החידוש נמצא בזרז. בייצור גומי בוטדיאני סינתטי מסורתי משתמשים בזרזים המבוססים על ניקל. החלפת הניקל בניאודימיום — מתכת מקבוצת האדמות הנדירות — משנה את המבנה המיקרוסקופי של הפולימר: מתקבלת כמות גבוהה יותר של מבנה cis-1,4, לצד שרשראות פולימריות ישרות ואחידות יותר. לשינויים האלה יש השפעה ישירה על החוזק, העמידות וההתנהגות התרמית של החומר .
לפי המקורות, גומי Nd-BR מציג כמה יתרונות לעומת גומי פוליבוטדיאני מסורתי המבוסס על זרזי ניקל :
השילוב הזה מתאים במיוחד לדרישות של צמיגים מודרניים: צמיגי רכב חשמלי זקוקים להתנגדות גלגול נמוכה כדי להפיק את המרב מכל קילוואט-שעה, ואילו צמיגים לכלי רכב כבדים נדרשים להתמודד עם עומסים, חום ושחיקה .
המחקר הסיני בתחום הזרזים מבוססי האדמות הנדירות החל כבר בשנות ה-60. מדעני המכון בצ'אנגצ'ון היו, לפי המקורות הסיניים, הראשונים בעולם לפרסם מחקר על שימוש בזרזים כאלה לייצור גומי בוטדיאני .
המפעל החדש מייצג את המעבר של הידע הזה מהמעבדה לייצור תעשייתי בקנה מידה גדול. מאפייני הטכנולוגיה כוללים :
החוקרים מדווחים כי התהליך פתר אתגרים ממושכים בהכנת זרזים הומוגניים בעלי אתר פעיל יחיד, בהתאמת הזרז לסוגי חומרי גלם שונים ובשילוב של הסתעפות שרשראות ארוכות ופונקציונליזציה בתהליך אחד .
דושאנזי הוא המפעל הראשון בסין לייצור גומי מבוסס אדמות נדירות בקנה מידה גדול, שבו גם הטכנולוגיה וגם הציוד פותחו באופן מקומי. בכך סין מפחיתה את התלות בספקים זרים של זרזים, תהליכים ורישיונות ייצור .
המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה יותר: סין היא גורם מרכזי בכרייה ובעיבוד של אדמות נדירות, וכעת היא משתמשת בחומרים האלה גם במוצרי המשך בעלי ערך גבוה — כמו גומי מתקדם לתעשיית הצמיגים. המשמעות היא שליטה רחבה יותר לאורך שרשרת הערך, ולא רק באספקת חומרי הגלם.
הפרויקט ממשיך שורה של אבני דרך קודמות. בשנת 2012 הוקם בסין מפעל לגומי איזופרן מבוסס אדמות נדירות בהספק של 30 אלף טון בשנה. ב-2014 פותח מערכת זרזים חדשה שהפחיתה את עלות הזרז ביותר מ-90% וקיצרה את זמן הפילמור משבע שעות לשעתיים וחצי .
לצד נתוני ההספק והביצועים, פרט חשוב אחד עדיין לא פורסם: כמה אדמות נדירות יצרוך המפעל בפועל. לא נמסרו נתונים על כמות הזרז הנדרשת או על שיעורי השבתו, ולכן קשה עדיין להעריך כיצד ישפיע המפעל על הביקוש העולמי לאדמות נדירות .
המפעל של דושאנזי הופך יתרון מחקרי סיני ותיק ליכולת תעשייתית בקנה מידה של 100 אלף טון בשנה. אם החומר יאומץ בהיקף רחב, הוא עשוי לסייע לייצור צמיגים עמידים ויעילים יותר — במיוחד עבור כלי רכב חשמליים וכלי רכב כבדים — ובמקביל לחזק את השליטה הסינית בשרשרת הערך של האדמות הנדירות, מהכרייה ועד לגומי מתקדם.