סשני Claude Code יכולים כעת לתקשר ישירות — בין טרמינלים שונים, פרויקטים שונים ואפילו מכונות שונות — מבלי שהמפתח יצטרך להעתיק ולהדביק הקשר ידנית .
Claude משתמש בשני כלים פנימיים חדשים, שאותם המשתמש אינו מפעיל ישירות :
ListAgents — מגלה אילו סשני Claude Code נגישים.SendMessage — שולח סיכום טקסט פשוט לסשן בעל שם.הסשן המקבל מציג הודעות נכנסות ככרטיסיה מתויגת עם קישור חזרה לשולח, מה ששומר על עקיבות ההקשר . כדי לראות את רשימת הסשנים הזמינים בעצמך, הרץ /list-agents או /peers .
רק סיכומי טקסט פשוטים מועברים. שום היסטוריית שיחה, תוכן קבצים או פלט כלים לא משותפים בין הסשנים . כשאתה אומר ל-Claude להעביר הקשר לסשן אחר, הוא דוחס את המצב הרלוונטי לסיכום שהסשן המקבל רואה ככרטיסיה עם קישור חזרה לשולח .
הודעות באותה מכונה עוברות דרך Socket מקומי של Unix ולעולם לא מגיעות לשרתי Anthropic. הודעות בין מכונות מנותבות דרך תשתית Anthropic כשמשתמשים ב-Remote Control .
שתי אפשרויות תצורה חדשות שולטות בהתנהגות האישור :
crossSessionInbound — קובע אם הודעות נכנסות בין-סשניות יידרשו לאישור ידני או יועברו אוטומטית.dialogExpiry — קובע כמה זמן תישאר תיבת דיאלוג לאישור פתוחה.הודעות שנשלחות לסשן הפועל במצב עקיפת הרשאות יידרשו לאישורך; הודעות לסשנים אחרים מועברות אוטומטית .
תכונת התקשורת הבין-סשנית זמינה ב-macOS וב-Linux בלבד (כולל WSL 2). Windows מקורי אינו נתמך . התכונה חסומה גם ב-Amazon Bedrock, Google Cloud Agent Platform, Microsoft Foundry ו-AWS .
SendMessage יכול כעת להתחיל שיחה עם סשני Remote Control במכונות אחרות לפי שם — ListAgents מציג אותם כ-name [ref] — במקום רק לענות לאחר שהם שלחו לך הודעה ראשונה . בנוסף, תמונות המצורפות מאפליקציית Claude הניידת מוצגות כעת ישירות ל-Claude במקום להיקרא מהדיסק באמצעות קריאת כלי נפרדת .
claude self-hosted-runner)זמין כבטא ציבורית בתוכניות Team ו-Enterprise בלבד .
הפקודה claude self-hosted-runner הופכת את המכונות או הקונטיינרים שלך למקום שבו סשני Claude Code מהאינטרנט, הנייד והשולחן העבודה יכולים לפעול . זה מאפשר לצוותים עם דרישות מחמירות של אחסון נתונים (Data Residency) או תאימות (Compliance) להריץ את Claude Code על התשתית שלהם.
מערכת מיסוך האישורים בארגז החול קיבלה מספר יכולות חדשות :
extract ו-onExtractNoMatch — לערכי env מובנים, עם בקרה על מה שקורה כשאין התאמה בחילוץ.decode: "jwt" עם maskClaims — מיסוך מודע JWT שיכול לפענח ולמסך באופן סלקטיבי תביעות JWT.awsPairs / sigv4 — תמיכה בחתימה מחדש של AWS SigV4 עבור פרוקסי ארגז החול.תכונות אלה דורשות network.tlsTerminate ומתקבלות רק מקובצי הגדרות משתמש, מנוהלים או --settings .
בנפרד מגרסת v2.1.224 עצמה, Anthropic הודיעה ב-7 באוגוסט כי החל מ-14 באוגוסט 2026, המצב האוטומטי (Auto Mode) יהפוך למצב ההרשאות המוגדר כברירת מחדל עבור משתמשי Pro, Max ו-Team .
במקום לבקש אישור ידני בכל קריאת כלי, המצב האוטומטי מנתב כל פעולה דרך קלסיפייר שחוסם רק פעולות בלתי הפיכות או הרסניות . Anthropic מדווחת שהקלסיפייר תפס 89% מהפקודות המסוכנות בבדיקות שלהם, בהשוואה ל-כ-14% שנתפסו בבדיקה ידנית .
disableAutoMode .Anthropic הודיעה כי לא תחייב עוד עבור מספר הטוקנים הנוסף הקטן לכל קריאת כלי שבו משתמש קלסיפייר המצב האוטומטי בתוכניות Pro, Max ו-Team .
ANTHROPIC_BEDROCK_REGION_PREFIX עבור Bedrock להעדפת פרופיל הסקת מסקנות חוצה אזור ספציפי .denyRead: "~/.aws/") יכלו להיעקף בשקט ב-Linux/macOS — כעת תוקן.גרסת v2.1.224 מייצגת צעד משמעותי לקראת תיאום אוטונומי בין סשנים מרובים. תקשורת בין-סשנית מאפשרת למפתחים שעובדים על חלקים שונים של אותו פרויקט לעדכן זה את עוזרי ה-AI שלהם בממצאים ללא העברת הקשר ידנית . המארח העצמאי פותח פריסה מקומית עבור צוותים ארגוניים, ושדרוגי מיסוך האישורים משפרים את האבטחה עבור צוותים המטפלים ב-JWT ואישורי AWS.
שינוי ברירת המחדל למצב אוטומטי ב-14 באוגוסט יהיה ככל הנראה המשפיע ביותר עבור רוב המשתמשים — הוא מסמן את הביטחון של Anthropic בכך שהקלסיפייר בטוח ויעיל יותר מאישור ידני. עבור צוותים המעדיפים שליטה אנושית בתהליך, הגדרת disableAutoMode שומרת על זרימת העבודה הישנה.