כלומר, לשיטתו, לא די לאסור עסקאות ישירות. יש צורך באכיפה נגד רשתות, מתווכים ונתיבי אספקה שממשיכים לעקוף את ההגבלות.

2. לעצור מבצעי ״זיקוק״ תעשייתיים של מודלים

ההצעה השנייה נוגעת ל-distillation, או זיקוק מודלים: תהליך שבו מפתחים מפיקים את הידע והיכולות של מודל גדול וחזק ומעבירים אותם למודל קטן וזול יותר, בלי להזדקק לאותם משאבי מחשוב.

אמודיי מבקש מוושינגטון לפעול נגד מפתחים סינים המשתמשים בזיקוק רחב־היקף של מודלים אמריקאיים, בהם Claude של Anthropic, כדי לעקוף את מגבלות החומרה . הוא מודה שמדובר באתגר מורכב, משום שלעתים ניתן לזהות חשבונות חשודים רק לאחר שכבר בוצע זיקוק משמעותי. לכן הוא קורא להתערבות מדינתית, ולא להסתמכות על מנגנוני האכיפה של חברה יחידה .

את היקף הבעיה ממחישה טענתה של Anthropic, שלפיה מעבדת Qwen של Alibaba ניהלה את מבצע הזיקוק הגדול ביותר שנחשף נגד Claude — באמצעות 25 אלף חשבונות מזויפים וביצוע 29 מיליון חילופי הודעות .

3. לחייב בדיקות בטיחות לכל מודל בעל יכולות מספקות

הצעתו השלישית היא להחיל בדיקות בטיחות מחייבות לפני השקה על מודלים בעלי יכולות מספקות — פתוחים וסגורים, ובלא קשר למדינת המקור. מודלים פחות מתקדמים של חברות הזנק ושל מוסדות אקדמיים יהיו פטורים מהדרישה .

זו גם תשובתו של אמודיי למבקרים הטוענים שהוא תומך באיסור על מודלים בעלי משקלים פתוחים. הוא הצהיר במפורש כי Anthropic ״מעולם לא תמכה באיסור על מודלים בעלי משקלים פתוחים״, וכי מודלים כאלה שאינם כוללים יכולות מסוכנות הם ״מוצר ציבורי״ .

מדוע הזיקוק הסיני מדאיג את אמודיי?

אמודיי מזהיר כי מפתחים בסין משתמשים בזיקוק רחב־היקף של מודלים אמריקאיים כדי לצמצם את פער היכולות בין ה-AI האמריקאי לסיני ל״כמה חודשים בלבד״ . הטיעון שלו נשען על כמה נדבכים:

• חוקי ההתרחבות מספקים לארה״ב חיץ: בלי שבבים אמריקאיים, טוען אמודיי, חוקי ההתרחבות של מערכות AI מקשים על סין לאמן מודלים חזקים יותר מהמודלים האמריקאיים. הגבלות הייצוא מאטות את ההתקדמות הסינית בכך שהן מונעות ממנה את החומרה המתקדמת הדרושה לאימון מודלי חזית .

• DeepSeek אינה מפריכה את ההצדקה להגבלות: במאמרו מינואר 2025, ״על DeepSeek והגבלות הייצוא״, אמודיי כתב שההישגים של החברה הסינית משקפים חדשנות הנדסית אמיתית, אך אינם מוכיחים שהגבלות הייצוא אינן יעילות. לדבריו, DeepSeek הגיעה לביצועים ״קרובים לאלה של מודלים אמריקאיים שהיו מתקדמים ממנה ב-7–10 חודשים, ובעלות נמוכה בהרבה״. הוא טען כי הדבר הופך את הגבלות הייצוא ל״חשובות יותר מבחינה קיומית״, משום שסין עדיין פועלת תחת מגבלות חומרה .

• הקבלה חריפה לנשק גרעיני: בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בינואר 2026, אמודיי השווה את שליחת שבבי ה-AI המתקדמים לסין ל״מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה״ .

המאבק אינו רק על שבבים

במבט רחב יותר, התוכנית של אמודיי מבקשת להפריד בין שלושה ויכוחים שנוטים להתערבב זה בזה: מי מקבל גישה לחומרת המחשוב המתקדמת ביותר, כיצד מונעים העתקה או חילוץ של יכולות ממודלים מסחריים, ואילו מודלים חייבים לעבור בדיקות בטיחות לפני השקתם.

כך, במקום לאסור באופן גורף על מודלים פתוחים, הוא מציע למקד את המדיניות בנקודת המינוף שלדבריו חשובה ביותר למרוץ ה-AI: שבבים מתקדמים, היכולת להרחיב אימון של מודלי חזית והפיקוח על שימושים מסוכנים.

כלומר, לשיטתו, לא די לאסור עסקאות ישירות. יש צורך באכיפה נגד רשתות, מתווכים ונתיבי אספקה שממשיכים לעקוף את ההגבלות.

2. לעצור מבצעי ״זיקוק״ תעשייתיים של מודלים

ההצעה השנייה נוגעת ל-distillation, או זיקוק מודלים: תהליך שבו מפתחים מפיקים את הידע והיכולות של מודל גדול וחזק ומעבירים אותם למודל קטן וזול יותר, בלי להזדקק לאותם משאבי מחשוב.

אמודיי מבקש מוושינגטון לפעול נגד מפתחים סינים המשתמשים בזיקוק רחב־היקף של מודלים אמריקאיים, בהם Claude של Anthropic, כדי לעקוף את מגבלות החומרה . הוא מודה שמדובר באתגר מורכב, משום שלעתים ניתן לזהות חשבונות חשודים רק לאחר שכבר בוצע זיקוק משמעותי. לכן הוא קורא להתערבות מדינתית, ולא להסתמכות על מנגנוני האכיפה של חברה יחידה .

את היקף הבעיה ממחישה טענתה של Anthropic, שלפיה מעבדת Qwen של Alibaba ניהלה את מבצע הזיקוק הגדול ביותר שנחשף נגד Claude — באמצעות 25 אלף חשבונות מזויפים וביצוע 29 מיליון חילופי הודעות .

3. לחייב בדיקות בטיחות לכל מודל בעל יכולות מספקות

הצעתו השלישית היא להחיל בדיקות בטיחות מחייבות לפני השקה על מודלים בעלי יכולות מספקות — פתוחים וסגורים, ובלא קשר למדינת המקור. מודלים פחות מתקדמים של חברות הזנק ושל מוסדות אקדמיים יהיו פטורים מהדרישה .

זו גם תשובתו של אמודיי למבקרים הטוענים שהוא תומך באיסור על מודלים בעלי משקלים פתוחים. הוא הצהיר במפורש כי Anthropic ״מעולם לא תמכה באיסור על מודלים בעלי משקלים פתוחים״, וכי מודלים כאלה שאינם כוללים יכולות מסוכנות הם ״מוצר ציבורי״ .

מדוע הזיקוק הסיני מדאיג את אמודיי?

אמודיי מזהיר כי מפתחים בסין משתמשים בזיקוק רחב־היקף של מודלים אמריקאיים כדי לצמצם את פער היכולות בין ה-AI האמריקאי לסיני ל״כמה חודשים בלבד״ . הטיעון שלו נשען על כמה נדבכים:

• חוקי ההתרחבות מספקים לארה״ב חיץ: בלי שבבים אמריקאיים, טוען אמודיי, חוקי ההתרחבות של מערכות AI מקשים על סין לאמן מודלים חזקים יותר מהמודלים האמריקאיים. הגבלות הייצוא מאטות את ההתקדמות הסינית בכך שהן מונעות ממנה את החומרה המתקדמת הדרושה לאימון מודלי חזית .

• DeepSeek אינה מפריכה את ההצדקה להגבלות: במאמרו מינואר 2025, ״על DeepSeek והגבלות הייצוא״, אמודיי כתב שההישגים של החברה הסינית משקפים חדשנות הנדסית אמיתית, אך אינם מוכיחים שהגבלות הייצוא אינן יעילות. לדבריו, DeepSeek הגיעה לביצועים ״קרובים לאלה של מודלים אמריקאיים שהיו מתקדמים ממנה ב-7–10 חודשים, ובעלות נמוכה בהרבה״. הוא טען כי הדבר הופך את הגבלות הייצוא ל״חשובות יותר מבחינה קיומית״, משום שסין עדיין פועלת תחת מגבלות חומרה .

• הקבלה חריפה לנשק גרעיני: בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בינואר 2026, אמודיי השווה את שליחת שבבי ה-AI המתקדמים לסין ל״מכירת נשק גרעיני לצפון קוריאה״ .

המאבק אינו רק על שבבים

במבט רחב יותר, התוכנית של אמודיי מבקשת להפריד בין שלושה ויכוחים שנוטים להתערבב זה בזה: מי מקבל גישה לחומרת המחשוב המתקדמת ביותר, כיצד מונעים העתקה או חילוץ של יכולות ממודלים מסחריים, ואילו מודלים חייבים לעבור בדיקות בטיחות לפני השקתם.

כך, במקום לאסור באופן גורף על מודלים פתוחים, הוא מציע למקד את המדיניות בנקודת המינוף שלדבריו חשובה ביותר למרוץ ה-AI: שבבים מתקדמים, היכולת להרחיב אימון של מודלי חזית והפיקוח על שימושים מסוכנים.