגל, חסם באופן שיטתי לא רק אוהדים, אלא את עמוד השדרה המבצעי של הנבחרות המשתתפות .

גינויו המתגבר של ספ בלאטר

ספ בלאטר, שעמד בראש פיפ"א בין השנים 1998 ל-2015, הפך לקול המוסדי הבולט ביותר שגינה את משבר הוויזות. ביקורתו החריפה הלכה והתגברה במשך מספר חודשים:

• ינואר 2026: בלאטר הביע תמיכה פומבית בקריאתו של עורך הדין השווייצרי מארק פית' לאוהדים להחרים את המשחקים בארה"ב. "לאוהדים, יש רק עצה אחת: להתרחק מארה"ב!" הוא פרסם ברשת X . לטענתו, צעדי ההגירה הנוקשים של הנשיא דונלד טראמפ הפכו את ארה"ב למקום לא בטוח עבור מבקרים בינלאומיים.
• פברואר 2026: הוא מתח ביקורת על חלוקת המשחקים הלא שוויונית בין שלוש המדינות המארחות (ארה"ב קיבלה את חלק הארי) ועל הפורמט המורחב ל-48 נבחרות, שלדבריו אינו "ברוח הצמיחה של הכדורגל" .
• יוני 2026, לאחר סירוב כניסתו של ארטאן: בלאטר פתח במתקפה הנוקבת ביותר שלו, והתעקש שלמדינה המארחת את המונדיאל יש "שתי אחריויות בסיסיות": ביטחון המדינה ו"הכניסה הבלתי מוגבלת של כל הנבחרות, בעלי התפקידים והשופטים המוסמכים" . הוא טען שפיפ"א אכזבה את ארטאן בכך שלא הבטיחה את כניסתו כתנאי לקבלת זכויות האירוח. "המקרה של השופט עומר ארטאן מסומליה מנוגד לאחד מהכללים הבסיסיים הללו," אמר .

הרטוריקה של בלאטר מיסגרה את הסוגיה כהפרה של האמנה הגרעינית של פיפ"א עם המדינות החברות בה. בעיניו, ארה"ב לא סתם הפגינה חוסר הכנסת אורחים – היא הפרה את התנאים שבהם הוענק לה המונדיאל.

תגובתו של אינפנטינו: 'קחו צ'יל, תירגעו'

נשיא פיפ"א הנוכחי, ג'יאני אינפנטינו, הציג גישה שונה בתכלית. במסיבת עיתונאים לפני הטורניר במקסיקו סיטי ב-10 ביוני 2026, הוא אמר לעיתונאים שהתאספו במקום "להירגע ולקחת צ'יל" . הוא תיאר את המקרה של ארטאן כ"מצער", אך התעקש שפיפ"א "אינה יכולה להכתיב לממשלת ארה"ב את מי להכניס למדינתה" . "אנחנו לא המלכים של העולם שיכולים לשלוט על ממשלות ועל כוחות משטרה," אמר. "אנחנו ארגון ספורט" .

אינפנטינו הביע כי אין לו כל חרטה על בחירת ארה"ב כמארחת-שותפה, והגן על זכותה של ממשלת טראמפ לדאוג לביטחונה. ה-BBC אפיין את דבריו כהחמצת הזדמנות להגן על שלמות הטורניר . במקום לטעון למינוף מוסרי או חוזי כלשהו מול מדינה מארחת, אינפנטינו ויתר על כל מרחב הפעולה והפקיד אותו לחלוטין לשיקול דעתה הריבוני.

טורניר מפוצל עוד לפני שריקת הפתיחה

מחלוקות הוויזות לא התרחשו בחלל ריק. הן השתלבו בדפוס רחב יותר של הגבלות: צו איסור נסיעה אמריקאי שכיסה 39 מדינות, דחיות ויזות נרחבות לעיתונאים, ושלילת הקצאת הכרטיסים לאוהדי איראן ימים ספורים לפני הטורניר . קנדה ומקסיקו, שתי המדינות המארחות האחרות, שמרו על כללי כניסה מתירניים יותר, וחשפו תשתית טורניר מקוטעת ולא אחידה .

מה שמשבר הוויזות של מונדיאל 2026 חשף, בסופו של דבר, הוא היעדרו של כל מנגנון אכיף להבטיח שמדיניות ההגירה של מדינה מארחת לא תגבר על הבטחת היסוד של הטורניר. פיפ"א, תחת אינפנטינו, סירבה לכפות מנגנון כזה. התוצאה הייתה מונדיאל שבו שופט פורץ דרך סורב בכניסה לנמל התעופה, נבחרת לאומית הופרדה מצוות התמיכה שלה, והאוניברסליות של המשחק העולמי צומצמה לכדי שאיפה נכזבת, שאיש מבעלי הכוח לא היה מוכן להבטיח.