בניגוד למבנה NAND מסורתי, השיטה מפרידה בין ייצור תאי הזיכרון לבין ייצור המעגלים ההיקפיים, ולאחר מכן מחברת אותם אנכית באמצעות טכנולוגיית Wafer Bonding . לדברי סמסונג, התוצאה היא צפיפות זיכרון הגבוהה בכ-58% מזו של דור V9 הקודם , לצד שיפור במהירויות הקריאה, הכתיבה וה-I/O וירידה בצריכת החשמל .
מדובר גם באבן דרך סמלית עבור החברה: סמסונג חשפה את טכנולוגיית V-NAND הראשונה שלה באותו כנס, 13 שנים קודם לכן, ב-2013 . עם זאת, V10 BV-NAND הוצג כאבטיפוס ולא כמוצר מסחרי זמין.
ההכרזה המסקרנת ביותר של סמסונג הייתה zHBM — ארכיטקטורת קונספט שבה שבבי HBM מוערמים אנכית ישירות מעל מאיץ ה-AI, במקום להיות ממוקמים לצדו על גבי מצע סיליקון מסוג Interposer .
הגישה נשענת על טכנולוגיית חיבור פרוסות מתקדמת, ומבקשת לקצר את המרחק שבו הנתונים נעים בין הזיכרון לבין יחידת החישוב . לפי הערכות סמסונג, מערכת המבוססת על zHBM עשויה להציע:
חשוב להדגיש: zHBM הוצג כדגם פיזי להמחשה, ולא כמוצר שמיועד למשלוח ללקוחות. סמסונג לא מסרה לוח זמנים למסחור . אם הארכיטקטורה תבשיל, היא עשויה לבטל את הצורך ב-Interposer הסיליקוני ששימש בסיס לכל דורות ה-HBM עד כה .
סמסונג הציגה גם את zNAND-O, קונספט שמחבר את טכנולוגיית V-NAND עם TSV — מוליכים העוברים דרך שבב הסיליקון — כדי לערום ארבעה או שמונה שבבי NAND בתוך מארז יחיד .
הארכיטקטורה מיועדת בעיקר לעומסי עבודה של Edge AI, כלומר עיבוד בינה מלאכותית במכשירים ובמערכות מקומיות, הרחק ממרכזי הנתונים. סמסונג מדגישה שיפור בניצול המקום, בביצועי הקלט-פלט ובזמן ההשהיה . גם במקרה הזה מדובר בדגם קונספט, ללא תאריך מסחור שהוכרז .
בדוכן החברה הוצגו גם דוגמאות HBM4E — השלב הבא במפת הדרכים של סמסונג לזיכרון ברוחב פס גבוה — וכן דגמי קונספט של HBM5 .
סמסונג החלה בייצור המוני של HBM4 בפברואר 2026, באמצעות טכנולוגיית 1c DRAM ותהליך שבבים של 4 ננומטר. במאי 2026 היא הודיעה כי הייתה הראשונה לספק דוגמאות HBM4E ללקוחות ברחבי העולם . ייצור המוני של HBM4E מתוכנן ל-2027, תוך שימוש בתהליך Hybrid Bonding מהדור הרביעי .
חידוש נוסף היה LPDDR5X-PIM — זיכרון LPDDR עם יכולת Processing-in-Memory. במקום להעביר כל פיסת נתונים הלוך ושוב בין הזיכרון לבין המעבד או המעבד הגרפי, הארכיטקטורה מבצעת חלק מהפעולות בתוך הזיכרון עצמו. בעומסי עבודה מתאימים, במיוחד בהסקת AI, הדבר עשוי לצמצם תעבורת נתונים, לשפר יעילות ולהפחית צריכת חשמל .
סמסונג הציגה בנוסף את פלטפורמות ה-SSD הארגוניות PM1763 ו-BM1773, המיועדות לתשתיות AI .
ההכרזות הטכנולוגיות הגיעו בזמן שסמסונג מציגה גם שיפור במעמדה המסחרי. לפי Counterpoint Research, החברה החזיקה ב-39% מהכנסות שוק ה-DRAM העולמי ברבעון השני של 2026, לפני SK hynix עם 26% ו-Micron עם 25% .
המעבר לצמרת נתמך בביקוש חזק ל-DRAM לשימושים כלליים ובהתרחבות עסקי ה-HBM של סמסונג. במקביל, SK hynix התמודדה עם קיפאון במחירי HBM . אף שהכנסות SK hynix זינקו ב-214% לעומת השנה הקודמת, נתח השוק שלה ירד מ-39% ברבעון השני של 2025 ל-26% ברבעון המקביל ב-2026 . בכך חזרה סמסונג למקום הראשון לאחר ש-SK hynix הובילה בחלק מהרבעונים הקודמים .
במקביל להצגת המוצרים, סמסונג הכריזה על שינוי אסטרטגי במודל העסקי. בשיחת התוצאות לרבעון השני, שנערכה ב-30 ביולי, הודיעה החברה כי היא מתכננת להקצות 60%–70% מכלל כושר ייצור הזיכרון שלה להסכמי אספקה ארוכי טווח — LTAs .
מבנה ההסכמים כולל בדרך כלל:
סמסונג מסרה כי כבר חתמה על הסכמים עם חמישה לקוחות גלובליים גדולים בתחום מרכזי הנתונים, ונמצאת בשלבים מתקדמים של משא ומתן עם חמישה לקוחות נוספים . דיווחים זיהו את חמשת הלקוחות הראשונים כ-AWS, מיקרוסופט, Google Cloud, Meta ו-Oracle, אך שמות הלקוחות לא נמסרו רשמית על ידי סמסונג .
לשם השוואה, Micron מכוונת לכך שכ-50% ממכירותיה יהיו מכוסות בהסכמי Strategic Customer Agreements . סקר של Bank of America Merrill Lynch מצא כי תנאי ההסכמים של סמסונג נוטים בבירור לטובת הספק: ירידות המחירים מוגבלות, בעוד שפוטנציאל העלייה אינו מוגבל באותה צורה .
המשמעות העסקית ברורה: לקוחות הענן מקבלים ודאות רבה יותר לגבי אספקת זיכרונות בעידן של מחסור, וסמסונג מקבלת ראות טובה יותר לגבי הביקוש וההכנסות. מנגד, הקצאה של רוב כושר הייצור לחוזים ארוכי טווח עלולה לצמצם את הגמישות של החברה כאשר תנאי השוק משתנים.
סמסונג לא הייתה החברה היחידה שהציגה בכנס כיוון חדש לתשתיות AI:
המסר של סמסונג ב-FMS 2026 לא הסתכם בעוד דור מהיר יותר של זיכרון. החברה ניסתה להגדיר מחדש את המבנה הפיזי של מערכות הזיכרון — מ-NAND עם יותר מ-400 שכבות ועד zHBM שמערים את הזיכרון מעל מאיץ ה-AI — ובמקביל לבסס מודל עסקי שמקבע חלק גדול מכושר הייצור עבור לקוחות ענן לאורך שנים.
הכיוון של התעשייה הולך ומתבהר: תשתיות AI יישענו על היררכיה של שכבות — HBM, HBF ו-SSD — ועל ממשקים מהירים יותר כמו PCIe 6.0 ו-UCIe. zHBM ו-zNAND-O עדיין רחוקים ממוצר מסחרי, אך הם מסמנים עד כמה יצרניות הזיכרון מוכנות לשנות את הארכיטקטורה כדי לעמוד בדרישות של עידן הבינה המלאכותית.