הדיונים חשפו גם בעיה רחבה יותר בתוך נאט״ו: רוב המימון מגיע ממספר קטן יחסית של מדינות. מזכ״ל נאט״ו מארק רוטה ציין כי רק שש או שבע מדינות אירופיות נושאות כיום ברוב העלויות של רכישת נשק אמריקאי לאוקראינה במסגרת PURL, וקרא לחלוקה מאוזנת יותר של הנטל בין כל חברות הברית.

רוטה אף הציע לדון באפשרות שכל מדינה תקצה כ‑0.25% מהתוצר המקומי הגולמי שלה לתמיכה באוקראינה — חלק מדיון רחב יותר על מודל מימון יציב לטווח ארוך.

איך עובדת תוכנית PURL של נאט״ו

תוכנית Prioritized Ukraine Requirements List היא מנגנון רכש מתואם של נאט״ו שנועד להאיץ את אספקת הנשק לאוקראינה.

המודל פועל בשלושה שלבים עיקריים:

• אוקראינה מגדירה את הצרכים הצבאיים הדחופים ביותר שלה, למשל טילי יירוט למערכות הגנה אווירית.
• נאט״ו מרכזת את הדרישות הללו לרשימה מתועדפת אחת.
• מדינות בעלות ברית — בעיקר באירופה — מממנות את רכישת הנשק מחברות אמריקאיות, ולאחר מכן הציוד מועבר לאוקראינה.

השיטה מאפשרת לאוקראינה לקבל מערכות נשק שמיוצרות בעיקר בארצות הברית, תוך פיזור העלויות בין מדינות נאט״ו.

מאז השקת התוכנית בשנת 2025 היא הפכה לערוץ מרכזי לאספקת מערכות הגנה אווירית. לפי נאט״ו, ציוד שנרכש במסגרת PURL סיפק כ‑75% מהטילים של סוללות הפטריוט באוקראינה וכ‑90% מהטילים במערכות הגנה אוויריות אחרות.

עד סוף 2025 התחייבו מדינות הברית ליותר מ‑4 מיליארד דולר בחבילות ציוד במסגרת התוכנית, והתרומות נמשכות גם במהלך 2026.

בדיווחים נפרדים נמסר כי שש מדינות כבר מימנו ארבע חבילות גדולות בשווי כולל של יותר מ‑2 מיליארד דולר במסגרת היוזמה.

מקור מימון נוסף שנפתח

שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה אמר לאחר הפגישה כי אוקראינה הצליחה לפתוח מקור מימון נוסף בתוך מסגרת PURL, שיסייע לממן רכישות נשק נוספות.

עם זאת, ההצהרות הרשמיות לאחר הפגישה לא פירטו מהו מקור הכסף החדש או כיצד הוא יפעל בפועל — ולכן מבנה המימון המדויק עדיין אינו ברור.

המחלוקת סביב הסבת נשק בשווי 750 מיליון דולר

ברקע הפגישה עמדו דיווחים כי הפנטגון שוקל להסיט כ‑750 מיליון דולר של נשק שיועד לאוקראינה במסגרת PURL לצרכים אחרים.

לפי הדיווחים, מדובר בעיקר בטילי יירוט להגנה אווירית — ציוד המשמש מערכות כמו Patriot או THAAD — בזמן שמלאי התחמושת האמריקאי נתון ללחץ בעקבות מחויבויות צבאיות בזירות אחרות.

מכיוון שהנשק מומן על ידי מדינות אירופה במיוחד עבור אוקראינה, האפשרות להסיט אותו עוררה שאלות קשות: האם כספים שתרמו מדינות נאט״ו יכולים לשמש למטרות אחרות. מצב כזה עלול לפגוע באמון במנגנון PURL.

גורמים רשמיים הדגישו כי לא התקבלה החלטה סופית בנושא, והנהגת נאט״ו מסרה כי הציוד הקריטי שממומן במסגרת PURL ממשיך לזרום לאוקראינה.

חלק מההכנות לפסגת נאט״ו באנקרה

הפגישה בהלסינגבורג נועדה גם להכין את הקרקע לפסגת נאט״ו הקרובה שתתקיים באנקרה.

בין הנושאים המרכזיים שנדונו:

• הגדלת ההשקעה הכוללת בביטחון של מדינות הברית
• הרחבת הייצור התעשייתי בתחום הביטחוני
• יצירת מודל יציב יותר לתמיכה ארוכת טווח באוקראינה

הוויכוח סביב תוכנית PURL — מי מממן אותה, עד כמה היא אמינה ומה היקפה העתידי — הפך לחלק מרכזי בדיון הזה. התוכנית ממחישה את האסטרטגיה המתפתחת של נאט״ו: איחוד משאבים פיננסיים של בעלות הברית לצד שימוש ביכולת הייצור הצבאית של ארצות הברית כדי לספק לאוקראינה מערכות נשק קריטיות.

לקראת פסגת אנקרה עומדת בפני הברית שאלה מרכזית: כיצד להרחיב את המודל כך שהתמיכה באוקראינה תהיה גם צפויה וגם מחולקת באופן רחב יותר בין המדינות החברות.

הדיונים חשפו גם בעיה רחבה יותר בתוך נאט״ו: רוב המימון מגיע ממספר קטן יחסית של מדינות. מזכ״ל נאט״ו מארק רוטה ציין כי רק שש או שבע מדינות אירופיות נושאות כיום ברוב העלויות של רכישת נשק אמריקאי לאוקראינה במסגרת PURL, וקרא לחלוקה מאוזנת יותר של הנטל בין כל חברות הברית.

רוטה אף הציע לדון באפשרות שכל מדינה תקצה כ‑0.25% מהתוצר המקומי הגולמי שלה לתמיכה באוקראינה — חלק מדיון רחב יותר על מודל מימון יציב לטווח ארוך.

איך עובדת תוכנית PURL של נאט״ו

תוכנית Prioritized Ukraine Requirements List היא מנגנון רכש מתואם של נאט״ו שנועד להאיץ את אספקת הנשק לאוקראינה.

המודל פועל בשלושה שלבים עיקריים:

• אוקראינה מגדירה את הצרכים הצבאיים הדחופים ביותר שלה, למשל טילי יירוט למערכות הגנה אווירית.
• נאט״ו מרכזת את הדרישות הללו לרשימה מתועדפת אחת.
• מדינות בעלות ברית — בעיקר באירופה — מממנות את רכישת הנשק מחברות אמריקאיות, ולאחר מכן הציוד מועבר לאוקראינה.

השיטה מאפשרת לאוקראינה לקבל מערכות נשק שמיוצרות בעיקר בארצות הברית, תוך פיזור העלויות בין מדינות נאט״ו.

מאז השקת התוכנית בשנת 2025 היא הפכה לערוץ מרכזי לאספקת מערכות הגנה אווירית. לפי נאט״ו, ציוד שנרכש במסגרת PURL סיפק כ‑75% מהטילים של סוללות הפטריוט באוקראינה וכ‑90% מהטילים במערכות הגנה אוויריות אחרות.

עד סוף 2025 התחייבו מדינות הברית ליותר מ‑4 מיליארד דולר בחבילות ציוד במסגרת התוכנית, והתרומות נמשכות גם במהלך 2026.

בדיווחים נפרדים נמסר כי שש מדינות כבר מימנו ארבע חבילות גדולות בשווי כולל של יותר מ‑2 מיליארד דולר במסגרת היוזמה.

מקור מימון נוסף שנפתח

שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה אמר לאחר הפגישה כי אוקראינה הצליחה לפתוח מקור מימון נוסף בתוך מסגרת PURL, שיסייע לממן רכישות נשק נוספות.

עם זאת, ההצהרות הרשמיות לאחר הפגישה לא פירטו מהו מקור הכסף החדש או כיצד הוא יפעל בפועל — ולכן מבנה המימון המדויק עדיין אינו ברור.

המחלוקת סביב הסבת נשק בשווי 750 מיליון דולר

ברקע הפגישה עמדו דיווחים כי הפנטגון שוקל להסיט כ‑750 מיליון דולר של נשק שיועד לאוקראינה במסגרת PURL לצרכים אחרים.

לפי הדיווחים, מדובר בעיקר בטילי יירוט להגנה אווירית — ציוד המשמש מערכות כמו Patriot או THAAD — בזמן שמלאי התחמושת האמריקאי נתון ללחץ בעקבות מחויבויות צבאיות בזירות אחרות.

מכיוון שהנשק מומן על ידי מדינות אירופה במיוחד עבור אוקראינה, האפשרות להסיט אותו עוררה שאלות קשות: האם כספים שתרמו מדינות נאט״ו יכולים לשמש למטרות אחרות. מצב כזה עלול לפגוע באמון במנגנון PURL.

גורמים רשמיים הדגישו כי לא התקבלה החלטה סופית בנושא, והנהגת נאט״ו מסרה כי הציוד הקריטי שממומן במסגרת PURL ממשיך לזרום לאוקראינה.

חלק מההכנות לפסגת נאט״ו באנקרה

הפגישה בהלסינגבורג נועדה גם להכין את הקרקע לפסגת נאט״ו הקרובה שתתקיים באנקרה.

בין הנושאים המרכזיים שנדונו:

• הגדלת ההשקעה הכוללת בביטחון של מדינות הברית
• הרחבת הייצור התעשייתי בתחום הביטחוני
• יצירת מודל יציב יותר לתמיכה ארוכת טווח באוקראינה

הוויכוח סביב תוכנית PURL — מי מממן אותה, עד כמה היא אמינה ומה היקפה העתידי — הפך לחלק מרכזי בדיון הזה. התוכנית ממחישה את האסטרטגיה המתפתחת של נאט״ו: איחוד משאבים פיננסיים של בעלות הברית לצד שימוש ביכולת הייצור הצבאית של ארצות הברית כדי לספק לאוקראינה מערכות נשק קריטיות.

לקראת פסגת אנקרה עומדת בפני הברית שאלה מרכזית: כיצד להרחיב את המודל כך שהתמיכה באוקראינה תהיה גם צפויה וגם מחולקת באופן רחב יותר בין המדינות החברות.