שעות ספורות לאחר מכן, בערב ה-1 ביוני, עלה הנשיא דונלד טראמפ לרשת החברתית "Truth Social" והכריז דרמטית: בתום שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא התערב אישית כדי לעצור התקדמות צבאית לביירות .
"לא יהיו חיילים שיגיעו לביירות, וכל חייל שהיה בדרך – כבר הסתובב לאחור", כתב טראמפ . לדבריו, נתניהו הבטיח שלא יישלחו כוחות לדרום ביירות
.
טראמפ הלך צעד נוסף קדימה: הוא טען כי הממשל שלו יצר קשר ישיר עם חיזבאללה דרך "נציגים בכירים", וכי הארגון הסכים להפסקת אש מוחלטת. "ישראל לא תתקוף אותם, והם לא יתקפו את ישראל", הצהיר .
הנשיא הציג את ההתערבות במפורש כמהלך להרגעת הרוחות, שנועד להציל את המסלול הדיפלומטי הרחב יותר מול איראן. למרות הטלטלה, טראמפ התעקש שהשיחות עם טהראן נמשכות "בקצב מהיר" ושעסקה זמנית – כולל פתיחתו מחדש של מצר הורמוז החיוני – "ניתנת להשגה במהלך השבוע הקרוב" .
ב-2 ביוני, יום לאחר הסערה, התייצב מזכיר המדינה מרקו רוביו בפני ועדת החוץ של הסנאט, בעדותו הפומבית הראשונה מאז תחילת הלחימה .
למרות ההכרזה האיראנית על השעיית השיחות, רוביו הקרין ביטחון. הוא הביע אופטימיות שהמגעים יחודשו, ועשויים להבשיל להסכם גרעין "בתוך ימים" . בפני הסנאטורים, הוא תלה את בטחונו בגמישות איראנית חדשה לכאורה.
"הם הסכימו לדון בהיבטים של תוכנית הגרעין שלהם, שלפני חודש, ואפילו לפני שנה, סירבו אפילו להזכיר," העיד רוביו .
עם זאת, דבריו לוו בסייגים משמעותיים. רוביו הדגיש שאיראן חייבת להתחייב למגבלות "חמורות וארוכות טווח", שהשיחות הטכניות עלולות להימשך חודשים, ושהפסקת האש הכוללת נותרה "רעועה" . הוא הצביע על חיזבאללה כמכשול העיקרי בפני הסכם ישראלי-לבני בר-קיימא
.
רוביו גם חשף מסגרת משא ומתן דו-שלבית: שלב ראשוני של פיוס שיוביל לפתיחת מצר הורמוז, ורק לאחריו ייפתחו שיחות מקיפות על תוכנית הגרעין .
האירועים חשפו סתירות עמוקות.
ברקע מרחפת מערכת היחסים הטעונה. ארה"ב וישראל פתחו במתקפה רחבת היקף על איראן ב-28 בפברואר 2026, ומאז מתאפיין המשא ומתן במחזורים חוזרים של הסלמה והתקדמות זהירה, כשמיצרי הורמוז משמש כלי לחץ אסטרטגי – וקלף מיקוח מרכזי .
Comments
0 comments