הקרב על צל הירח: המבצע המדעי הגדול ביותר אי פעם לליקוי חמה מלא

מטוס ה-WB-57 של נאס״א: רודף הצל מהסטרטוספירה

צוות מדעי ממומן נאס״א ירדוף אחר צל הירח באמצעות מטוס מחקר בגובה רב מדגם WB-57 . המטוס יטוס בגובה של כ-50,000 רגל (כ-15 ק״מ) בסטרטוספירה, מעל רוב העננים וההפרעות האטמוספריות, כך שהמכשירים שלו יוכלו לצלם את התמונות הברורות ביותר של הליקוי .

בחרטום המטוס מותקן מכשיר הSCIFLI Multispectral Airborne Imager (SAMI) — מערכת של ארבע מצלמות המצלמות ברזולוציה גבוהה בקצב של לפחות 20 תמונות בשנייה, באורכי גל נראים ואינפרא-אדום . המטוס יטוס במהירות 740 קמ״ש (460 מייל לשעה) לאורך נתיב הצל, ובכך יאריך את זמן התצפית על העטרה לכמעט שלוש דקות — כ-30 שניות יותר מאשר בצפייה קרקעית . הגובה הגבוה מאפשר גם לצלם באורכי גל אינפרא-אדום שנבלעים באטמוספירה התחתונה בטרם יגיעו לקרקע .

נאס״א תפרוס שלושה מטוסי WB-57 למשימה זו . המטוסים יצטרפו באוויר למטוסי חיל האוויר האירי ולמספר מטוסים פרטיים קטנים שינסו להגיע למיקומי תצפית אופטימליים .

מבצע הבלונים: 80+ חיישנים חוקרים את האטמוספירה

הפרויקט הלאומי לשיגור בלונים בזמן ליקוי חמה (Nationwide Eclipse Ballooning Project) של נאס״א ישלח חמש קבוצות של סטודנטים מאוניברסיטאות בארה״ב לאיסלנד וספרד, לשיגור בלונים מדעיים לפני, במהלך ואחרי הליקוי . בראש המיזם עומדת ד״ר אנג׳לה דה ז׳רדן מאוניברסיטת מונטנה, והקבוצות מתכננות לשגר כ-80–86 בלונים בסך הכל .

• באיסלנד – שתי קבוצות מדעי האטמוספירה ישגרו כ-80 רדיוסונדות קטנות במבצע של 30 שעות: החל מ-18 שעות לפני הליקוי ועד שמונה שעות לאחריו . הבלונים נושאים חיישנים שמודדים טמפרטורה, לחץ, לחות ורוח בשכבת הגבול האטמוספרי (boundary layer) — החלק הנמוך ביותר של האטמוספירה, שבו מתרחש מזג האוויר .
• בספרד – שלוש קבוצות הנדסה ישגרו שישה בלוני לטקס גדולים יותר, הנושאים מטען של עד 6 ק״ג כל אחד . הבלונים יצלמו תמונות 360 מעלות של צל הליקוי מנקודת תצפית הקרובה לחלל, וימדדו את רמות האוזון .

Solar Orbiter ו-Proba-3 של ESA: תצפיות מתואמות מהחלל

חללית Solar Orbiter של ESA תיכנס לחלון חישה מרחוק ייעודי (Remote-Sensing Window) החל מה-9 באוגוסט 2026, מה שיאפשר תצפיות מתואמות עם מבצעי הליקוי הקרקעיים . מכשירי החישה מרחוק שלה — EUI, PHI, Metis ו-SPICE — יצלמו את אטמוספירת השמש, תוך תשומת לב מיוחדת ב-12 באוגוסט .

היתרון הייחודי של Solar Orbiter הוא מיקומה בצד הרחוק של השמש בשבועות שקדמו לליקוי: היא תמפה שדות מגנטיים בצד השמש שאינו נראה מכדור הארץ, ובכך — בשילוב עם גשושיות אחרות המקיפות את כדור הארץ — תיצור תמונה מלאה של הפעילות המגנטית של השמש . הנתונים מהחללית ישולבו עם מדידות קרקעיות ואוויריות כדי לחקור את מבנה העטרה ואת מקורות רוח השמש .

גשושית Proba-3 של ESA, שנושאת את הקורונוגרף ASPIICS, נמצאת ברצף מתמשך של מסלולי קורונוגרפיה מאז 28 ביולי 2026, ותצפה לפני ואחרי הליקוי הקרקעי ב-12 באוגוסט . ESA גם מריצה הדמיות יומיות של הליקוי באתר sun.esa.int/eclipse כדי לתאם תחזיות עם Solar Orbiter ו-Proba-3 .

תחנות קרקע: מצפה אברה ועוד

מצפה אברה (Observatori de l'Ebre) ברוקטוס, ספרד — הנמצא ממש בנתיב הליקוי — יבצע מדידות קרקעיות של השמש והאטמוספירה. המכשירים שלו יתעדו קווי פליטה מהעטרה, שינויים בשדה המגנטי והפרעות ביונוספירה במהלך הליקוי, וישלימו את התצפיות מהאוויר ומהחלל.

תחנות קרקע נוספות ברחבי ספרד, כולל אתרים בתיאום המכון הגאוגרפי הלאומי הספרדי (IGN), יתזמנו את מגעי הליקוי וינטרו את מצב היונוספירה .

ארבע שאלות המדע המרכזיות

1. מה מחמם את עטרת השמש למיליוני מעלות? אטמוספירת השמש החיצונית חמה פי מאות מפני השטח שלה — תופעה שמנוגדת לפיזיקה פשוטה. מצלמת SAMI של מטוס ה-WB-57 תצלם ברזולוציה גבוהה ובריבוי אורכי גל את המבנה הדק של העטרה ושינויי הטמפרטורה בה . השוואת התמונות לנתונים מלוויין Solar Orbiter תסייע לבחון מודלים של מנגנוני חימום העטרה .

2. כיצד רוח השמש מתקדמת מהשמש? תצפיות מתואמות בין קורונוגרפים קרקעיים, מטוס ה-WB-57, Solar Orbiter והקורונוגרף ASPIICS של Proba-3 יעקובו אחר זרימות פלזמה מהעטרה התחתונה אל תוך רוח השמש . הליקוי מספק הסתרה טבעית נדירה החושפת את האזורים העמומים ביותר של העטרה, שבהם רוח השמש מואצת.

3. מהן ההשפעות האטמוספריות של צל פתאומי? מבצע הבלונים ימדוד כיצד טמפרטורת פני השטח יורדת, כיווני הרוח משתנים והמערבולת בשכבת הגבול הפלנטרית משתנה עם חסימת אור השמש . הנתונים ישפרו מודלים של האופן שבו קרינת השמש מניעה מזג אוויר ודינמיקה של שכבת הגבול.

4. כיצד היונוספירה מגיבה לשינויים מהירים בשטף השמש? מצפה אברה ותחנות קרקע אחרות יעקבו אחר צפיפות האלקטרונים ביונוספירה ושינויים בשדה המגנטי במהלך הליקוי, ויחקרו את הצימוד בין קרינת השמש לאטמוספירה העליונה של כדור הארץ.

איך לצפות ולעקוב

נאס״א תשדר את הליקוי בשידור חי החל מ-20:15 שעון ישראל (1:15 אחר הצהריים EDT) ב-12 באוגוסט 2026, באתר NASA.gov/live . ESA מספקת עדכוני הדמיה יומיים באתר sun.esa.int/eclipse ומשאבי תיאום באתר esa.int/solareclipse .

במערב אירופה, צפון אמריקה הצפונית ומערב אפריקה ייראה ליקוי חמה חלקי — במקומות רבים יותר מ-90% משטח השמש יכוסה .