הטריגר הטכנולוגי שאנתרופיק מתמקדת בו הוא שיפור עצמי רקורסיבי. הכוונה היא למצב שבו מערכת AI מסוגלת לתכנן, לבנות ולאמן את הדור הבא שלה כמעט ללא מעורבות אנושית משמעותית .

אנתרופיק מדגישה שהרף הזה עדיין לא נחצה ושקיומו אינו בלתי נמנע. עם זאת, היא מזהירה שהוא עלול להגיע מוקדם מכפי שרוב המוסדות ערוכים אליו . החשש המרכזי אינו רק שמערכת תהיה חכמה יותר, אלא שקצב השיפור שלה יעקוף את יכולתן של ממשלות, רגולטורים וחברות להבין את התנהגותה, לפקח עליה ולשמור עליה בשליטה .

החברה חשפה גם נתון שממחיש את קצב השינוי בתוך הארגון עצמו: 80% מהקוד שאנתרופיק ממזגת לבסיס הקוד שלה נכתב כבר על ידי מערכת Claude . הנתון אינו מוכיח שמערכת AI מסוגלת לבנות באופן עצמאי יורשת חזקה יותר, אך הוא מדגים עד כמה תהליכי הפיתוח עצמם נעשים תלויים במודלים מתקדמים.

לדברי אנתרופיק, פעולה חד-צדדית של מעבדה אחת לא תספיק. אם חברה אחת תאט בזמן שהמתחרות ממשיכות להתקדם, היא עלולה להיקלע לחיסרון מסחרי. לכן, לטענתה, נדרש מנגנון משותף, ניתן לאימות ומגובה בהשתתפותן של כל המעבדות המרכזיות .

OpenAI: גוף בינלאומי שיוכל לאפשר פעולה מתואמת

ב-9 ביוני הצטרפה OpenAI לקריאה. מזכר שחיברו המנכ״ל סם אלטמן והמדען הראשי יעקב פצ׳וצקי הציע להקים ארגון בינלאומי שמטרתו לאפשר "פעולה מתואמת" — כולל האטת פיתוח של מערכות AI מתקדמות כאשר יהיה בכך צורך .

במזכר נכתב כי האטה כזו נועדה לאפשר לחוסן החברתי, לבטיחות וליכולת ליישר את התנהגות המערכות עם מטרות אנושיות להדביק את קצב ההתקדמות . OpenAI העריכה שעד מרץ 2028 מערכות AI עשויות לבצע חלק משמעותי ממחקר ה-AI שלהן לצד חוקרים אנושיים .

החברה מסגרת את ההצעה תחת המונח "ממשל דמוקרטי": לטענתה, ממשלות דמוקרטיות — ולא חברות פרטיות — צריכות לקבוע את הכללים למערכות ה-AI המתקדמות ביותר . ב-4 ביוני פרסמה OpenAI גם תוכנית מדיניות אמריקאית שכללה יצירת מסגרת פדרלית לאומית, חיזוק המרכז לבטיחות וחדשנות ב-AI של הממשל האמריקאי (CAISI), והרחבת תוכנית ממשלתית להתמודדות עם אתגרי ביטחון לאומי ובטיחות הציבור .

ההצעה הבינלאומית של OpenAI הגיעה פחות משבוע לאחר הצעתה של אנתרופיק, והדמיון בין שתי העמדות העניק לרגולטורים ברחבי העולם נקודת אחיזה חדשה בדיון על פיקוח על AI .

מה פירוש "שיפור עצמי רקורסיבי"?

במונחים פשוטים, מדובר בלולאה שבה מערכת AI משפרת את הקוד, הארכיטקטורה או תהליך האימון שלה; הגרסה החדשה נעשית מסוגלת יותר, ואז משפרת שוב את הדור הבא.

התרחיש הזה עדיין אינו מציאות מלאה. לפי אנתרופיק, הוא גם אינו בלתי נמנע. אך אם ייווצר מצב שבו המערכות יוכלו לבנות את היורשות שלהן באופן אוטונומי, מנגנוני האבטחה והפיקוח הקיימים עלולים להפוך לפחות אמינים עם כל דור חדש .

כאן נכנס לתמונה המושג קצב חברתי: ממשלות, חוקים, אמנות בינלאומיות ומוסדות רגולטוריים מתקדמים בדרך כלל לאט בהרבה ממערכות תוכנה. החשש של אנתרופיק הוא שהפער בין שני הקצבים ייסגר דווקא בכיוון הלא נכון — כלומר, שהיכולת הטכנולוגית תתקדם לפני שהחברה תספיק להחליט מי מפקח עליה ובאילו תנאים .

OpenAI ניסחה את אותה בעיה דרך הצורך ביכולת פעולה מתואמת: אם החברה רוצה שהבטיחות והחוסן החברתי ידביקו את קצב הפיתוח, העולם צריך להיות מסוגל להאט את הפיתוח כאשר הסיכון עולה .

הקריאה לבטיחות פוגשת את שעון ההנפקה

העיתוי של ההצהרות אינו מקרי מבחינת השוק.

• אנתרופיק הגישה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) טיוטת רישום חסויה מסוג S-1 ב-1 ביוני 2026. החברה הודיעה שההגשה מעניקה לה אפשרות להפוך לציבורית לאחר בחינת ה-SEC, וכי מועד ההנפקה ומספר המניות עדיין לא נקבעו . במקביל דווח כי סבב גיוס מסדרה H בהיקף של 65 מיליארד דולר העניק לה שווי לאחר הכסף של 965 מיליארד דולר .

• OpenAI הגישה טיוטת S-1 חסויה ב-22 במאי 2026 ואישרה את המהלך בפומבי ב-8 ביוני. החברה נערכת לאפשרות של רישום בנאסד״ק כבר בספטמבר 2026, אף שהמועד הסופי תלוי בתנאי השוק ובהליך הבדיקה . בסבב גיוס של 122 מיליארד דולר במרץ הוערך שוויה ב-852 מיליארד דולר, וטווח השווי המדווח לקראת ההנפקה נע מ-852 מיליארד דולר ועד יותר מטריליון דולר .

המשמעות היא ששתי החברות מנסות לשדר לציבור ולרגולטורים שהסיכונים מחייבים פיקוח חיצוני, ובמקביל להוכיח למשקיעים שהן מסוגלות לצמוח במהירות. OpenAI ממשיכה להרחיב את שירות Frontier לעסקים, לפתח מסלולי גישה מבוקרת למודלים בעלי יכולות סייבר ולחזק את פעילותה המסחרית .

במילים אחרות, האטה חד-צדדית יכולה להיות צעד בטיחותי — אך גם ויתור על נתח שוק. זו בדיוק בעיית הפעולה הקולקטיבית שאנתרופיק מצביעה עליה: ללא כללים משותפים ואימות הדדי, לריסון עצמי של חברה אחת עלול להיות מחיר מסחרי גבוה .

האם כבר קיימת סמכות חיצונית אמיתית?

בארצות הברית קיימים סימנים למעבר מהתחייבויות וולונטריות לפיקוח הדוק יותר. במאי 2026 דווח כי הבית הלבן שוקל תוכנית שתחייב את אנתרופיק, Google ו-OpenAI להעביר כל מודל AI מתקדם חדש לבדיקה של ועדה פדרלית לפני שחרורו — מודל המזכיר במידה מסוימת את תהליך האישור של תרופות .

ב-5 במאי הודיע CAISI, המרכז של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), כי תוכנית הבדיקות שלו לפני שחרור כוללת את כל מעבדות ה-AI המתקדמות הגדולות בארצות הברית, בעקבות הסכמים חדשים עם Google DeepMind, Microsoft ו-xAI. OpenAI ואנתרופיק השתתפו בתוכנית מאז 2024 ועדכנו את ההסכמים שלהן כך שיתאימו לתוכנית הפעולה של ממשל טראמפ בתחום ה-AI .

אולם הסכמי בדיקה אינם בהכרח מעניקים לממשלה סמכות לעצור מודל. הוועדה הפדרלית שנבחנת עשויה להרחיב את הסמכות הזו, אך לפי המקורות היא עדיין לא הוקמה באופן סופי . גם הגוף הבינלאומי ש-OpenAI ואנתרופיק מבקשות להקים עדיין אינו קיים.

המבחן האמיתי: האם החברות יסכימו להגבלה מחייבת?

זו השאלה המרכזית שנותרה פתוחה.

אנתרופיק אומרת שהאטה עולמית תהיה ככל הנראה דבר חיובי, אך מדגישה שכל מנגנון כזה חייב להיות מתואם, ניתן לאימות ולכלול את המעבדות הגדולות . עדיין לא ברור אם החברה הייתה מקבלת החלטה מחייבת שתעצור אימון או שחרור של אחד מהמודלים שלה — במיוחד כאשר היא מתכוננת להנפקה שתישען גם על אמון המשקיעים ביכולת הצמיחה שלה.

OpenAI מציעה מסגרת מוסדית מפורשת יותר, אך גם ההצעה שלה טרם נבחנה במבחן מעשי. החברה ממשיכה להרחיב שירותים עסקיים, לנהל גישה סלקטיבית למודלים מתקדמים ולהיערך לשוק הציבורי . במקרה שבו ציות להוראת האטה יגרום לה לאבד יתרון למתחרה, או יאכזב משקיעים, לא ברור אם היא אכן תסכים לוותר על השליטה בקצב הפיתוח.

ההתכנסות הנדירה בין שתי היריבות אכן משנה את השיח: החברות המתקדמות והיקרות ביותר בעולם ה-AI אומרות בפומבי שהפיתוח עשוי להזדקק לבלמים, ושלא די באיפוק וולונטרי של התעשייה. אבל הצהרה על צורך בסמכות חיצונית אינה זהה להסכמה לציית לה.

בחודשים הקרובים יתברר אם הקריאה לגוף בינלאומי תהפוך למערכת ממשית עם סמכות לעצור או להאט פיתוח, או שתישאר שכבת מדיניות מעל מרוץ מסחרי שממשיך להאיץ — כששעון ההנפקות ממשיך לתקתק.

הטריגר הטכנולוגי שאנתרופיק מתמקדת בו הוא שיפור עצמי רקורסיבי. הכוונה היא למצב שבו מערכת AI מסוגלת לתכנן, לבנות ולאמן את הדור הבא שלה כמעט ללא מעורבות אנושית משמעותית .

אנתרופיק מדגישה שהרף הזה עדיין לא נחצה ושקיומו אינו בלתי נמנע. עם זאת, היא מזהירה שהוא עלול להגיע מוקדם מכפי שרוב המוסדות ערוכים אליו . החשש המרכזי אינו רק שמערכת תהיה חכמה יותר, אלא שקצב השיפור שלה יעקוף את יכולתן של ממשלות, רגולטורים וחברות להבין את התנהגותה, לפקח עליה ולשמור עליה בשליטה .

החברה חשפה גם נתון שממחיש את קצב השינוי בתוך הארגון עצמו: 80% מהקוד שאנתרופיק ממזגת לבסיס הקוד שלה נכתב כבר על ידי מערכת Claude . הנתון אינו מוכיח שמערכת AI מסוגלת לבנות באופן עצמאי יורשת חזקה יותר, אך הוא מדגים עד כמה תהליכי הפיתוח עצמם נעשים תלויים במודלים מתקדמים.

לדברי אנתרופיק, פעולה חד-צדדית של מעבדה אחת לא תספיק. אם חברה אחת תאט בזמן שהמתחרות ממשיכות להתקדם, היא עלולה להיקלע לחיסרון מסחרי. לכן, לטענתה, נדרש מנגנון משותף, ניתן לאימות ומגובה בהשתתפותן של כל המעבדות המרכזיות .

OpenAI: גוף בינלאומי שיוכל לאפשר פעולה מתואמת

ב-9 ביוני הצטרפה OpenAI לקריאה. מזכר שחיברו המנכ״ל סם אלטמן והמדען הראשי יעקב פצ׳וצקי הציע להקים ארגון בינלאומי שמטרתו לאפשר "פעולה מתואמת" — כולל האטת פיתוח של מערכות AI מתקדמות כאשר יהיה בכך צורך .

במזכר נכתב כי האטה כזו נועדה לאפשר לחוסן החברתי, לבטיחות וליכולת ליישר את התנהגות המערכות עם מטרות אנושיות להדביק את קצב ההתקדמות . OpenAI העריכה שעד מרץ 2028 מערכות AI עשויות לבצע חלק משמעותי ממחקר ה-AI שלהן לצד חוקרים אנושיים .

החברה מסגרת את ההצעה תחת המונח "ממשל דמוקרטי": לטענתה, ממשלות דמוקרטיות — ולא חברות פרטיות — צריכות לקבוע את הכללים למערכות ה-AI המתקדמות ביותר . ב-4 ביוני פרסמה OpenAI גם תוכנית מדיניות אמריקאית שכללה יצירת מסגרת פדרלית לאומית, חיזוק המרכז לבטיחות וחדשנות ב-AI של הממשל האמריקאי (CAISI), והרחבת תוכנית ממשלתית להתמודדות עם אתגרי ביטחון לאומי ובטיחות הציבור .

ההצעה הבינלאומית של OpenAI הגיעה פחות משבוע לאחר הצעתה של אנתרופיק, והדמיון בין שתי העמדות העניק לרגולטורים ברחבי העולם נקודת אחיזה חדשה בדיון על פיקוח על AI .

מה פירוש "שיפור עצמי רקורסיבי"?

במונחים פשוטים, מדובר בלולאה שבה מערכת AI משפרת את הקוד, הארכיטקטורה או תהליך האימון שלה; הגרסה החדשה נעשית מסוגלת יותר, ואז משפרת שוב את הדור הבא.

התרחיש הזה עדיין אינו מציאות מלאה. לפי אנתרופיק, הוא גם אינו בלתי נמנע. אך אם ייווצר מצב שבו המערכות יוכלו לבנות את היורשות שלהן באופן אוטונומי, מנגנוני האבטחה והפיקוח הקיימים עלולים להפוך לפחות אמינים עם כל דור חדש .

כאן נכנס לתמונה המושג קצב חברתי: ממשלות, חוקים, אמנות בינלאומיות ומוסדות רגולטוריים מתקדמים בדרך כלל לאט בהרבה ממערכות תוכנה. החשש של אנתרופיק הוא שהפער בין שני הקצבים ייסגר דווקא בכיוון הלא נכון — כלומר, שהיכולת הטכנולוגית תתקדם לפני שהחברה תספיק להחליט מי מפקח עליה ובאילו תנאים .

OpenAI ניסחה את אותה בעיה דרך הצורך ביכולת פעולה מתואמת: אם החברה רוצה שהבטיחות והחוסן החברתי ידביקו את קצב הפיתוח, העולם צריך להיות מסוגל להאט את הפיתוח כאשר הסיכון עולה .

הקריאה לבטיחות פוגשת את שעון ההנפקה

העיתוי של ההצהרות אינו מקרי מבחינת השוק.

• אנתרופיק הגישה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) טיוטת רישום חסויה מסוג S-1 ב-1 ביוני 2026. החברה הודיעה שההגשה מעניקה לה אפשרות להפוך לציבורית לאחר בחינת ה-SEC, וכי מועד ההנפקה ומספר המניות עדיין לא נקבעו . במקביל דווח כי סבב גיוס מסדרה H בהיקף של 65 מיליארד דולר העניק לה שווי לאחר הכסף של 965 מיליארד דולר .

• OpenAI הגישה טיוטת S-1 חסויה ב-22 במאי 2026 ואישרה את המהלך בפומבי ב-8 ביוני. החברה נערכת לאפשרות של רישום בנאסד״ק כבר בספטמבר 2026, אף שהמועד הסופי תלוי בתנאי השוק ובהליך הבדיקה . בסבב גיוס של 122 מיליארד דולר במרץ הוערך שוויה ב-852 מיליארד דולר, וטווח השווי המדווח לקראת ההנפקה נע מ-852 מיליארד דולר ועד יותר מטריליון דולר .

המשמעות היא ששתי החברות מנסות לשדר לציבור ולרגולטורים שהסיכונים מחייבים פיקוח חיצוני, ובמקביל להוכיח למשקיעים שהן מסוגלות לצמוח במהירות. OpenAI ממשיכה להרחיב את שירות Frontier לעסקים, לפתח מסלולי גישה מבוקרת למודלים בעלי יכולות סייבר ולחזק את פעילותה המסחרית .

במילים אחרות, האטה חד-צדדית יכולה להיות צעד בטיחותי — אך גם ויתור על נתח שוק. זו בדיוק בעיית הפעולה הקולקטיבית שאנתרופיק מצביעה עליה: ללא כללים משותפים ואימות הדדי, לריסון עצמי של חברה אחת עלול להיות מחיר מסחרי גבוה .

האם כבר קיימת סמכות חיצונית אמיתית?

בארצות הברית קיימים סימנים למעבר מהתחייבויות וולונטריות לפיקוח הדוק יותר. במאי 2026 דווח כי הבית הלבן שוקל תוכנית שתחייב את אנתרופיק, Google ו-OpenAI להעביר כל מודל AI מתקדם חדש לבדיקה של ועדה פדרלית לפני שחרורו — מודל המזכיר במידה מסוימת את תהליך האישור של תרופות .

ב-5 במאי הודיע CAISI, המרכז של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), כי תוכנית הבדיקות שלו לפני שחרור כוללת את כל מעבדות ה-AI המתקדמות הגדולות בארצות הברית, בעקבות הסכמים חדשים עם Google DeepMind, Microsoft ו-xAI. OpenAI ואנתרופיק השתתפו בתוכנית מאז 2024 ועדכנו את ההסכמים שלהן כך שיתאימו לתוכנית הפעולה של ממשל טראמפ בתחום ה-AI .

אולם הסכמי בדיקה אינם בהכרח מעניקים לממשלה סמכות לעצור מודל. הוועדה הפדרלית שנבחנת עשויה להרחיב את הסמכות הזו, אך לפי המקורות היא עדיין לא הוקמה באופן סופי . גם הגוף הבינלאומי ש-OpenAI ואנתרופיק מבקשות להקים עדיין אינו קיים.

המבחן האמיתי: האם החברות יסכימו להגבלה מחייבת?

זו השאלה המרכזית שנותרה פתוחה.

אנתרופיק אומרת שהאטה עולמית תהיה ככל הנראה דבר חיובי, אך מדגישה שכל מנגנון כזה חייב להיות מתואם, ניתן לאימות ולכלול את המעבדות הגדולות . עדיין לא ברור אם החברה הייתה מקבלת החלטה מחייבת שתעצור אימון או שחרור של אחד מהמודלים שלה — במיוחד כאשר היא מתכוננת להנפקה שתישען גם על אמון המשקיעים ביכולת הצמיחה שלה.

OpenAI מציעה מסגרת מוסדית מפורשת יותר, אך גם ההצעה שלה טרם נבחנה במבחן מעשי. החברה ממשיכה להרחיב שירותים עסקיים, לנהל גישה סלקטיבית למודלים מתקדמים ולהיערך לשוק הציבורי . במקרה שבו ציות להוראת האטה יגרום לה לאבד יתרון למתחרה, או יאכזב משקיעים, לא ברור אם היא אכן תסכים לוותר על השליטה בקצב הפיתוח.

ההתכנסות הנדירה בין שתי היריבות אכן משנה את השיח: החברות המתקדמות והיקרות ביותר בעולם ה-AI אומרות בפומבי שהפיתוח עשוי להזדקק לבלמים, ושלא די באיפוק וולונטרי של התעשייה. אבל הצהרה על צורך בסמכות חיצונית אינה זהה להסכמה לציית לה.

בחודשים הקרובים יתברר אם הקריאה לגוף בינלאומי תהפוך למערכת ממשית עם סמכות לעצור או להאט פיתוח, או שתישאר שכבת מדיניות מעל מרוץ מסחרי שממשיך להאיץ — כששעון ההנפקות ממשיך לתקתק.