השעות שטרפו את הקלפים: המגעים הגרעיניים, חזית לבנון וההתערבות הישירה של טראמפ

תוך 48 שעות קדחתניות, המסגרת הדיפלומטית השברירית שחיברה בין השיחות על הגרעין האיראני, הלחימה בלבנון, והתערבות הבית הלבן עצמו – נקלעה למשבר חריף. שרשרת האירועים חשפה את עומק חוסר האמון ואת הפער בין הצהרות פומביות אופטימיות למציאות עגומה.

איראן משהה את המגעים: "אין דיאלוג" עד להפסקת אש מיידית

ב-1 ביוני דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית 'תסנים' על החלטה דרמטית: טהראן משעה את כל חילופי המסרים והטיוטות עם ארה"ב באמצעות מתווכים. ההחלטה התקבלה במחאה על הרחבת המבצעים הצבאיים של ישראל בלבנון .

ההשעיה היא טוטאלית. "לא יתקיים שום דיאלוג", נכתב בדיווח, עד שאיראן תקבל את מבוקשה – "הפסקה מיידית" של המבצעים הישראליים בלבנון וברצועת עזה . איראן תלתה זאת בתנאי המוקדם שלה להסכם: הפסקת אש בלבנון, שלדבריה "הופרה בכל החזיתות" .

משמרות המהפכה האיראניים החריפו את האיום, והזהירו כי חציית "קווים אדומים בלבנון ובעזה" עלולה לגרור מלחמה ישירה. הארגון איים ב"פעולות שוברות משמעות", בפתיחת חזיתות חדשות, ובהמשך חסימת מצר הורמוז עד למימוש תנאיו .

התערבות טראמפ: "כוחות בדרך לביירות? הם כבר הסתובבו לאחור"

שעות ספורות לאחר מכן, בערב ה-1 ביוני, עלה הנשיא דונלד טראמפ לרשת החברתית "Truth Social" והכריז דרמטית: בתום שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא התערב אישית כדי לעצור התקדמות צבאית לביירות .

"לא יהיו חיילים שיגיעו לביירות, וכל חייל שהיה בדרך – כבר הסתובב לאחור", כתב טראמפ . לדבריו, נתניהו הבטיח שלא יישלחו כוחות לדרום ביירות .

טראמפ הלך צעד נוסף קדימה: הוא טען כי הממשל שלו יצר קשר ישיר עם חיזבאללה דרך "נציגים בכירים", וכי הארגון הסכים להפסקת אש מוחלטת. "ישראל לא תתקוף אותם, והם לא יתקפו את ישראל", הצהיר .

הנשיא הציג את ההתערבות במפורש כמהלך להרגעת הרוחות, שנועד להציל את המסלול הדיפלומטי הרחב יותר מול איראן. למרות הטלטלה, טראמפ התעקש שהשיחות עם טהראן נמשכות "בקצב מהיר" ושעסקה זמנית – כולל פתיחתו מחדש של מצר הורמוז החיוני – "ניתנת להשגה במהלך השבוע הקרוב" .

אופטימיות זהירה בקונגרס: רוביו מעיד לראשונה

ב-2 ביוני, יום לאחר הסערה, התייצב מזכיר המדינה מרקו רוביו בפני ועדת החוץ של הסנאט, בעדותו הפומבית הראשונה מאז תחילת הלחימה .

למרות ההכרזה האיראנית על השעיית השיחות, רוביו הקרין ביטחון. הוא הביע אופטימיות שהמגעים יחודשו, ועשויים להבשיל להסכם גרעין "בתוך ימים" . בפני הסנאטורים, הוא תלה את בטחונו בגמישות איראנית חדשה לכאורה.

"הם הסכימו לדון בהיבטים של תוכנית הגרעין שלהם, שלפני חודש, ואפילו לפני שנה, סירבו אפילו להזכיר," העיד רוביו .

עם זאת, דבריו לוו בסייגים משמעותיים. רוביו הדגיש שאיראן חייבת להתחייב למגבלות "חמורות וארוכות טווח", שהשיחות הטכניות עלולות להימשך חודשים, ושהפסקת האש הכוללת נותרה "רעועה" . הוא הצביע על חיזבאללה כמכשול העיקרי בפני הסכם ישראלי-לבני בר-קיימא .

רוביו גם חשף מסגרת משא ומתן דו-שלבית: שלב ראשוני של פיוס שיוביל לפתיחת מצר הורמוז, ורק לאחריו ייפתחו שיחות מקיפות על תוכנית הגרעין .

סימנים סותרים: האופטימיות של טראמפ, ההכחשה של טהראן

האירועים חשפו סתירות עמוקות.

• דיווחים סותרים: טראמפ טען שהשיחות נמשכות במלוא הקצב. יממה לאחר מכן, כלי תקשורת איראניים דיווחו על השהייה של "כמה ימים" – בסתירה ישירה לדברי הנשיא .
• הפוגה רעועה: הפסקת האש הרשמית, שנכנסה לתוקף בתחילת אפריל בהתערבות פקיסטן , נותרה שבירה. מצר הורמוז עדיין חסום ברובו לתנועה ימית .
• הפנטזיה מול המציאות: אל מול האופטימיות הפומבית של טראמפ, רוביו נאלץ להודות בקונגרס כי התהליך הוא "מורכב להחריד", תלוי במתווכים, ומסובך על ידי מערכת קבלת החלטות איראנית פנימית "מפוצלת" .

ברקע מרחפת מערכת היחסים הטעונה. ארה"ב וישראל פתחו במתקפה רחבת היקף על איראן ב-28 בפברואר 2026, ומאז מתאפיין המשא ומתן במחזורים חוזרים של הסלמה והתקדמות זהירה, כשמיצרי הורמוז משמש כלי לחץ אסטרטגי – וקלף מיקוח מרכזי .