התגלית השנייה, שפורסמה בכתב העת Nature Communications בנובמבר 2025, נוגעת לבעיית קצב הצמיחה של חורים שחורים. באמצעות טלסקופ ווב, חוקרים אישרו את קיומו של חור שחור על-מסיבי הצורך חומר באופן פעיל במרכזה של גלקסיה בשם CANUCS-LRD-z8.6, שהתקיימה 570 מיליון שנה בלבד לאחר המפץ הגדול . החור השחור הזה אינו מאוזן לחלוטין ביחס למארחו. ביקום הקרוב והמודרני, קיים יחס קבוע וצפוי בין מסת החור השחור המרכזי לבין מסת התפיחה המרכזית של הכוכבים בגלקסיה. החור השחור ב-CANUCS-LRD-z8.6 מנפץ את מערכת היחסים הזו – הוא מסיבי בהרבה ממה שהוא אמור להיות ביחס לגלקסיה המארחת הזעירה שלו, מצב שאסטרונומים מכנים "overmassive" (בעל מסה עודפת)
.
סוכנות החלל האירופית (ESA) מתארת אותו כחור שחור "חמדן" הגדל בקצב מהיר במיוחד, ועוקף בהרבה את צמיחת הגלקסיה סביבו. הזנה היפראקטיבית זו מצביעה על כך שבמיליארד השנים הראשונות של היקום, חורים שחורים הונעו ממנגנוני צמיחה שונים שאפשרו להם לתפוח בקצב מואץ, אפילו בתוך גלקסיות קטנות ולא מפותחות מבחינה כימית . תגלית זו קושרת ישירות בין ה"נקודות האדומות הקטנות" המסתוריות שנצפו על ידי ווב, לבין הקוואזרים הבוהקים שאנו צופים בהם לאורך הזמן הקוסמי.
יחד, שתי התגליות הללו מציירות תמונה חדשה ופעילה הרבה יותר של היקום המוקדם. הן חושפות שחורים שחורים על-מסיביים לא היו נוסעים פסיביים, אלא ככל הנראה מילאו תפקיד ראשי בעיצוב הגלקסיות הראשונות.
תצפיות ווב האלו לא רק עונות על שאלות ישנות – הן פותחות שאלות חדשות לגבי הפיזיקה המדויקת שאפשרה להיווצרות חורים שחורים בקריסה ישירה ולהניע צמיחה כה מהירה. כפי שציין צוות מחקר אחד, מדובר ב"שינוי פרדיגמה מוחלט בהבנתנו כיצד חורים שחורים גדלים" . הקוסמוס הפך זה עתה לקצת יותר צעיר, והאדריכלים הראשונים שלו – להרבה יותר עוצמתיים.
Comments
0 comments