לפי הדיווחים, החל מ-2022 אוחסנו ב-Azure שיחות טלפון שיורטו בשטחי הרשות הפלסטינית, בעזה ובגדה המערבית. חלק מהפרסומים תיארו את היקף המידע כ״מיליון שיחות בשעה״ . הקבצים לא נשמרו בלבד: תשתיות הענן והבינה המלאכותית שימשו גם לתרגום, לתמלול ולחיפוש בתוך שיחות, הודעות טקסט וקובצי שמע נוספים .

מיקרוסופט שכרה משרד עורכי דין חיצוני כדי לערוך את הבדיקה המלאה. לפי ממצאי החקירה, נמצאו ראיות התומכות בליבת הטענות: Azure שימש לעיבוד ״כמויות גדולות של תקשורת פלסטינית שיורטה״, באופן שהפר את כללי החברה עצמה נגד שימוש במערכת למעקב המוני . עד מאי 2026 אישרה Access Now כי הבדיקה המשפטית הושלמה .

ספטמבר 2025: השבתת השירותים ליחידה במשרד הביטחון

ב-25 בספטמבר 2025 הודיע נשיא מיקרוסופט, בראד סמית׳, כי החברה ״הפסיקה והשביתה מערך שירותים עבור יחידה במשרד הביטחון הישראלי״ . ההחלטה כללה השעיה של מנויי Azure ושל שירותי Azure AI מסוימים, לאחר שהבדיקה המורחבת מצאה ראיות התומכות בדיווחים על שימוש לרעה בטכנולוגיה .

The Guardian הגדיר את המהלך כמקרה הידוע הראשון שבו חברת טכנולוגיה אמריקאית הפסיקה לספק שירותים לצבא הישראלי . עבור תעשיית הענן, הייתה זו אכיפה ממוקדת ונדירה נגד לקוח ממשלתי בתחום הביטחון הלאומי — צעד שהמחיש את המתח בין מודל הענן המסחרי, צרכים מודיעיניים ואחריות לזכויות אדם .

חשוב להדגיש כי מיקרוסופט הודיעה על השבתת שירותים ומנויים מסוימים, ולא על הפסקת כל הקשרים העסקיים שלה עם ישראל או עם כל גופי הביטחון הישראליים.

ההשלכות בתוך מיקרוסופט ישראל

ההשלכות הארגוניות ניכרו במיוחד במאי 2026. אלון חיימוביץ׳, מנכ״ל מיקרוסופט ישראל, עזב את החברה לאחר שבדיקה פנימית קבעה כי החברה-הבת הישראלית השתמשה בשירותי Azure בדרכים שהפרו את הקוד האתי של מיקרוסופט .

חיימוביץ׳ זומן בפני ועדת בדיקה על רקע חששות שהנהלת מיקרוסופט בישראל לא פעלה בשקיפות מלאה בנוגע לאופן שבו משרד הביטחון השתמש במערכות החברה . כמה מנהלים בכירים במחלקת הממשל והציות של מיקרוסופט ישראל עזבו גם הם את תפקידיהם .

הדיווחים תיארו מתיחות משמעותית בקרב עובדים במשרדי החברה באזור תל אביב, שחלקם התמודדו עם מחלוקת פנימית סביב הקשרים העסקיים של מיקרוסופט עם משרד הביטחון הישראלי . לאחר עזיבתו של חיימוביץ׳ העבירה ההנהלה העולמית את מיקרוסופט ישראל לפיקוח זמני של מיקרוסופט צרפת — הסדר חריג שהמחיש את חומרת המשבר מבחינת הנהלת החברה .

הקרן האלקטרונית לחזית הדיגיטלית (EFF) אמרה כי השינויים הניהוליים הם ״צעד נוסף״, שאמור להבהיר כי אספקת טכנולוגיה באזורי סכסוך יוצרת אחריות ממשית בתחום זכויות האדם .

אילו מנגנוני פיקוח חדשים הציגה מיקרוסופט?

ב-5 ביוני 2026 הודיעה מיקרוסופט כי השלימה את החקירה וכי תאמץ שורה של צעדי ממשל תאגידי שנועדו לצמצם את הסיכון לשימוש דומה בטכנולוגיה בעתיד . בין הצעדים:

• חיזוק הבדיקות המקדימות לפני חתימת חוזים עם לקוחות ושותפים הקשורים לביטחון לאומי .
• העמקת הידע הארגוני בנושא ממשל וזכויות אדם ברחבי פעילות החברה בעולם .
• החמרת מנגנוני הבקרה על זכויות אדם בעבודה עם גופי ביטחון לאומי, כולל שינויי פיקוח על עובדים המחזיקים בהיתרי סיווג ביטחוני שהונפקו בידי ממשלות זרות .
• פורטל דיווח פנימי חדש לעובדים, בשם ״Trusted Technology Review״, שנוסף לפורטל Integrity Portal בנובמבר 2025 ומאפשר לדווח באופן חסוי על שימוש לרעה בטכנולוגיות של מיקרוסופט .

החברה מסרה כי תיישם ״שורת המלצות שנועדה לשפר את האפקטיביות של ניהול זכויות האדם״ . לפי מיקרוסופט, צוות ייעודי בחן את הנהלים הקיימים ומפתח קריטריונים מחמירים יותר להערכת סיכונים בהקשרים מסוימים של ביטחון לאומי .

ארגוני זכויות האדם: צעד חשוב, אך לא מספיק

אגנס קלמר, המזכ״לית של אמנסטי אינטרנשיונל, בירכה על ההחלטה מספטמבר 2025, שבה הופסקה גישתה של יחידה 8200 לחלק משירותי האחסון והבינה המלאכותית של Azure . עם זאת, היא הדגישה כי על מיקרוסופט לבדוק את כלל החוזים, המכירות והעברות הציוד הקשורים למערכות מעקב, בינה מלאכותית וטכנולוגיות נלוות שנמכרו לישראל .

באוקטובר 2025 פנו שש קבוצות זכויות אדם מרכזיות — Access Now, אמנסטי אינטרנשיונל, Human Rights Watch, ה-EFF, Fight for the Future ו-7amleh — למיקרוסופט בדרישה להפסיק כל מעורבות נוספת באספקת טכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית לשימוש בישראל, בהקשר של המלחמה בעזה .

הארגונים הכירו בכך שמדובר בצעד חסר תקדים, אך טענו כי החברה לא הרחיקה לכת מספיק. לפי ה-EFF, הצעדים שנקטה מיקרוסופט הבדילו אותה מחברות כמו גוגל ואמזון, שלא נקטו צעדים דומים; עם זאת, החברה עדיין לא עמדה בדרישות לשקיפות ולמתן דין וחשבון מלא .

אזהרות משפטיות והתנגדות של עובדים לשעבר

הלחץ על מיקרוסופט הגיע גם ממומחים למשפט בינלאומי. במרץ 2026 שלחו מומחים ממספר מוסדות מכתב אזהרה משפטי לחברה. במכתב נטען כי אספקה בעבר ובהווה של שירותי ענן, בינה מלאכותית ועיבוד נתונים לצבא, למודיעין ולגופים ממשלתיים אחרים בישראל עלולה לחשוף את מיקרוסופט לאחריות אזרחית ופלילית בגין סיוע או שותפות להפרות אפשריות של המשפט הבינלאומי .

המכתב הזכיר טענות הנוגעות ל״רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות״, ודרש להפסיק באופן מיידי את כל החוזים הצבאיים שנותרו . מדובר באזהרה משפטית של מומחים, ולא בקביעה של בית משפט.

במקביל, עובדים לשעבר וחושפי שחיתויות סיפרו כי העלו חששות בתוך החברה עוד לפני התחקיר שפורסם באוגוסט 2025. לדבריהם, תשתיות הענן של מיקרוסופט שימשו בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם התחייבויות החברה עצמה בתחום זכויות האדם . במזכר מנובמבר 2025, שבו הכריז על הקמת פורטל הדיווח החדש, התייחס סמית׳ ללחץ מצד עובדים — סימן לכך שההתנגדות הפנימית הייתה גורם משמעותי בתהליך הבדיקה .

מה הפרשה אומרת על אחריותן של חברות הטכנולוגיה?

הצעדים שנקטה מיקרוסופט בשנים 2025–2026 מסמנים אבן דרך משמעותית, גם אם חלקית. לפי הדיווחים, אף ספקית ענן גדולה אחרת לא נקטה בפומבי צעד דומה נגד לקוח ממשלתי בתחום המודיעין בעקבות טענות על הפרת כללים הנוגעים למעקב המוני.

השילוב בין השבתת שירותים, עזיבת מנהלים ושינויים קבועים במנגנוני הממשל התאגידי יוצר תקדים — שנוי במחלוקת ככל שיהיה — שלפיו אחריותה של חברת טכנולוגיה אינה מסתיימת באותיות הקטנות של תנאי השימוש. כאשר תשתית ענן משמשת גופי ביטחון באזור סכסוך, השאלה אינה רק אם השירות נמכר כחוק, אלא גם כיצד הוא מופעל ומהן ההשלכות האפשריות על אזרחים.

ארגוני זכויות האדם ממשיכים לדרוש ממיקרוסופט שקיפות מלאה לגבי החוזים שנותרו לה עם צה״ל ועם גופי ביטחון ישראליים אחרים. החברה לא פרסמה אם שירותים נוספים, מעבר למנויי Azure הספציפיים שהושבתו בספטמבר 2025, נותרו פעילים . נכון ליוני 2026, עמדתה הרשמית של מיקרוסופט הייתה שהחקירה הושלמה, שהמלצותיה ייושמו ושהנושא טופל — בעוד מבקריה טוענים כי החשבון המלא עדיין לא נמסר .

לפי הדיווחים, החל מ-2022 אוחסנו ב-Azure שיחות טלפון שיורטו בשטחי הרשות הפלסטינית, בעזה ובגדה המערבית. חלק מהפרסומים תיארו את היקף המידע כ״מיליון שיחות בשעה״ . הקבצים לא נשמרו בלבד: תשתיות הענן והבינה המלאכותית שימשו גם לתרגום, לתמלול ולחיפוש בתוך שיחות, הודעות טקסט וקובצי שמע נוספים .

מיקרוסופט שכרה משרד עורכי דין חיצוני כדי לערוך את הבדיקה המלאה. לפי ממצאי החקירה, נמצאו ראיות התומכות בליבת הטענות: Azure שימש לעיבוד ״כמויות גדולות של תקשורת פלסטינית שיורטה״, באופן שהפר את כללי החברה עצמה נגד שימוש במערכת למעקב המוני . עד מאי 2026 אישרה Access Now כי הבדיקה המשפטית הושלמה .

ספטמבר 2025: השבתת השירותים ליחידה במשרד הביטחון

ב-25 בספטמבר 2025 הודיע נשיא מיקרוסופט, בראד סמית׳, כי החברה ״הפסיקה והשביתה מערך שירותים עבור יחידה במשרד הביטחון הישראלי״ . ההחלטה כללה השעיה של מנויי Azure ושל שירותי Azure AI מסוימים, לאחר שהבדיקה המורחבת מצאה ראיות התומכות בדיווחים על שימוש לרעה בטכנולוגיה .

The Guardian הגדיר את המהלך כמקרה הידוע הראשון שבו חברת טכנולוגיה אמריקאית הפסיקה לספק שירותים לצבא הישראלי . עבור תעשיית הענן, הייתה זו אכיפה ממוקדת ונדירה נגד לקוח ממשלתי בתחום הביטחון הלאומי — צעד שהמחיש את המתח בין מודל הענן המסחרי, צרכים מודיעיניים ואחריות לזכויות אדם .

חשוב להדגיש כי מיקרוסופט הודיעה על השבתת שירותים ומנויים מסוימים, ולא על הפסקת כל הקשרים העסקיים שלה עם ישראל או עם כל גופי הביטחון הישראליים.

ההשלכות בתוך מיקרוסופט ישראל

ההשלכות הארגוניות ניכרו במיוחד במאי 2026. אלון חיימוביץ׳, מנכ״ל מיקרוסופט ישראל, עזב את החברה לאחר שבדיקה פנימית קבעה כי החברה-הבת הישראלית השתמשה בשירותי Azure בדרכים שהפרו את הקוד האתי של מיקרוסופט .

חיימוביץ׳ זומן בפני ועדת בדיקה על רקע חששות שהנהלת מיקרוסופט בישראל לא פעלה בשקיפות מלאה בנוגע לאופן שבו משרד הביטחון השתמש במערכות החברה . כמה מנהלים בכירים במחלקת הממשל והציות של מיקרוסופט ישראל עזבו גם הם את תפקידיהם .

הדיווחים תיארו מתיחות משמעותית בקרב עובדים במשרדי החברה באזור תל אביב, שחלקם התמודדו עם מחלוקת פנימית סביב הקשרים העסקיים של מיקרוסופט עם משרד הביטחון הישראלי . לאחר עזיבתו של חיימוביץ׳ העבירה ההנהלה העולמית את מיקרוסופט ישראל לפיקוח זמני של מיקרוסופט צרפת — הסדר חריג שהמחיש את חומרת המשבר מבחינת הנהלת החברה .

הקרן האלקטרונית לחזית הדיגיטלית (EFF) אמרה כי השינויים הניהוליים הם ״צעד נוסף״, שאמור להבהיר כי אספקת טכנולוגיה באזורי סכסוך יוצרת אחריות ממשית בתחום זכויות האדם .

אילו מנגנוני פיקוח חדשים הציגה מיקרוסופט?

ב-5 ביוני 2026 הודיעה מיקרוסופט כי השלימה את החקירה וכי תאמץ שורה של צעדי ממשל תאגידי שנועדו לצמצם את הסיכון לשימוש דומה בטכנולוגיה בעתיד . בין הצעדים:

• חיזוק הבדיקות המקדימות לפני חתימת חוזים עם לקוחות ושותפים הקשורים לביטחון לאומי .
• העמקת הידע הארגוני בנושא ממשל וזכויות אדם ברחבי פעילות החברה בעולם .
• החמרת מנגנוני הבקרה על זכויות אדם בעבודה עם גופי ביטחון לאומי, כולל שינויי פיקוח על עובדים המחזיקים בהיתרי סיווג ביטחוני שהונפקו בידי ממשלות זרות .
• פורטל דיווח פנימי חדש לעובדים, בשם ״Trusted Technology Review״, שנוסף לפורטל Integrity Portal בנובמבר 2025 ומאפשר לדווח באופן חסוי על שימוש לרעה בטכנולוגיות של מיקרוסופט .

החברה מסרה כי תיישם ״שורת המלצות שנועדה לשפר את האפקטיביות של ניהול זכויות האדם״ . לפי מיקרוסופט, צוות ייעודי בחן את הנהלים הקיימים ומפתח קריטריונים מחמירים יותר להערכת סיכונים בהקשרים מסוימים של ביטחון לאומי .

ארגוני זכויות האדם: צעד חשוב, אך לא מספיק

אגנס קלמר, המזכ״לית של אמנסטי אינטרנשיונל, בירכה על ההחלטה מספטמבר 2025, שבה הופסקה גישתה של יחידה 8200 לחלק משירותי האחסון והבינה המלאכותית של Azure . עם זאת, היא הדגישה כי על מיקרוסופט לבדוק את כלל החוזים, המכירות והעברות הציוד הקשורים למערכות מעקב, בינה מלאכותית וטכנולוגיות נלוות שנמכרו לישראל .

באוקטובר 2025 פנו שש קבוצות זכויות אדם מרכזיות — Access Now, אמנסטי אינטרנשיונל, Human Rights Watch, ה-EFF, Fight for the Future ו-7amleh — למיקרוסופט בדרישה להפסיק כל מעורבות נוספת באספקת טכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית לשימוש בישראל, בהקשר של המלחמה בעזה .

הארגונים הכירו בכך שמדובר בצעד חסר תקדים, אך טענו כי החברה לא הרחיקה לכת מספיק. לפי ה-EFF, הצעדים שנקטה מיקרוסופט הבדילו אותה מחברות כמו גוגל ואמזון, שלא נקטו צעדים דומים; עם זאת, החברה עדיין לא עמדה בדרישות לשקיפות ולמתן דין וחשבון מלא .

אזהרות משפטיות והתנגדות של עובדים לשעבר

הלחץ על מיקרוסופט הגיע גם ממומחים למשפט בינלאומי. במרץ 2026 שלחו מומחים ממספר מוסדות מכתב אזהרה משפטי לחברה. במכתב נטען כי אספקה בעבר ובהווה של שירותי ענן, בינה מלאכותית ועיבוד נתונים לצבא, למודיעין ולגופים ממשלתיים אחרים בישראל עלולה לחשוף את מיקרוסופט לאחריות אזרחית ופלילית בגין סיוע או שותפות להפרות אפשריות של המשפט הבינלאומי .

המכתב הזכיר טענות הנוגעות ל״רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות״, ודרש להפסיק באופן מיידי את כל החוזים הצבאיים שנותרו . מדובר באזהרה משפטית של מומחים, ולא בקביעה של בית משפט.

במקביל, עובדים לשעבר וחושפי שחיתויות סיפרו כי העלו חששות בתוך החברה עוד לפני התחקיר שפורסם באוגוסט 2025. לדבריהם, תשתיות הענן של מיקרוסופט שימשו בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם התחייבויות החברה עצמה בתחום זכויות האדם . במזכר מנובמבר 2025, שבו הכריז על הקמת פורטל הדיווח החדש, התייחס סמית׳ ללחץ מצד עובדים — סימן לכך שההתנגדות הפנימית הייתה גורם משמעותי בתהליך הבדיקה .

מה הפרשה אומרת על אחריותן של חברות הטכנולוגיה?

הצעדים שנקטה מיקרוסופט בשנים 2025–2026 מסמנים אבן דרך משמעותית, גם אם חלקית. לפי הדיווחים, אף ספקית ענן גדולה אחרת לא נקטה בפומבי צעד דומה נגד לקוח ממשלתי בתחום המודיעין בעקבות טענות על הפרת כללים הנוגעים למעקב המוני.

השילוב בין השבתת שירותים, עזיבת מנהלים ושינויים קבועים במנגנוני הממשל התאגידי יוצר תקדים — שנוי במחלוקת ככל שיהיה — שלפיו אחריותה של חברת טכנולוגיה אינה מסתיימת באותיות הקטנות של תנאי השימוש. כאשר תשתית ענן משמשת גופי ביטחון באזור סכסוך, השאלה אינה רק אם השירות נמכר כחוק, אלא גם כיצד הוא מופעל ומהן ההשלכות האפשריות על אזרחים.

ארגוני זכויות האדם ממשיכים לדרוש ממיקרוסופט שקיפות מלאה לגבי החוזים שנותרו לה עם צה״ל ועם גופי ביטחון ישראליים אחרים. החברה לא פרסמה אם שירותים נוספים, מעבר למנויי Azure הספציפיים שהושבתו בספטמבר 2025, נותרו פעילים . נכון ליוני 2026, עמדתה הרשמית של מיקרוסופט הייתה שהחקירה הושלמה, שהמלצותיה ייושמו ושהנושא טופל — בעוד מבקריה טוענים כי החשבון המלא עדיין לא נמסר .