אך יום השנה לא היה רק טקס סמלי. כאשר יעד 2027 מתקרב, הנשיא שי ג'ינפינג קרא לצבא להאיץ את שילוב הבינה המלאכותית ולבנות "מערכת צבאית חכמה", לצד הרחבת השימוש בטכנולוגיות בלתי מאוישות. מדובר בשלב הבא במעבר של הצבא הסיני מ"אינפורמטיזציה" — ניהול לחימה המבוסס על רשתות ומידע — ללוחמה "חכמה" המונעת גם באמצעות AI .
צבא השחרור העממי מייחס את הקמתו למרד נאנצ'אנג ב-1 באוגוסט 1927, שבו פתחו כוחות קומוניסטיים בהתקוממות מזוינת נגד הקוומינטנג . מתוך הכוח המהפכני הקטן הזה התפתחו הצבא האדום ובהמשך צבא הדרך השמינית, שאימצו דוקטרינה של לוחמה א-סימטרית הנשענת על גיוס עממי, תמרון ותמיכה מקומית. גישה זו ליוותה אותם במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמה נגד יפן בשנים 1937–1945 .
באפריל 1932, כשהיה בן 18, הוביל שי ג'ונגשון את הפלוגה החמישית החדשה של כוח הגרילה של הצבא האדום באזור שאאנשי–גאנסו, בהרי מחוז יונגשואו שבמחוז שאאנשי. היחידה, שמנתה כ-200 לוחמים, הורכבה מחדש מגדוד שמרד בצבא הצפון-מערבי של מצביא מקומי וניסתה ליצור קשר עם כוח אחר של הצבא האדום .
האירוע הוצג בסקירה של ה-South China Morning Post כסמל לשורשיו העממיים והגרילאיים של הצבא. מקורות המתעדים את מרד ליאנגדאנג מציינים כי שי ג'ונגשון היה גם מזכיר ועדת המפלגה של הפלוגה החמישית .
לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949 עבר הצבא הסיני תהליך של מיסוד והפך לצבא קבע קונבנציונלי, בעל זרועות מאורגנות — יבשה, ים ואוויר. בשנות ה-60 וה-70 פיתחה סין נשק גרעיני וכוח טילים אסטרטגי, שהפך לימים לחיל הטילים של צבא השחרור העממי.
השינוי הרחיב את תפיסת הביטחון של הצבא: מכוח שהתמקד בעיקר בהגנה קרקעית, הוא הפך גם לכלי של הרתעה אסטרטגית .
בהנהגת דנג שיאופינג עבר הצבא קיצוץ משמעותי בכוח האדם והחל להדגיש איכות, הכשרה וטכנולוגיה במקום יתרון מספרי בלבד. בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 התמקד הצבא במה שכונה "אינפורמטיזציה" — מעבר ללוחמה המבוססת על מידע, תקשורת וחיבור בין יחידות.
במסגרת זו שולבו מערכות C4ISR — פיקוד, שליטה, תקשורת, מחשוב, מודיעין, תצפית וסיור — לצד חימוש מדויק ותורת לחימה משולבת, שבה זרועות שונות פועלות בתיאום . עד יום השנה ה-99 כבר כלל הצבא נושאות מטוסים, טילים אסטרטגיים ומטוסי קרב חמקניים — מרחק עצום מהרובים המיושנים של ימי 1927 .
בקונגרס המפלגה ה-19, בשנת 2017, עיגן שי ג'ינפינג תוכנית מודרניזציה בשלושה שלבים :
לקראת יום השנה ה-99 הורה שי ג'ינפינג לצבא להאיץ את היישום הצבאי של בינה מלאכותית. במהלך ישיבת לימוד קבוצתית של הפוליטביורו אמר כי על הכוחות המזוינים לבנות "מערכת צבאית חכמה" ולהרחיב את השימוש בטכנולוגיות בלתי מאוישות .
לפי Times of India, שי קרא לחזק את היישום הצבאי של טכנולוגיות בלתי מאוישות וחכמות, להעמיק את הפיתוח והשימוש במערכות מידע מרושתות ולבנות בהדרגה מערכת צבאית חכמה .
המעבר הזה אינו שינוי כיוון מוחלט, אלא האצה של מסלול קיים: מעבר ממערכות מידע מחוברות ללוחמה המבוססת גם על אלגוריתמים, אוטונומיה, חישה ומערכות בלתי מאוישות. אנליסטים באוניברסיטת חיל האוויר האמריקאי מציינים כי יעד 2027 כלל מלכתחילה האצה של השילוב בין מיכון, אינפורמטיזציה ו"אינטליגנטיזציה" — כלומר, שילוב בינה מלאכותית ויכולות חכמות בתהליכי הלחימה .
הסקירות של 2026 מתארות את השנה הנוכחית כ"שנה קריטית" לקראת יעד המאה . ההצהרות הרשמיות מדגישות שדרוג מהיר של אמצעי הלחימה, רפורמות לשיפור הכשירות הקרבית של הכוחות המשולבים ושילוב מואץ של בינה מלאכותית .
תוכנית החומש ה-15 של סין, לשנים 2026–2030, עשויה לכלול הדגמות מוקדמות של יכולות מתקדמות בתחומים כמו חישה קוונטית, בינה מלאכותית וטכנולוגיות להתמודדות עם נשק היפרסוני. גם אם המערכות הללו עדיין לא יהיו בשלות במלואן, הצגת אבות-טיפוס או שילובים חלקיים עשויה לשמש עדות פומבית להתקדמות .
המסר המרכזי של סיקור יום השנה ברור: בייג'ינג מחברת בין עבר צנוע של יחידות גרילה לבין עתיד של נושאות מטוסים, טילים אסטרטגיים, מטוסים חמקניים ומערכות חכמות . שנה לפני היעד, יום השנה ה-99 שימש אפוא גם כחגיגה וגם כשעון עצר — לקראת השלב הבא בתוכנית הצבאית השאפתנית ביותר של סין.