המצור האווירי על נמל התעופה דונייצק: כך חונקות הרחפנים של אוקראינה את הלוגיסטיקה הרוסית

ב-4 ביוני 2026, המרכז הנפרד הראשון של כוחות המערכות הבלתי מאוישות (רגימנט 14) של אוקראינה הכריז על השגת "שליטת אש" (Fire Control) על נמל התעופה דונייצק הכבוש בידי רוסיה. היחידה תיארה את מסע התקיפות המתמשך כ"מבצע הראשון מסוגו בהיסטוריה המודרנית" – מאמץ מתואם לפירוק שיטתי של כל תפקוד צבאי באתר . המבצע בנמל התעופה לא היה תקיפה מבודדת, אלא ביטוי טקטי לשינוי אסטרטגי רחב הרבה יותר בלחימה האוקראינית: מסע כלל-זירתי, מונחה בינה מלאכותית, לחניקת הלוגיסטיקה הרוסית ולמוטט את אזורי העורף המקיימים את קווי החזית.

נמל התעופה הפך לצומת קריטי עבור רוסיה, ושימש כאתר השיגור המרכזי לכטב"מי התקיפה האיראניים מדגם "שאהד" ו"גראן" נגד ערי אוקראינה . תמונות לוויין מאוגוסט 2025 הראו שרוסיה משפצת את המסלול כדי להרחיב את הפעילות . השמדת מרכז זה הפכה ליעד מרכזי, ומבצע ״ההשפעה הא-סימטרית״ של רגימנט 14 תוכנן להשיג זאת במשאבים מינימליים והפרעה מרבית .

המצור על דונייצק: פירוק שיטתי

המבצע לא היה תקיפה בודדת, אלא מערכה מתמשכת בת חודשים שכוונה נגד מה שהיחידה כינתה "המערכת האקולוגית של שדה התעופה" . התקיפות כיסו כמעט כל גורם הכרחי להפעלת בסיס כטב"מים:

• תשתיות שיגור: משטחי שיגור, כלי רכב ומבני הרכבה לכטב"מי שאהד הושמדו בתקיפות חוזרות ונשנות שהחלו בנובמבר 2025 . במרץ 2026, רחפנים יירטו שיגור פעיל ותקפו ישירות את כלי הרכב המשגרים .
• לוגיסטיקה ואחסנה: מחסני תחמושת, תחנות דלק ומתקני אחסון ציוד הותקפו באופן שיטתי. ב-30 בדצמבר 2025, תקיפה מסיבית פגעה במתקני אחסון, ציוד והכנה לשיגור של כטב"מי גראן/שאהד .
• תובלה וכוח אדם: משאיות, רכבים ממוגנים ויחידות אש ניידות ניצודו ישירות על המסלול ובאזור שמסביב . המטרה: להפוך כל תנועה באתר לסיכון קטלני.
• דיכוי הגנה אווירית: סוללות הגנה אווירית ניידות שהגנו על שדה התעופה הותקפו לצד מטרות הלוגיסטיקה, מה שאילץ את הרוסים לבחור בין הגנה על המשגרים להגנה עצמית .

גישה שיטתית זו, יחד עם תקיפות טילים משלימות של סקאלפ/סטורם-שאדו ו-ATACMS במרץ 2026, הובילו את רגימנט 14 להכריז על שדה התעופה כ"בלתי שמיש" מבחינה תפקודית לפעילות צבאית רוסית. קצין ב-USF, סרפים "פלקו" הורדיאנקו, הסביר שהדוקטרינה המנחה היא "השפעה א-סימטרית" – "השגת תוצאות קרביות מקסימליות באמצעות פעולות מינימליות אך מדויקות" .

מעבר לדונייצק: מחנק לוגיסטי מבוסס בינה מלאכותית

המבצע בדונייצק אינו אירוע בודד. הוא צומת טקטי בתכנון מבצעי רחב יותר בשם "סגר לוגיסטי" (Logistics Lockdown). התוכנית הושקה בסוף מאי 2026 על ידי משרד ההגנה של אוקראינה, תחת השר מיכאילו פדורוב, עם תקציב ייעודי של 113 מיליון דולר . מטרתה המפורשת היא השמדת הלוגיסטיקה הרוסית – מחסנים, מאגרי דלק, מחסני תחמושת, מוצבי פיקוד, ובעיקר שיירות אספקה – מהר יותר מקצב ההצטיידות מחדש .

המרחב הגאוגרפי במוקד הוא המסדרון היבשתי רוסטוב-על-הדון–מריופול–ברדיאנסק–מליטופול–דז'נקוי, נתיב באורך של כ-500 ק״מ שהפך לחיבור העיקרי של רוסיה לחצי האי קרים לאחר פגיעה קשה במעבר מצר קרץ׳ .

בינה מלאכותית כמנוע לאיתור מטרות
הליבה של אסטרטגיה זו היא מעבר מתקיפת רחפנים בודדים למערכת איתור מטרות משולבת המונחית על ידי בינה מלאכותית. כטב"ם התקיפה "הורנט" (Hornet) מצויד במערכת איתור מטרות מבוססת AI, שאומנה על אלפי שעות של צילומי קרב, ומאפשרת לו לזהות ולתעדף מטרות הרחק מעבר לקו החזית . הפעולה מתואמת באמצעות תוכנת PRISMA של חברת פלנטיר, הממזגת טלמטריה בזמן אמת, מיקומי מכ"ם, נתיבי טיסה של רחפנים ומודיעין מטרות לתמונה מבצעית אחת . התוצאה היא כוח שיכול לזהות פערים בכיסוי המכ"ם הרוסי ולנצל אותם עם חבילות תקיפה אוטונומיות ומדויקות.

המשאית היא המטרה
ההיגיון האסטרטגי של ההפצצות מתוחכם יותר מסתם פיצוץ מחסנים. אוקראינה מכוונת באופן שיטתי לרשת התחבורה עצמה – מכליות דלק, משאיות תחמושת ושיירות אספקה . ההיגיון פשוט: השמדת משאית בודדת מסירה לא רק את המטען הנוכחי שלה, אלא גם את כושר הנשיאה העתידי שלה. לפי דיווח של ה-BBC, ב-29 במאי 2026 נוטרלו מספר שיא של 483 כלי רכב תובלה ביום אחד . המדד האולטימטיבי להצלחה הוא לא כמות כלי הרכב המושמדים, אלא כמות הטונות של אספקה שמגיעות בפועל ליחידות בחזית מדי יום .

סינוור מערך ההגנה
כדי לאפשר תקיפות עומק, אוקראינה הייתה חייבת לסנוור תחילה את ההגנה האווירית הרוסית. כמעט 50% מגיחות הטווח הבינוני כוונו במיוחד נגד תחנות מכ״ם רוסיות, משגרי טילי קרקע-אוויר ומערכות התרעה מוקדמת, בהן מכ״מי P-18 ו-PRV-16, ומערכות טילים מדגמי Tor, Buk-M3 ו-S-300 . כל מכ״ם שמוסר מהרשת מרחיב את מסדרונות האוויר הלא-מוגנים, דרכם יכולים רחפנים אוקראינים לטוס לעבר מטרות עמוקות יותר . דיכוי הגנה אווירית זה איפשר ישירות את המבצע על נמל התעופה דונייצק, כמו גם תקיפות על שדה התעופה האסטרטגי אנגלס-2 ועל רשת הלוגיסטיקה הרחבה יותר בחצי האי קרים .

דוקטרינת ״השפעה א-סימטרית״
מפקד המבצע בדונייצק תיאר במפורש את הפעולה כתרגיל ב"השפעה א-סימטרית". על ידי שימוש בכוחות קטנים ומדויקים יחסית לשיבוש קבוע של אתורוסיה התייחסה אליו כעורף בטוח, אוקראינה מאלצת הקצאה חוזרת ויקרה של נכסי הגנה אווירית וביטחון על פני שטח עצום. הדבר יוצר עומס על הלוגיסטיקה וחושף פערים חדשים שאפשר לנצל אותם . ההשפעה המצטברת צוינה אפילו על ידי בלוגרים צבאיים רוסים, שהודו כי "הכוחות האוקראיניים כבר שיתקו חלקית את הלוגיסטיקה של דרום רוסיה במסדרון היבשתי לקרים" .

המבצע על נמל התעופה דונייצק הוא, אם כן, תוכנית למבצעים עתידיים. הוא מדגים כיצד רחפנים מונחי בינה מלאכותית יכולים לפרק באופן שיטתי את תשתית השיגור, אספקת הדלק, אחסון התחמושת וההגנה האווירית של צומת קריטי בודד. כל זאת כחלק ממסע כלל-זירתי שנועד להפחית את טונאז׳ האספקה היומי ליחידות הלוחמות הרוסיות אל מתחת לקצב הצריכה שלהן. המטרה אינה לנצח בקרב – אלא להפוך את כל החזית לבלתי-מקיימת.