לשם השוואה, הממוצע העולמי עומד על 20% בלבד. כלומר, ארגונים באזור נוטים כמעט פי שניים להשקיע ביוזמות AI בלי מסגרת מסודרת לבחינת האפקטיביות שלהן .
המניע המרכזי הוא FOMO — Fear of Missing Out, או החשש להישאר מאחור. חברות חוששות שמתחרים יתקדמו במהירות אם הן לא יקצו תקציבים ל-AI כבר עכשיו, גם כאשר התשואה העסקית עדיין אינה מוכחת . התוצאה היא פער בין השאיפות הגדולות לבין האחריות הניהולית למדוד ביצועים והחזר על ההשקעה.
סינגפור מוצגת בדוח כדוגמה בולטת למגמה. יותר משליש מהארגונים במדינת־העיר משקיעים משאבים ניכרים ב-AI בלי להעריך באופן מלא את ההשפעה של ההשקעות הללו — נתון שהופך אותה למוקד של השקעות המונעות מחשש להישאר מאחור .
הבעיה אינה מוגבלת לאסיה־פסיפיק. כ-70% מהארגונים בעולם משקיעים כיום ב-AI, בין אם בשל הפוטנציאל שהם מזהים בטכנולוגיה ובין אם בשל החשש שהמתחרים יקדימו אותם .
אלא שהתוצאות עדיין אינן מדביקות את עוצמת ההייפ: פחות מ-25% מהארגונים בעולם מדווחים שיישומי ה-AI שלהם עברו את הציפיות. 19% אומרים שהיישומים עלו על הציפיות, ורק 5% מדווחים שהם עלו עליהן במידה משמעותית .
אחד ההסברים האפשריים הוא לא מחסור בפוטנציאל טכנולוגי, אלא תשתית שאינה מוכנה לעומסי AI מתקדמים. בדיווחים על ממצאי המחקר בבריטניה הודגש כי רשתות תקשורת שאינן מתאימות לעומסי עבודה כאלה עלולות לעכב את התשואה מההשקעה .
המסר למנהלים ולדירקטוריונים באזור ברור: הרצון לשמור על יתרון תחרותי מובן, אך השקעה ללא יעדים ומדדים ברורים עלולה להפוך לבזבוז הון. כאשר גל ההשקעות ייבחן בדיעבד, חברות שלא יידעו להראות מה קיבלו תמורת הכסף עלולות לגלות שהמרוץ ל-AI היה מהיר יותר מהיכולת שלהן להפיק ממנו ערך.
לשם השוואה, הממוצע העולמי עומד על 20% בלבד. כלומר, ארגונים באזור נוטים כמעט פי שניים להשקיע ביוזמות AI בלי מסגרת מסודרת לבחינת האפקטיביות שלהן .
המניע המרכזי הוא FOMO — Fear of Missing Out, או החשש להישאר מאחור. חברות חוששות שמתחרים יתקדמו במהירות אם הן לא יקצו תקציבים ל-AI כבר עכשיו, גם כאשר התשואה העסקית עדיין אינה מוכחת . התוצאה היא פער בין השאיפות הגדולות לבין האחריות הניהולית למדוד ביצועים והחזר על ההשקעה.
סינגפור מוצגת בדוח כדוגמה בולטת למגמה. יותר משליש מהארגונים במדינת־העיר משקיעים משאבים ניכרים ב-AI בלי להעריך באופן מלא את ההשפעה של ההשקעות הללו — נתון שהופך אותה למוקד של השקעות המונעות מחשש להישאר מאחור .
הבעיה אינה מוגבלת לאסיה־פסיפיק. כ-70% מהארגונים בעולם משקיעים כיום ב-AI, בין אם בשל הפוטנציאל שהם מזהים בטכנולוגיה ובין אם בשל החשש שהמתחרים יקדימו אותם .
אלא שהתוצאות עדיין אינן מדביקות את עוצמת ההייפ: פחות מ-25% מהארגונים בעולם מדווחים שיישומי ה-AI שלהם עברו את הציפיות. 19% אומרים שהיישומים עלו על הציפיות, ורק 5% מדווחים שהם עלו עליהן במידה משמעותית .
אחד ההסברים האפשריים הוא לא מחסור בפוטנציאל טכנולוגי, אלא תשתית שאינה מוכנה לעומסי AI מתקדמים. בדיווחים על ממצאי המחקר בבריטניה הודגש כי רשתות תקשורת שאינן מתאימות לעומסי עבודה כאלה עלולות לעכב את התשואה מההשקעה .
המסר למנהלים ולדירקטוריונים באזור ברור: הרצון לשמור על יתרון תחרותי מובן, אך השקעה ללא יעדים ומדדים ברורים עלולה להפוך לבזבוז הון. כאשר גל ההשקעות ייבחן בדיעבד, חברות שלא יידעו להראות מה קיבלו תמורת הכסף עלולות לגלות שהמרוץ ל-AI היה מהיר יותר מהיכולת שלהן להפיק ממנו ערך.