האם רשתות חברתיות יכולות להתחיל מחדש? מנכ"ל ומנכ"לית בלוסקי עם התשובה ב-TechCrunch Disrupt 2026

בוועידת TechCrunch Disrupt 2026 (13–15 באוקטובר, סן פרנסיסקו), יעלו על הבמה מנכ"ל בלוסקי, טוני שניידר, והמנכ"לית (COO), רוז וונג, ויטענו שהרשתות החברתיות יכולות "להתחיל מחדש" — לא על ידי בניית פלטפורמה טובה יותר, אלא על ידי החלפת מודל הפלטפורמה בפרוטוקול פתוח . טענותיהם מתבססות על שלושה הימורים מרכזיים ועל חילופי הנהגה שנועדו להוציא אותם אל הפועל.

הטענות המרכזיות בוועידה

"העידן הבא של הרשתות החברתיות ייכתב על ידי פרוטוקול, לא על ידי פלטפורמה" — שניידר וונג טוענים שהבעיות המבניות של הרשתות החברתיות כיום (שליטה אלגוריתמית, נעילת נתונים, ניהול תוכן ריכוזי, 'התדרדרות המוצר') הן טבועות בפלטפורמות הריכוזיות, ואינן ניתנות לתיקון באמצעות ממשק משתמש טוב יותר או מדיניות . בלוסקי מציעה חלופה: ה-AT Protocol (פרוטוקול העברה מאומת) — תשתית פתוחה ומבוזרת שכל מפתח יכול לבנות עליה ללא רשות, ושהמשתמשים שולטים בה על זהותם, נתוניהם והגרף החברתי שלהם .

ביזור כתרופה לניצול מונופוליסטי — השניים יטענו שפייסבוק ו-X הפכו ל"בעצם חברות AI עכשיו", המיטבות לחילוץ מעורבות משתמשים ולא לקשר אנושי . הגישה של בלוסקי, המבוססת על קוד פתוח ופרוטוקול, מוצגת כתרופה מבנית — "פתרון קריטי לבעיות הטבועות במבנים ריכוזיים" . אם בלוסקי עצמה "תסטה מהדרך", המשתמשים יוכלו להעביר את כל הגרף החברתי שלהם לאפליקציה אחרת בלחיצת כפתור אחת .

מרחבים קהילתיים במקום 'הכיכר הציבורית' — וונג אמרה שבלוסקי אינה שואפת להיות כמו ת'רדס או X; היא רואה את עתידה במרחבים קהילתיים מונחי-קהילה במקום בפיד אלגוריתמי יחיד . הפרוטוקול מאפשר לכל אחד להפעיל ניהול תוכן, אצירה ופידים אלגוריתמיים משלו — למעשה, לפרק את השליטה הריכוזית.

חילופי ההנהגה ומשמעותם

מדוע ג'יי גרייבר פרשה? — ב-9 במרץ 2026, מייסדת בלוסקי, ג'יי גרייבר, הודיעה על פרישה מתפקיד המנכ"ל ועל מעבר לChief Innovation Officer. היא כתבה: "כשבלוסקי מתבגרת, החברה זקוקה למנהל מנוסה המתמקד בהרחבה ובביצוע, בזמן שאני חוזרת למה שאני עושה הכי טוב: לבנות" . היא נשארה יושבת ראש הדירקטוריון . גרייבר הביאה את בלוסקי לכ-43 מיליון משתמשים ובנתה את פרוטוקול AT מאפס .

המנדט של טוני שניידר — שניידר, לשעבר מנכ"ל מייסד של Automattic (וורדפרס, טאמבלר), שימש כמנכ"ל זמני ממרץ ומונה למנכ"ל קבע ב-10 ביולי 2026 . הרקע שלו משמעותי: הוא הוביל מערכת אקולוגית של קוד פתוח (וורדפרס מפעילה כ-40% מהאינטרנט) ומכיר את המתח בין צמיחה מבוססת-פרוטוקול לבין כדאיות מסחרית. בהודעת המינוי אמר שניידר שבלוסקי עובדת על "רשת פתוחה שתשקף את הדרכים הרבות שבהן אנשים מתקשרים, מקיימים אינטראקציה ומתפרנסים" . המנדט שלו הוא להפוך את בלוסקי מאלטרנטיבה צומחת לעסק בר-קיימא בהיקף רחב.

תזת חיבור אנושי של רוז וונג — וונג היא הקול החריף ביותר המבדיל את בלוסקי מהיריבות. בוועידת SXSW בלונדון ביוני 2026, היא טענה שפייסבוק ו-X "נטשו את המטרה המקורית שלהן" ושהבינה המלאכותית "לוקחת מאיתנו את האנושיות", מה שהופך את האינטרנט ל"תלוי יתר על המידה במערכות אוטומטיות" על חשבון אינטראקציה אנושית אמיתית . היא מציגה את בלוסקי כנקודת הנגד: מקום שנועד לחיבור בין אדם לאדם, שבו האצלה אלגוריתמית היא אופציונלית, לא ברירת מחדל. המסר הזה יהיה מרכזי בסשן בוועידה .

מיצוב תחרותי מול פייסבוק ו-X

האסטרטגיה של בלוסקי להתמודדות עם היריבות מבוססת על שלושה יתרונות מובהקים:

• בידול מבני, לא תכונות זהות. בלוסקי אינה מנסה 'לנצח' את X במגרש שלה. על ידי הימור על שכבת פרוטוקול במקום פלטפורמה, היא טוענת שהדינמיקה התחרותית כולה משתנה: מפתחים, יוצרים וקהילות יכולים לבנות על פרוטוקול AT ללא רשות, וליצור מערכת אקולוגית שאף חברה בודדת אינה שולטת בה .
• ניידות משתמשים כאות אמון. וונג הדגישה שמכיוון שהכל מבוסס קוד פתוח, משתמשים לעולם אינם נעולים. זה ההפך הגמור ממודל פייסבוק/X, שבו עלויות המעבר גבוהות בכוונה .
• קנה מידה קהילתי על פני קנה מידה שידורי. במקום לייעל את המערכת ל'כיכר הציבורית' הוויראלית (X) או לגרף המיקוד הפרסומי (פייסבוק), בלוסקי נשענת על מרחבים קהילתיים קטנים יותר, בדומה ל-Reddit, שבהם המעורבות היא אורגנית ופידים מבוססי AI הם היוצא מן הכלל, לא הכלל .

הרוח הנגדית במציאות

קיים סייג משמעותי. בסיס המשתמשים הפעיל של בלוסקי מתכווץ ככל שגל הצמיחה הראשוני שלאחר הבחירות ב-2024 דועך. נתונים מאוגוסט 2026 מראים שהפלטפורמה מתקשה לשמור על המומנטום . תזת 'פרוטוקול ראשון' נותרה לא מוכחת בקנה מידה נרחב, ובלוסקי מתמודדת עם בעיית ההתחלה הקלאסית של מערכת אקולוגית פתוחה: יישומים ושירותים משכנעים הבנויים על פרוטוקול AT עדיין מועטים. הסשן בוועידה הוא אפוא לא רק הצגת הטענה הפילוסופית, אלא גם גיוס אמון מצד מפתחים ומשקיעים.