אקווינור מחסלת את השאיפות הירוקות שלה, מכפילה תשואות לדלקים מאובנים

ענקית האנרגיה הנורבגית, אקווינור (Equinor), השלימה פניית פרסה דרמטית בתוכנית המעבר האנרגטי שלה, ומחקה מעשית כל יעד מספרי שהיה לה לגבי קיבולת אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. האסטרטגיה החדשה, שנחשפה ביום שוק ההון שלה ביוני 2026, מפרקת מסגרת שלמה של שאיפות ירוקות שנבנתה מאז 2021, ומחליפה אותה במיקוד בצמיחת דלקים מאובנים ובתשואות עצומות לבעלי המניות . פניית הפרסה הסופית הזו אינה אירוע מבודד, אלא שיאה של נסיגה רב-שנתית, שהונעה משוק מתערער לאנרגיית רוח ימית, תחזית "גבוהה יותר ולאורך זמן" לביקוש לנפט וגז, ולחץ לשמור על תשואות תחרותיות ביחס למתחרותיה האירופיות.

ממשואה ירוקה ליצרנית דלקים: לוח זמנים

דרכה של החברה מחלוצת אנרגיה ירוקה למגינת אנרגיה מתחדשת התנהלה בשלושה שלבים מובהקים.

2021 – השאפתנות הגדולה: ביום שוק ההון ביוני 2021, אקווינור האטה את תוכניות המעבר שלה והציבה יעד להגיע ל-12–16 ג'יגה-ואט של קיבולת מותקנת של אנרגיה מתחדשת עד 2030 – יעד שנקבע תחילה ל-2035. החברה הכריזה כי מעל 50% מההוצאות ההוניות השנתיות הגולמיות יופנו לאנרגיות מתחדשות ופתרונות דלי-פחמן עד 2030. התוכנית כללה גם הפחתה של 40% בעוצמת הפחמן נטו עד 2035 ושאיפה לאפס נטו עד 2050 .

פברואר 2025 – הקיצוץ הגדול הראשון: הסדקים המשמעותיים הראשונים הופיעו בתחילת 2025, כאשר אקווינור הורידה את יעד קיבולת האנרגיה המתחדשת ל-10–12 ג'יגה-ואט וזנחה לחלוטין את יעד הקצאת ההוצאות ההוניות של 50% . החברה קיצצה בחצי את ההשקעות המתוכננות באנרגיה מתחדשת לשנתיים, לכחמישה מיליארד דולר, והתוותה תוכנית להגביר את תפוקת הנפט והגז ביותר מ-10% .

יוני 2026 – המחיקה הסופית: הזניחה המוחלטת הגיעה ביוני 2026, כאשר אקווינור הסירה כליל את יעד 10–12 ג'יגה-ואט שנותר. ההקצאה המתוכננת לחטיבת החשמל – הכוללת את האנרגיות המתחדשות – קוצצה דרמטית ל-10% בלבד מסך ההשקעות, ירידה מ-50% . במקום היעד, הציגה החברה "תחזית רחבה יותר לייצור חשמל", הכוללת טכנולוגיות ייצור שאינן מתחדשות. המנכ"ל, אנדרס אופדל, מיסגר את המהלך כהרחבה אסטרטגית: "איננו מחליפים עסק אחד באחר. תחת זאת, אנו מפתחים מספר מסלולים במקביל: נפט וגז, חשמל ואנרגיות מתחדשות, ופתרונות דלי-פחמן חדשים" .

השפה במסמכים הרשמיים השתנתה בהתאם. תוכנית המעבר האנרגטי של 2025 כבר החלה להחליף יעדי מגה-ואט ספציפיים בשפה המדגישה "יצירת ערך" ו"הקצאת הון ממושמעת". תוכנית המעבר של יוני 2026 השלימה את הפנייה הלשונית הזו, תוך הסרת כל אזכור ליעד קיבולת אנרגיה מתחדשת מספרי .

מדוע היעדים הירוקים קרסו

הנהלת אקווינור ציינה מספר לחצים שהתכנסו והפכו את שאיפותיה הירוקות לבלתי-ישימות. החברה הצביעה על תחזית לביקוש "גבוה יותר ולאורך זמן" לנפט וגז, שהפכה השקעות בדלקים מאובנים לאטרקטיביות יותר ויותר בהשוואה לאנרגיות מתחדשות . שוק אנרגיית הרוח הימית, שהיה בעבר מרכזי באסטרטגיה של אקווינור, התערער עקב אינפלציה בשרשרת האספקה, אתגרי רישוי ותשואות נמוכות מהצפוי .

הסכסוך במזרח התיכון בשנים 2025-2026 האיץ עוד יותר את עליית מחירי הנפט והגז, והפך את הפנייה לכיוון דלקים מאובנים למשתלמת אף יותר. כפי שהסביר המנכ"ל אנדרס אופדל בפברואר 2025, "אנו מצמצמים את ההתחייבויות הפיננסיות שלנו לאנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות דלות-פחמן מכיוון שאיננו צופים את הרווחיות הנדרשת בעתיד" . מסמך האסטרטגיה של אקווינור עצמה קבע כי התוכנית החדשה "משקפת מהלכים דומים של מתחרות", מה שמאותת על מנטליות עדר בקרב ענקיות הנפט האירופיות .

פניית הפרסה למזומן: רכישה עצמית של מניות ב-3 מיליארד דולר

הנסיגה מהאנרגיות המתחדשות לוותה בהרחבה אגרסיבית של התשואות לבעלי המניות, ויצרה ניגוד חריף שמבקרים כינו "Greenwashing הפוך" . ב-16 ביוני 2026, הודיעה אקווינור כי:

• תכפיל את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ל-2026 מ-1.5 מיליארד דולר ל-3 מיליארד דולר .
• תציג מסגרת שנתית צפויה לרכישה עצמית של 2–4 מיליארד דולר החל מ-2027, המותנית במחירי נפט בטווח של 60–80 דולר לחבית .
• תכוון להפקה של 2.3 מיליון חביות שווה ערך נפט ביום עד 2030, עלייה מ-2.14 מיליון חביות שיא ב-2025 .
• תכוון ל-צמיחה של 30% בתזרים המזומנים מפעילות לאחר מס בין 2025 ל-2030 ולתזרים מזומנים חופשי מצטבר של מעל 40 מיליארד דולר בין 2026 ל-2030 .

העיתון "וול סטריט ג'ורנל" ציין כי התוכנית "מכוונת לצמיחת דלקים מאובנים" ומתעדפת תשואות לבעלי המניות על פני השקעות ירוקות . החברה הדגישה שהשיגה תשואה כוללת לבעלי המניות של קרוב ל-1,800% במשך 25 שנים כחברה ציבורית, תוך שהיא מדגישה את מחויבותה לתשלומים למשקיעים מעל ליעדי מעבר אנרגטי .

נסיגה אירופית מסונכרנת

אקווינור אינה לבד. האסטרטגיה שלה תואמת נסיגה רחבה ומסונכרנת של ענקיות נפט אירופיות, המתעדפות מחדש את עסקי הנפט והגז הליבתיים שלהן:

• BP קיצצה משמעותית את יעדי הפחתת הפליטות והאנרגיה המתחדשת שלה לשנת 2030 בשנים 2023–2025, וחזרה להתמקד בנפט וגז כדי להגדיל תשואות לטווח הקצר .
• של (Shell) זנחה את יעד הפחתת תפוקת הנפט שלה ל-2035, ביטלה יעד קיבולת מתחדשת של 1.5 ג'יגה-ואט בשנה, קיצצה את יעד המימן דל-הפחמן שלה ונסוגה מפרויקטים מרכזיים של אנרגיית רוח ימית בשנים 2024–2025 .
• טוטאל אנרג'יז (TotalEnergies) מיתנה באופן דומה את שאיפותיה בתחום המתחדש תוך הגדלת התשלומים לבעלי המניות.

חברת המחקר מורנינגסטאר (Morningstar) ציינה כי התוכנית של אקווינור "משקפת מהלכים דומים של BP ושל" . הפנייה הקולקטיבית משקפת הכרה בתעשייה לכך שהבטחות ירוקות מתוקשרות שניתנו מוקדם יותר בעשור קשות למימוש ברווחיות בסביבה של אנרגיה מתחדשת עתירת עלויות ודלת רווחים.

המקרה של אקווינור הוא כעת הדוגמה הקיצונית ביותר למגמה זו. היא התפתחה מהצבת כמה מהיעדים השאפתניים בתעשייה ב-2021, למחיקתם המוחלטת ב-2026, כל זאת תוך הזרמת עשרות מיליארדי דולרים בחזרה לבעלי המניות. "תחזית ייצור החשמל" שהחליפה את יעד הקיבולת המספרי שלה היא כעת קליפה ריקה: מציין מקום המאותת שלחברה אין כל התחייבות מדידה ופומבית לבניית אנרגיה מתחדשת בקנה מידה משמעותי.