הצוות השתמש במיקרוסקופיה דו-פוטונית (two-photon microscopy) כדי לעקוב אחר מוח של עכברים חיים במשך מספר שבועות, יחד עם מיפוי ביטוי גנים מרחבי-זמני . הם גילו שאסטרוציטים אלה עוברים שינוי מבני ניכר במהלך אכלוס מחדש של הנגע, המתאפיין בשגשוג תאים, מצבים מרובי-גרעינים ממושכים, ובסופו של דבר נדידה של גרעיני תאי הבת אל שטחי אסטרוציטים לא מאוכלסים .
המחקר זיהה גנים ומסלולי איתות רבים המופעלים זמנית במהלך תהליך התיקון . מסלולים אלה יכולים לשמש כמטרות לתרופות שיעודדו התחדשות בחולים אנושיים. תהליך התיקון הופך תת-קבוצה של אסטרוציטים בוגרים לאסטרוציטים דמויי תאי אב (progenitor-like), או REPL, שעוברים חלוקות א-סימטריות מרובות ונשארים בשלב ביניים מרובה-גרעינים, דבר המאפשר נדידה יעילה של גרעינים .
התגלית נוגעת ישירות למצבים שבהם אסטרוציטים נהרסים, כגון:
אם ניתן להפעיל או לשפר פרמקולוגית את מנגנון ההעברה הגרעינית, הדבר עשוי לשפר את ההחלמה על ידי השבת רשתות אסטרוציטים שאבדו בחולים אלה .
במחקר נפרד אך קשור משנת 2025/2026 שהתפרסם ב-Nature, נמצא שאסטרוציטים הרחוקים מאזור הפגיעה (lesion-remote astrocytes) מפרישים את החלבון CCN1, אשר מתכנת מחדש תאי מיקרוגליה (microglia) לפנות פסולת מיאלין ולתמוך בהחלמה נוירולוגית לאחר פגיעת חוט שדרה . מנגנון משלים זה מראה שלאסטרוציטים יש אסטרטגיות רבות, שלא הוערכו קודם לכן, לתיקון מערכת העצבים המרכזית – הן איתות למרחקים ארוכים והן נדידה גרעינית מקומית.
יחד, ממצאים אלה מייצגים שינוי מהותי בהבנה כיצד המוח מרפא את עצמו. למוח הבוגר יש ככל הנראה יכולת ריפוי עצמי גדולה בהרבה ממה שהניחו בעבר, וזיהוי המנופים המולקולריים המדויקים השולטים בתוכניות ההתחדשות הללו פותח חזית חדשה לטיפול במגוון רחב של מצבים נוירולוגיים.