טיעונו המרכזי של צאי הוא שאין להתייחס לבינה מלאכותית כאל שוק תוכנה נוסף. "AI יוצרת יחידות ערך השוות לאינטליגנציה אנושית ופריון אנושי," אמר בפאנל. הוא ציין כי יותר ממחצית מהתמ"ג העולמי, המוערך בכ-100 טריליון דולר, קשור לאינטליגנציה ופריון אנושיים, מה שיוצר פוטנציאל שוק אדיר המוערך בכ-50 טריליון דולר .
מסגרת חשיבה זו מצדיקה את ההוצאות הענקיות על תשתיות, בהיקף מאות מיליארדי דולרים, המתרחשות ברחבי העולם. בעוד שמנכ"לים רבים טרם ראו עליות פריון דרמטיות מ-AI, טען צאי כי התעשייה נמצאת "על סף רווחי פריון אמיתיים," תוך שהוא מצטט את המהנדסים של עליבאבא עצמה, המשתמשים בכלי קידוד מבוססי AI כדי להתרחב מעבר לתפקידים מסורתיים ולהאיץ חדשנות .
צאי הדגיש כי עליבאבא פועלת על פני כל חמש השכבות של ערימת הבינה המלאכותית, בעוד חברות מערביות רבות מתמקדות בשכבה אחת בלבד . אינטגרציה אנכית זו, הכוללת שבבים קנייניים, תשתית ענן, מודלי גבול (Frontier Models) ופלטפורמות בשכבת היישומים, מוכרת יותר ויותר כיתרון מבני .
אנרגיה (רשת חשמל): ההשקעה המתמשכת של סין, כ-90 מיליארד דולר בשנה, בהולכת חשמל - הגבוהה בעולם - תומכת ישירות בדרישות האנרגיה העצומות של AI. צאי ציין כי הדבר מתורגם לאספקת אנרגיה בשפע ועלויות נמוכות יותר לפעילות AI .
תשתית (שבבים וענן): עליבאבא החלה לבנות את ענן מחשוב (cloud) שלה לפני 17 שנים, מתוך צורך לנתח את נתוני המסחר האלקטרוני שלה. זה התפתח לאחד מעסקי הענן הגדולים בסין, הכולל שבבים קנייניים ותשתית ענן .
מודלי יסוד (Foundation Models): משפחת מודלי השפה הגדולים (LLMs) Qwen הפכה לאחד ממודלי הבינה המלאכותית בקוד פתוח הנפוצים בעולם. עסקי ה-AI של עליבאבא עברו משלב ההשקעה הראשוני ונכנסו לתקופה של תשואות מסחריות, כאשר מומנטום הצמיחה עבר למודלים, כוח מחשוב ושירותי סוכן חכם .
יישומים: האינטגרציה העמוקה של עליבאבא עם מערכת המסחר האלקטרוני שלה - המייצרת כ-25 מיליארד דולר בתזרים מזומנים חופשי שנתי - מממנת השקעות מתמשכות ומספקת שכבת יישומים מובנית לפריסת AI .
גמישות אסטרטגית: צאי ציין כי בעוד שחברות מודל "חמות מאוד" כיום, הגישה המשולבת (Full-Stack) מגינה מפני אי-ודאות לגבי היכן ייצטבר הערך הגדול ביותר ב-AI - האם בתשתיות, במודלים או ביישומים .
צאי הציב מודלים בקוד פתוח כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיה של עליבאבא. אחת הסיבות שבחרה עליבאבא לפתוח את מודלי Qwen שלה, הסביר, היא שזה מדמוקרטיזציה את השימוש ב-AI ומרחיב יישומים, מה שבתורו מגדיל את הביקוש לשירותי הענן של עליבאבא . "הדרך שבה אנו מרוויחים מקוד פתוח היא שזה יניע ביקוש ל-AI, זה יניע צרכי אימון, ואנחנו רואים שבעתיד יהיו צרכים רבים להסקה (inference)," אמר .
הוא טען כי מודלים בקוד פתוח שוברים חסמים, מבטיחים ש-AI "אינו עוד פריבילגיה של קומץ ענקים" וכי אימוץ נרחב "יניע צמיחה כלכלית גלובלית משותפת ושיפור ברמת החיים" .
בנושא ריבונות דיגיטלית, צאי זיהה שני מניעים עיקריים: עצמאות טכנולוגית ופרטיות נתונים. מודלים בקוד פתוח כמו Qwen מאפשרים לארגונים להוריד, לכוונן (fine-tune) ולהריץ אותם על התשתית שלהם, ובכך להפחית את התלות בספקים חיצוניים תוך שמירה על מידע רגיש מאחורי חומות האש הארגוניות .
מעבר לקוד פתוח, צאי זקף את פריצות הדרך של סין בתחום ה-AI להשקעות אסטרטגיות בשלושה תחומים: רשת החשמל, שרשרת אספקה ייצורית מלאה, ותרבות הנדסית מהירה . הוא ציין כי "המערכת האקולוגית העשירה ביישומים" של סין דוחפת חברות להסתגל במהירות, מה שהופך אותה לסביבה אידיאלית לפריסת AI .
צאי תיאר את התחרות בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית לא כתחרות סכום אפס (Zero-Sum), אלא כמרוץ למרחקים ארוכים, שבו יש למדוד הצלחה לפי "מי יכול ליישם זאת בזריזות רבה יותר" ולא לפי "מי יוצר את מודל ה-AI החזק ביותר" . נקודת מבט זו מציבה חברות סיניות לא כאיום, אלא כתורמות משמעותיות למערכת האקולוגית העולמית של AI בקוד פתוח, לצד עמיתות אירופאיות ואמריקאיות.
טיעונו המרכזי של צאי הוא שאין להתייחס לבינה מלאכותית כאל שוק תוכנה נוסף. "AI יוצרת יחידות ערך השוות לאינטליגנציה אנושית ופריון אנושי," אמר בפאנל. הוא ציין כי יותר ממחצית מהתמ"ג העולמי, המוערך בכ-100 טריליון דולר, קשור לאינטליגנציה ופריון אנושיים, מה שיוצר פוטנציאל שוק אדיר המוערך בכ-50 טריליון דולר .
מסגרת חשיבה זו מצדיקה את ההוצאות הענקיות על תשתיות, בהיקף מאות מיליארדי דולרים, המתרחשות ברחבי העולם. בעוד שמנכ"לים רבים טרם ראו עליות פריון דרמטיות מ-AI, טען צאי כי התעשייה נמצאת "על סף רווחי פריון אמיתיים," תוך שהוא מצטט את המהנדסים של עליבאבא עצמה, המשתמשים בכלי קידוד מבוססי AI כדי להתרחב מעבר לתפקידים מסורתיים ולהאיץ חדשנות .
צאי הדגיש כי עליבאבא פועלת על פני כל חמש השכבות של ערימת הבינה המלאכותית, בעוד חברות מערביות רבות מתמקדות בשכבה אחת בלבד . אינטגרציה אנכית זו, הכוללת שבבים קנייניים, תשתית ענן, מודלי גבול (Frontier Models) ופלטפורמות בשכבת היישומים, מוכרת יותר ויותר כיתרון מבני .
אנרגיה (רשת חשמל): ההשקעה המתמשכת של סין, כ-90 מיליארד דולר בשנה, בהולכת חשמל - הגבוהה בעולם - תומכת ישירות בדרישות האנרגיה העצומות של AI. צאי ציין כי הדבר מתורגם לאספקת אנרגיה בשפע ועלויות נמוכות יותר לפעילות AI .
תשתית (שבבים וענן): עליבאבא החלה לבנות את ענן מחשוב (cloud) שלה לפני 17 שנים, מתוך צורך לנתח את נתוני המסחר האלקטרוני שלה. זה התפתח לאחד מעסקי הענן הגדולים בסין, הכולל שבבים קנייניים ותשתית ענן .
מודלי יסוד (Foundation Models): משפחת מודלי השפה הגדולים (LLMs) Qwen הפכה לאחד ממודלי הבינה המלאכותית בקוד פתוח הנפוצים בעולם. עסקי ה-AI של עליבאבא עברו משלב ההשקעה הראשוני ונכנסו לתקופה של תשואות מסחריות, כאשר מומנטום הצמיחה עבר למודלים, כוח מחשוב ושירותי סוכן חכם .
יישומים: האינטגרציה העמוקה של עליבאבא עם מערכת המסחר האלקטרוני שלה - המייצרת כ-25 מיליארד דולר בתזרים מזומנים חופשי שנתי - מממנת השקעות מתמשכות ומספקת שכבת יישומים מובנית לפריסת AI .
גמישות אסטרטגית: צאי ציין כי בעוד שחברות מודל "חמות מאוד" כיום, הגישה המשולבת (Full-Stack) מגינה מפני אי-ודאות לגבי היכן ייצטבר הערך הגדול ביותר ב-AI - האם בתשתיות, במודלים או ביישומים .
צאי הציב מודלים בקוד פתוח כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיה של עליבאבא. אחת הסיבות שבחרה עליבאבא לפתוח את מודלי Qwen שלה, הסביר, היא שזה מדמוקרטיזציה את השימוש ב-AI ומרחיב יישומים, מה שבתורו מגדיל את הביקוש לשירותי הענן של עליבאבא . "הדרך שבה אנו מרוויחים מקוד פתוח היא שזה יניע ביקוש ל-AI, זה יניע צרכי אימון, ואנחנו רואים שבעתיד יהיו צרכים רבים להסקה (inference)," אמר .
הוא טען כי מודלים בקוד פתוח שוברים חסמים, מבטיחים ש-AI "אינו עוד פריבילגיה של קומץ ענקים" וכי אימוץ נרחב "יניע צמיחה כלכלית גלובלית משותפת ושיפור ברמת החיים" .
בנושא ריבונות דיגיטלית, צאי זיהה שני מניעים עיקריים: עצמאות טכנולוגית ופרטיות נתונים. מודלים בקוד פתוח כמו Qwen מאפשרים לארגונים להוריד, לכוונן (fine-tune) ולהריץ אותם על התשתית שלהם, ובכך להפחית את התלות בספקים חיצוניים תוך שמירה על מידע רגיש מאחורי חומות האש הארגוניות .
מעבר לקוד פתוח, צאי זקף את פריצות הדרך של סין בתחום ה-AI להשקעות אסטרטגיות בשלושה תחומים: רשת החשמל, שרשרת אספקה ייצורית מלאה, ותרבות הנדסית מהירה . הוא ציין כי "המערכת האקולוגית העשירה ביישומים" של סין דוחפת חברות להסתגל במהירות, מה שהופך אותה לסביבה אידיאלית לפריסת AI .
צאי תיאר את התחרות בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית לא כתחרות סכום אפס (Zero-Sum), אלא כמרוץ למרחקים ארוכים, שבו יש למדוד הצלחה לפי "מי יכול ליישם זאת בזריזות רבה יותר" ולא לפי "מי יוצר את מודל ה-AI החזק ביותר" . נקודת מבט זו מציבה חברות סיניות לא כאיום, אלא כתורמות משמעותיות למערכת האקולוגית העולמית של AI בקוד פתוח, לצד עמיתות אירופאיות ואמריקאיות.