הבנק המרכזי של יפן צפוי להעלות ריבית ל-1% ולהקפיא את צמצום רכישות האג"ח

הבנק המרכזי של יפן (BOJ) מתכונן לאחת ההחלטות המורכבות בתולדותיו. בפגישה בת היומיים שתתקיים ב-15-16 ביוני 2026, צפוי הבנק להכריז על העלאת ריבית ראשונה מזה חצי שנה, לרמה של 1.0%, ובמקביל לשקול עצירה זמנית בתהליך צמצום רכישות האג"ח הממשלתיות, המכונה "הידוק כמותי" (Quantitative Tightening). השילוב החריג הזה ממחיש את הקרב שמנהל הבנק מול אינפלציה עיקשת מחד, ומול סערה גואה בשוק האג"ח מאידך.

העלאת הריבית ל-1.0%: החזרה לימי 1995

הבנק צפוי להעלות את הריבית לטווח קצר מרמתה הנוכחית, 0.75%, ל-1.0% – הרמה הגבוהה ביותר מזה 31 שנים, מאז שנת 1995. העיתון הכלכלי "ניקיי" דיווח ב-9 ביוני כי הבנק "נוטה" לכיוון המהלך, בציינו את הצורך להיערך מפני סיכוני האינפלציה המתמשכים. זוהי תהיה העלאת הריבית הראשונה מאז דצמבר 2025.

מה דוחף להעלאה עכשיו?
הדחיפות נובעת מלחצי מחירים שלא נרגעים. בפגישת אפריל, העלה הבנק בחריפות את תחזית האינפלציה לשנת הכספים 2026 ל-2.8%, לעומת תחזית קודמת של 1.9% בלבד. ההאצה הזו נובעת מהיחלשות מתמשכת של הין ומשיבושים בשרשראות האספקה בעקבות הסכסוך במזרח התיכון, שהמשיכו לייקר את עלויות הייבוא. אלא אם כן יתרחש זעזוע חריף בשווקים, ההעלאה נראית מובטחת. מנהל השווקים הגלובליים של תאגיד Sumitomo Mitsui Financial Group, ארהירו נגאטה, כינה את ההעלאה ביוני "צפויה בהחלט" וקרא לבנק לצרף אליה הכוונה ברורה כדי לייצב את שוק האג"ח.

עצירת תוכנית צמצום רכישות האג"ח: סיבוב פרסה במדיניות

במקביל, יבצע הבנק הערכת ביניים של תוכניתו לצמצום רכישות אג"ח ממשלתיות יפניות (JGB). על פי לוח הזמנים הנוכחי, הרכישות החודשיות היו אמורות לרדת בהדרגה לכ-2 טריליון ין עד מרץ 2027. אולם, מקורות שונים מצביעים על כך שהבנק שוקל כעת לשמור על קצב הרכישות הקיים, כלומר להקפיא למעשה את תהליך הצמצום מעבר לשנת הכספים הבאה.

מדובר בשינוי אסטרטגיה חד. הבנק שוקל לעצור את ההפחתות המתוכננות, במקום לאפשר למאזן שלו להמשיך להתכווץ על "טייס אוטומטי". אנליסטים מעריכים שעל השולחן עומדות שלוש אפשרויות: הקפאה מוחלטת בקצב החודשי של כ-2 טריליון ין; היצמדות לתוכנית הקיימת של הפחתה רבעונית של 200 מיליארד ין; או האטה מתונה יותר של התהליך.

מדוע לעצור את הצמצום?
הזינוק בתשואות האג"ח לטווח ארוך והתנודתיות הגואה בשוק הפכו המשך צמצום למסוכן. במסמך של מחלקת השווקים הפיננסיים של הבנק עצמו, מיום 2 ביוני, צוין כי התוכנית הנוכחית מספקת "יכולת חיזוי ויציבות לשוק האג"ח הממשלתיות", אך חלק מחברי הוועדה חוששים שהמשך הפחתת הרכישות בתקופות של קפיצות בתשואות עלול להיות מערער. שיקולים פוליטיים משחקים אף הם תפקיד: ממשלתה של ראש הממשלה סאנה טקאיצ'י חשה אי-נוחות גוברת נוכח עליית התשואות, והקפאת התוכנית תספק לה מעט מרחב נשימה תקציבי.

הדינמיקה הניצית בוועדה המוניטרית

פגישת אפריל 2026 סללה את הדרך לרגע המכריע הזה. הבנק הותיר את הריבית על 0.75% בהצבעה של 6 מול 3 – הפיצול המשמעותי ביותר בתקופת כהונתו של הנגיד קאזוּאוֹ אוּאֶדָה. שלושה מחברי הוועדה, נאוקי טאמורה, האג'ימה טאקאטה וג'ונקו נאקאגאווה, התנגדו ודרשו להעלות את הריבית ל-1.0% באופן מיידי. מחלוקת חסרת תקדים זו סימנה לחץ פנימי גובר למדיניות מרסנת יותר.

הנגיד אואדה חיזק מאז עמדה ניצית, באומרו כי הסיכון שהאינפלציה תחרוג מהתחזיות מצדיק המשך נורמליזציה של הריבית. שלושת המתנגדים מאפריל צפויים להצביע שוב בעד העלאה. מכיוון שגם הרוב הקודם מיישר כעת קו, לנוכח הנתונים החדשים, תיתכן אפילו הצבעה פה אחד, או כמעט פה אחד (9-0), בעד ההעלאה ביוני, אם כי ההתפתחויות במזרח התיכון נותרו כסימן שאלה מרכזי.

הוויכוח הסוער יותר צפוי להתנהל דווקא סביב נושא האג"ח. דעות חברי הוועדה היו חלוקות בנושא הצמצום הכמותי מזה חודשים, והפרוטוקולים מתחילת 2026 מאשרים את המחלוקות הפנימיות לגבי קצב התהליך.

סימני השאלה המרכזיים

שני סיכונים עיקריים מרחפים מעל הפגישה. ראשית, הסלמה חדה במזרח התיכון עלולה לטרפד את העלאת הריבית לחלוטין, אם תנאי השוק יתדרדרו באופן משמעותי. שנית, הצורה המדויקת של עצירת תוכנית האג"ח – עצירה מלאה או האטה מותנית בשווקים – תיקבע סופית במהלך הדיונים, ולהחלטה זו יהיו השלכות מרחיקות לכת על שוק האג"ח היפני ועל שער הין.