השינוי המרכזי: לתכנן את התקשורת לפני שהבניין נבנה

לפי המסגרת המוצעת, בעלי בניינים ויזמים יידרשו לזהות שטח מתאים להתקנות סלולריות — Mobile Installation Space, או MIS — כבר בשלב תכנון הפרויקט. כיום, במקרים שבהם המיקום לא נקבע מראש, עלולות להתעורר מחלוקות בין בעלי הנכס למפעילים לאחר השלמת הבנייה.

הבעלים יידרשו לשמור את השטח הרלוונטי ולשלב בתוכניות הבניין את התשתית הפסיבית הדרושה: חללים, מעברים, תעלות וגישה לציוד. מפעילי הרשתות הסלולריות (MNOs) יהיו מעורבים בשלב התכנון כדי לזהות מיקומים שמתאימים מבחינה הנדסית, ובהמשך יתקינו בהם את ציוד הרשת שלהם.

המטרה היא לצמצם משא ומתן מאוחר, עבודות שיפוץ והתאמה יקרות והפרעה לדיירים או לשוכרים. תכנון מוקדם עשוי גם לאפשר למפעילים לספק כיסוי כבר עם אכלוס הבניין, במקום להשלים פערי תשתית רק לאחר שהדיירים נכנסים אליו.

גגות יישארו המיקום המועדף — כשזה אפשרי

ההצעה שומרת על העיקרון שלפיו גג הבניין יהיה המיקום המועדף להתקנות סלולריות כאשר הדבר אפשרי מבחינה טכנית. השטח לציוד הסלולרי הרלוונטי יסופק ללא שכר, כך שתחנות בסיס על הגג יוכלו לשפר את הקליטה בתוך הבניין ולעיתים גם באזורים הסמוכים לו.

עם זאת, זו אינה התחייבות לכך שכל גג יקבל ציוד. בעל הבניין אמור להקצות את השטח, אך מפעיל הרשת הוא שיקבע אם המיקום מתאים לתכנון הרשת שלו. המפעיל גם יהיה אחראי לפריסה ולציוד עצמו.

ההצעה כוללת גם דרישות בטיחות מבניות. בין היתר, IMDA מציעה שמפעילי הרשתות יעסיקו על חשבונם מהנדס מקצועי שיאשר כי ההתקנה הסלולרית המתוכננת בטוחה מבחינה מבנית לפני תחילת העבודות.

עמודי תאורה וריהוט רחוב כבסיס לתאי 5G קטנים

מסמך ההתייעצות בוחן גם הקצאת שטח ללא שכר על ריהוט רחוב, כולל עמודי תאורה. מיקומים כאלה יכולים להשלים את פריסת הגגות במקומות שבהם אין גג מתאים או שבהם נדרש כיסוי טוב יותר בגובה הרחוב.

האפשרות חשובה במיוחד לרשתות 5G צפופות, שבהן תאי סלולר קטנים — small cells — עשויים להידרש במרווחים קצרים יותר כדי לספק קיבולת באזורים חיצוניים עמוסים. חומרי ההתייעצות הקודמים של IMDA מציינים שימושים אפשריים באזורים כמו פארקים, מסדרונות ירוקים וכבישים מהירים.

בפועל, הדבר עשוי להרחיב את האחריות התכנונית גם מעבר לגבולות הבניין: בעלי עמודים ומתקני רחוב רלוונטיים יידרשו להיערך להקצאת מקום ולתיאום גישה, בעוד שמפעילי הרשתות יטפלו בהתקנה ובהפעלת המערכת.

דרישות חדשות לחניון B1

עבור בניינים חדשים, IMDA מציעה להאריך את פירי התקשורת ולהתקין תעלות לכבלי תקשורת עד לחניון בקומה שמתחת לקרקע הראשונה — B1 — לצד תעלות החשמל.

פיר תקשורת הוא מעבר אנכי שמוביל ומגן על כבלים בין קומות. תעלות כבלים מספקות את המסלולים שבהם ניתן להעביר ולפזר את הכבלים בתוך הבניין. כאשר שני המרכיבים מתוכננים מראש עד B1, מפעילים יוכלו לשפר את הקליטה הסלולרית ואת חיבורי התקשורת הקווית בחניון בלי לפתוח מחדש מבנים שהושלמו או לבצע עבודות שיפוץ נרחבות.

ההתמקדות ב־B1 נובעת מהשימושים המעשיים של קומה זו בבניינים רבים: איסוף נוסעים בשירותי נסיעה לפי דרישה, מסירת מזון וחבילות וגישה לשעת חירום. לכן חיבור יציב יכול להיות חשוב לדיירים, לשוכרים, למבקרים ולנותני שירותים. בשלב זה ההצעה אינה מרחיבה את אותה דרישה לקומות שמתחת ל־B1, שבהן בדרך כלל התנועה נמוכה וחולפת יותר.

מי יצטרך לעשות מה?

בעלי בניינים ויזמים

לפי ההצעה, בעלי הנכסים והיזמים יצטרכו:

• לשמור שטחי MIS ייעודיים ולספק אותם ללא שכר עבור הפריסה הרלוונטית;
• לשלב בתכנון אתרי התקנה מתאימים על הגג או במיקומים סלולריים אחרים, לפי הצורך;
• לתכנן פירי תקשורת ותעלות כבלים עד לחניון B1; וכן
• לתאם את התשתיות הפסיביות הדרושות לפריסת רשתות סלולריות וקוויות.

החובות נוגעות לשטח, למעברים ולתשתית הבניין. הן אינן אומרות שבעל הבניין יבחר את ציוד המפעיל או יתכנן עבורו את הרשת.

מפעילי רשתות וחברות תקשורת

מפעילי הרשתות הסלולריות צפויים להשתתף מוקדם יותר בתהליך התכנון, לזהות מיקומים שמתאימים מבחינה טכנית ולהתקין בהם את ציוד הרשת. לפני עבודות סלולריות הם יצטרכו גם לעמוד בדרישות הבטיחות המבנית המוצעות.

חלוקת התפקידים נועדה להתאים לאחריות של כל צד: בעלי הבניין מספקים סביבה מוכנה לתשתיות, והמפעילים מחליטים כיצד לתכנן ולהפעיל את הרשתות שלהם.

מדוע IMDA מציעה את השינויים?

הבדיקה נועדה לתמוך בשדרוג ובפריסה של תשתיות סלולר ותקשורת קווית, בין היתר בבניינים המספקים שירותים חיוניים.

תכנון התשתית מראש עשוי לסייע ב־:

• מניעת מחלוקות על מיקום הציוד לאחר סיום הבנייה;
• הפחתת עלויות ועבודות התאמה מאוחרות;
• קיצור הזמן הדרוש להפעלת כיסוי בבניינים חדשים;
• שיפור השירות בחניוני B1 ובאזורים נוספים שקשה לכסות; וכן
• יצירת מיקומים נוספים לרשתות סלולריות בעלות קיבולת גבוהה יותר.

מבחינת דיירים ושוכרים, התועלת האפשרית היא קליטה אמינה יותר כבר עם המעבר לבניין — למשל בעת תיאום הובלה, קבלת משלוחים, עבודה או שמירה על קשר. תשתית מוכנה ב־B1 עשויה גם להקל על טיפול מהיר יותר בבעיות קליטה באזורי איסוף נוסעים, מסירת חבילות וגישה לשעת חירום.

כלי רכב אוטונומיים ורובוטים: יעד עתידי, לא הבטחה

IMDA קושרת בין צפיפות רשת טובה יותר וקיבולת גבוהה יותר בגובה הרחוב לבין שירותים עתידיים, ובהם כלי רכב אוטונומיים ורובוטי משלוחים. אלה דוגמאות לשימושים שעשויים להסתמך על תשתית תקשורת משופרת — לא הבטחה שהשינויים ב־COPIF יגרמו לשירות מסוים להיכנס לפעולה.

ההבחנה חשובה: ההצעה עוסקת בעיקר בתנאים הפיזיים שמאפשרים פריסת רשת — שטח, גישה ומסלולי כבלים. הכיסוי בפועל, הקיבולת והשירותים העתידיים יהיו תלויים גם בהשקעות המפעילים, בתכנון ההנדסי, בביקוש ובגורמים נוספים.

מתי השינויים צפויים להיכנס לתוקף?

במסמכי ההתייעצות שצוטטו לא נקבע מועד תחילה. IMDA צריכה לבחון את התגובות שהתקבלו ולהחליט אם לפרסם COPIF מתוקן. עד לפרסום כזה, אין להתייחס להצעות כאל דרישות מחייבות. הקוד העדכני המפורסם על ידי IMDA הוא COPIF 2018, שנכנס לתוקף ב־15 בדצמבר 2018.

המסקנה המעשית עבור צוותי תכנון ופרויקטים היא לעקוב אחר הקוד הסופי, ובינתיים להביא בחשבון כבר בשלבי התכנון את שטחי התקשורת, הגישה לגגות ואת מסלולי הכבלים עד B1. זהו הכיוון שמסמנת ההצעה של IMDA — אך הדרישות הסופיות ומועד תחילתן עדיין אינם סגורים.

השינוי המרכזי: לתכנן את התקשורת לפני שהבניין נבנה

לפי המסגרת המוצעת, בעלי בניינים ויזמים יידרשו לזהות שטח מתאים להתקנות סלולריות — Mobile Installation Space, או MIS — כבר בשלב תכנון הפרויקט. כיום, במקרים שבהם המיקום לא נקבע מראש, עלולות להתעורר מחלוקות בין בעלי הנכס למפעילים לאחר השלמת הבנייה.

הבעלים יידרשו לשמור את השטח הרלוונטי ולשלב בתוכניות הבניין את התשתית הפסיבית הדרושה: חללים, מעברים, תעלות וגישה לציוד. מפעילי הרשתות הסלולריות (MNOs) יהיו מעורבים בשלב התכנון כדי לזהות מיקומים שמתאימים מבחינה הנדסית, ובהמשך יתקינו בהם את ציוד הרשת שלהם.

המטרה היא לצמצם משא ומתן מאוחר, עבודות שיפוץ והתאמה יקרות והפרעה לדיירים או לשוכרים. תכנון מוקדם עשוי גם לאפשר למפעילים לספק כיסוי כבר עם אכלוס הבניין, במקום להשלים פערי תשתית רק לאחר שהדיירים נכנסים אליו.

גגות יישארו המיקום המועדף — כשזה אפשרי

ההצעה שומרת על העיקרון שלפיו גג הבניין יהיה המיקום המועדף להתקנות סלולריות כאשר הדבר אפשרי מבחינה טכנית. השטח לציוד הסלולרי הרלוונטי יסופק ללא שכר, כך שתחנות בסיס על הגג יוכלו לשפר את הקליטה בתוך הבניין ולעיתים גם באזורים הסמוכים לו.

עם זאת, זו אינה התחייבות לכך שכל גג יקבל ציוד. בעל הבניין אמור להקצות את השטח, אך מפעיל הרשת הוא שיקבע אם המיקום מתאים לתכנון הרשת שלו. המפעיל גם יהיה אחראי לפריסה ולציוד עצמו.

ההצעה כוללת גם דרישות בטיחות מבניות. בין היתר, IMDA מציעה שמפעילי הרשתות יעסיקו על חשבונם מהנדס מקצועי שיאשר כי ההתקנה הסלולרית המתוכננת בטוחה מבחינה מבנית לפני תחילת העבודות.

עמודי תאורה וריהוט רחוב כבסיס לתאי 5G קטנים

מסמך ההתייעצות בוחן גם הקצאת שטח ללא שכר על ריהוט רחוב, כולל עמודי תאורה. מיקומים כאלה יכולים להשלים את פריסת הגגות במקומות שבהם אין גג מתאים או שבהם נדרש כיסוי טוב יותר בגובה הרחוב.

האפשרות חשובה במיוחד לרשתות 5G צפופות, שבהן תאי סלולר קטנים — small cells — עשויים להידרש במרווחים קצרים יותר כדי לספק קיבולת באזורים חיצוניים עמוסים. חומרי ההתייעצות הקודמים של IMDA מציינים שימושים אפשריים באזורים כמו פארקים, מסדרונות ירוקים וכבישים מהירים.

בפועל, הדבר עשוי להרחיב את האחריות התכנונית גם מעבר לגבולות הבניין: בעלי עמודים ומתקני רחוב רלוונטיים יידרשו להיערך להקצאת מקום ולתיאום גישה, בעוד שמפעילי הרשתות יטפלו בהתקנה ובהפעלת המערכת.

דרישות חדשות לחניון B1

עבור בניינים חדשים, IMDA מציעה להאריך את פירי התקשורת ולהתקין תעלות לכבלי תקשורת עד לחניון בקומה שמתחת לקרקע הראשונה — B1 — לצד תעלות החשמל.

פיר תקשורת הוא מעבר אנכי שמוביל ומגן על כבלים בין קומות. תעלות כבלים מספקות את המסלולים שבהם ניתן להעביר ולפזר את הכבלים בתוך הבניין. כאשר שני המרכיבים מתוכננים מראש עד B1, מפעילים יוכלו לשפר את הקליטה הסלולרית ואת חיבורי התקשורת הקווית בחניון בלי לפתוח מחדש מבנים שהושלמו או לבצע עבודות שיפוץ נרחבות.

ההתמקדות ב־B1 נובעת מהשימושים המעשיים של קומה זו בבניינים רבים: איסוף נוסעים בשירותי נסיעה לפי דרישה, מסירת מזון וחבילות וגישה לשעת חירום. לכן חיבור יציב יכול להיות חשוב לדיירים, לשוכרים, למבקרים ולנותני שירותים. בשלב זה ההצעה אינה מרחיבה את אותה דרישה לקומות שמתחת ל־B1, שבהן בדרך כלל התנועה נמוכה וחולפת יותר.

מי יצטרך לעשות מה?

בעלי בניינים ויזמים

לפי ההצעה, בעלי הנכסים והיזמים יצטרכו:

• לשמור שטחי MIS ייעודיים ולספק אותם ללא שכר עבור הפריסה הרלוונטית;
• לשלב בתכנון אתרי התקנה מתאימים על הגג או במיקומים סלולריים אחרים, לפי הצורך;
• לתכנן פירי תקשורת ותעלות כבלים עד לחניון B1; וכן
• לתאם את התשתיות הפסיביות הדרושות לפריסת רשתות סלולריות וקוויות.

החובות נוגעות לשטח, למעברים ולתשתית הבניין. הן אינן אומרות שבעל הבניין יבחר את ציוד המפעיל או יתכנן עבורו את הרשת.

מפעילי רשתות וחברות תקשורת

מפעילי הרשתות הסלולריות צפויים להשתתף מוקדם יותר בתהליך התכנון, לזהות מיקומים שמתאימים מבחינה טכנית ולהתקין בהם את ציוד הרשת. לפני עבודות סלולריות הם יצטרכו גם לעמוד בדרישות הבטיחות המבנית המוצעות.

חלוקת התפקידים נועדה להתאים לאחריות של כל צד: בעלי הבניין מספקים סביבה מוכנה לתשתיות, והמפעילים מחליטים כיצד לתכנן ולהפעיל את הרשתות שלהם.

מדוע IMDA מציעה את השינויים?

הבדיקה נועדה לתמוך בשדרוג ובפריסה של תשתיות סלולר ותקשורת קווית, בין היתר בבניינים המספקים שירותים חיוניים.

תכנון התשתית מראש עשוי לסייע ב־:

• מניעת מחלוקות על מיקום הציוד לאחר סיום הבנייה;
• הפחתת עלויות ועבודות התאמה מאוחרות;
• קיצור הזמן הדרוש להפעלת כיסוי בבניינים חדשים;
• שיפור השירות בחניוני B1 ובאזורים נוספים שקשה לכסות; וכן
• יצירת מיקומים נוספים לרשתות סלולריות בעלות קיבולת גבוהה יותר.

מבחינת דיירים ושוכרים, התועלת האפשרית היא קליטה אמינה יותר כבר עם המעבר לבניין — למשל בעת תיאום הובלה, קבלת משלוחים, עבודה או שמירה על קשר. תשתית מוכנה ב־B1 עשויה גם להקל על טיפול מהיר יותר בבעיות קליטה באזורי איסוף נוסעים, מסירת חבילות וגישה לשעת חירום.

כלי רכב אוטונומיים ורובוטים: יעד עתידי, לא הבטחה

IMDA קושרת בין צפיפות רשת טובה יותר וקיבולת גבוהה יותר בגובה הרחוב לבין שירותים עתידיים, ובהם כלי רכב אוטונומיים ורובוטי משלוחים. אלה דוגמאות לשימושים שעשויים להסתמך על תשתית תקשורת משופרת — לא הבטחה שהשינויים ב־COPIF יגרמו לשירות מסוים להיכנס לפעולה.

ההבחנה חשובה: ההצעה עוסקת בעיקר בתנאים הפיזיים שמאפשרים פריסת רשת — שטח, גישה ומסלולי כבלים. הכיסוי בפועל, הקיבולת והשירותים העתידיים יהיו תלויים גם בהשקעות המפעילים, בתכנון ההנדסי, בביקוש ובגורמים נוספים.

מתי השינויים צפויים להיכנס לתוקף?

במסמכי ההתייעצות שצוטטו לא נקבע מועד תחילה. IMDA צריכה לבחון את התגובות שהתקבלו ולהחליט אם לפרסם COPIF מתוקן. עד לפרסום כזה, אין להתייחס להצעות כאל דרישות מחייבות. הקוד העדכני המפורסם על ידי IMDA הוא COPIF 2018, שנכנס לתוקף ב־15 בדצמבר 2018.

המסקנה המעשית עבור צוותי תכנון ופרויקטים היא לעקוב אחר הקוד הסופי, ובינתיים להביא בחשבון כבר בשלבי התכנון את שטחי התקשורת, הגישה לגגות ואת מסלולי הכבלים עד B1. זהו הכיוון שמסמנת ההצעה של IMDA — אך הדרישות הסופיות ומועד תחילתן עדיין אינם סגורים.