הסערה התפתחה סביב מספר סוגיות מקושרות:
הסרת סרטון ראש הממשלה מודי (23 ביולי 2026): פייסבוק הסירה לזמן קצר סרטון ובו מודי פונה לסטודנטים בנושא רפורמות בבחינות, על רקע מחאות על הדלפות מבחן NEET. הסרטון הושב לאחר כשש שעות. מטא כינתה זאת "תקלה טכנית", אך הממשלה והוועדה הפרלמנטרית דחו הסבר זה .
תכני פגיעה מינית בילדים (CSAM) באינסטגרם: הממשלה לחצה על מטא בנוגע לתפוצתם של תכני פגיעה מינית בילדים בפלטפורמה ובכישלונה של מטא לאתר ולהסיר אותם באופן יזום. התנצלותו של צוקרברג כיסתה באופן מפורש את הכשלים בתחום ה-CSAM .
כשלים באיתור זיופים עמוקים (Deepfakes): מטא הודתה בחסרונות ביכולתה לאתר ולהסיר תכני דיפ-פייק שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית בפלטפורמותיה, דבר שהממשלה ההודית הציגה כסוגיה של ביטחון לאומי וסדר ציבורי .
הטיה אלגוריתמית: הוועדה הפרלמנטרית ומשרד האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע (MeitY) שאלו את מטא על טענות שהאלגוריתמים שלה מציגים הטיה – כולל החשד כי ניהול התוכן האלגוריתמי עשוי היה לשחק תפקיד בהסרת הפוסט של מודי. הממשלה זימנה את הצוות הגלובלי של מטא במיוחד כדי לדון בהטיה האלגוריתמית ובהשלכותיה על הסדר הציבורי .
אתגור 'הנמל הבטוח': הודו טענה כי בחירת התוכן האלגוריתמית של מטא והגברת הפוסטים בתשלום הופכים את הפלטפורמה למוציאה לאור (Publisher) ולא למתווך פסיבי, ולכן אין להעניק לה את חסינות סעיף 79. הוועדה איימה במפורש שאם לא תתקבל התנצלות תוך שלושה ימים – תשלל הגנתה החוקית של מטא .
עד סוף ה-5 באוגוסט 2026 – באותו היום ממש בו פורסם האולטימטום – מארק צוקרברג שלח את התנצלותו לממשלה ההודית. ההתנצלות כיסתה את הסרת סרטון מודי, תפוצת תכני CSAM, כשלי הדיפ-פייק ושגיאות פלטפורמה, ובכך הוא עמד בדרישה תוך שלושת הימים .