קו הציג את התחייבותו כעניין עקרוני, והצהיר: "זה לא על פוליטיקה או דרכונים. זה על שלמות התחרות, וזו העמדה שנגן עליה" . הופעתו האישית חריגה — נשיאי פדרציות ספורט ממעטים להופיע כסניגורים בהליכי בוררות — והיא מאותתת על החשיבות ש-World Athletics מייחס לאתגר על סמכותו.
שני הגופים נמצאים במסלול התנגשות:
World Athletics דחה במפורש את הצעת ה-IOC להסיר את ההגבלות, ובכך הפך לאחד מגופי הספורט העולמיים הגדולים הבודדים ששומרים בגלוי על איסור תקיף הסותר את כיוון התנועה האולימפית . ה-IOC הסיר את ההגבלות על ספורטאים בלארוסים כבר ב-7 במאי 2026, תוך שמירתן על רוסיה
. World Athletics דחה גם המלצה זו
.
RUSAF הגישה שתי עתירות נפרדות ל-CAS במסגרת מערכה משפטית מסלימה:
עתירה ראשונה (הוגשה ב-9 ביולי 2026): הוגשה לאחר ישיבת מועצת World Athletics ב-3 ביולי שאישרה מחדש את ההרחקה. RUSAF הצהירה כי ההחלטה "פוגעת באינטרסים היסודיים של האתלטיקה ברוסיה" וטענה שהיא מפרה את עקרון השוויון בספורט . הפדרציה שכרה עורכי דין בינלאומיים המתמחים בדיני ספורט והגישה את העתירה בתוך חמשת הימים שנקבעו בחוקת World Athletics
.
עתירה שנייה (הוגשה ב-10 באוגוסט 2026): תביעה חדשה המאתגרת את אותן סנקציות, אשר RUSAF תיארה כ**"מפוליטיזות"** ונוגדות את עקרון השוויון בספורט . הגשת עתירה זו היא שהובילה להתחייבותו של קו להופיע אישית. RUSAF טענה שההגבלות "פוגעות בזכויות הארגון" ו"מונעות ממנו לייצג באופן מלא את האינטרסים של ספורטאים רוסים ברמה הבינלאומית"
.
שני התיקים מתמקדים במחלוקת יסודית: RUSAF טוענת שהאיסור הוא פוליטי ולא ספורטיבי, בעוד World Athletics עומד על כך שמדובר בצעד הכרחי להגנה על שלמות התחרות לאור הפלישה לאוקראינה . הדיונים ב-CAS יבחנו האם פדרציית ספורט בודדת יכולה לשמור על איסור שהתנועה האולימפית עצמה נטשה.
התחייבותו האישית של קו מרמזת ש-World Athletics מוכנה למאבק משפטי ממושך. לתוצאה תהיה השלכה לא רק על ענף האתלטיקה, אלא על האופן שבו גופי ספורט בינלאומיים מנווטים את ההצטלבות שבין ספורט לגיאופוליטיקה — שאלה שתהיה דחופה יותר ככל שמתקרבת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028.