הנדבך השני והאסטרטגי לא פחות של הביקור היה ההסכם עם חברת התקשורת SK טלקום (SK Telecom) להקמת ענן AI בקנה מידה של ג'יגה-וואט בקוריאה הדרומית, תוך שימוש בפלטפורמת ה-DSX המלאה של אנבידיה . יו"ר קבוצת SK, צ'אי טא-וון, הצהיר כי מטרת הפרויקט היא להפוך את הקבוצה ל"שחקנית מובילה בעולם מפעלי ה-AI שתעצב את המערכת האקולוגית של הבינה המלאכותית באסיה כולה". על פי התוכנית, "מפעל ה-AI" הראשון צפוי להתחיל לפעול כבר בשנת 2027 . הואנג עצמו טען כי רשתות התקשורת הופכות כעת ל"תשתית הלאומית החדשה של הבינה המלאכותית" .

שתי עסקאות העוגן הללו היו מוקפות בשורה של הסכמים ושיתופי פעולה המשלימים את תמונת הפאזל של הבינה המלאכותית הפיזית:

• נאבר (Naver) , ענקית האינטרנט הקוריאנית, מרחיבה את מרכז הנתונים "GAK Sejong" שלה מ-55 מגה-וואט לקנה מידה של ג'יגה-וואט, והפכה לחברה הקוריאנית הראשונה שהצטרפה לקואליציית "נמטרון" (Nemotron) היוקרתית של אנבידיה .
• קבוצת LG הסכימה להקים מפעל AI משלה, שיתמקד ברובוטיקה, נהיגה אוטונומית ושירותי ענן לעיבוד גרפי (GPU) .
• קבוצת יונדאי מוטור (Hyundai Motor) דנה בהרחבת העבודה עם אנבידיה בתחומי הניידות, הרובוטיקה והבינה המלאכותית הפיזית, בעוד שקבוצת דוסאן (Doosan) הכריזה בנפרד על שותפות בתחום הרובוטיקה .

מספקית שבבים למעצמת AI ריבונית

החוזה עם SK טלקום להקמת מפעל ה-AI הוא אבן הפינה לאמביציות של קוריאה בתחום הבינה המלאכותית הפיזית (Physical AI) – אותו סוג של בינה מלאכותית ששולטת ברובוטים, בכלי רכב אוטונומיים ובמכונות תעשייתיות בעולם האמיתי .

המונח "תשתית AI ריבונית" הוא קריטי כאן: הכוונה היא שחברות קוריאניות וגופים ממשלתיים יוכלו להריץ עומסי עבודה תעשייתיים רגישים בתוך גבולות קוריאה, על גבי חומרת מחשוב שבבעלות מקומית – במקום להיות תלויים בספקי ענן זרים דוגמת AWS או גוגל .

המשמעות המעשית עצומה. SK טלקום, עם רשת הסיבים האופטיים הפרוסה בכל רחבי המדינה, תוכל להפיץ כוח חישוב ובינה מלאכותית קרוב ככל האפשר לנקודות הקצה – מפעלים, נמלים ומרכזים לוגיסטיים . כעת, חברו לכך את העובדה שחברות כמו יונדאי ודוסאן, שהן שחקניות מפתח בתעשיית הרובוטיקה העולמית, משתפות פעולה ישירות עם אנבידיה. התוצאה היא שלקוריאה יש גם את "השריר" החישובי וגם את תעשיות הקצה הנכונות כדי להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הפיזית.

האותיות הקטנות: מזכרים, לא מנדטים

למרות כל התרועות, גורמים בתעשייה הקוריאנית מיהרו לקרר את ההתלהבות. רוב ההכרזות, כך מסתבר, הן "מחייבות באופן רופף ולא ברור" . הרוב המכריע של הדיונים הסתכמו בחתימה על מזכרי הבנות (MOU) או בהסכמות בעל-פה – מסמכים חסרי כל תוקף משפטי, שאינם כוללים התחייבויות ביצועיות או קנסות על הפרה .

זוהי הסתייגות משמעותית ביותר. היעד של SK טלקום להפעלת מפעל ה-AI עד 2027 הוא חריג מבורך, אך הטרנספורמציה הרחבה יותר של המשק הקוריאני תלויה ביכולת להפוך את מסגרות שיתוף הפעולה הללו לפרויקטים מתוקצבים, מאוישים ומבצעיים.

יש אנליסטים הרואים בביקור של הואנג בעיקר ניסיון להגדיר מחדש את תפקידה של קוריאה בתוך האסטרטגיה הגלובלית רחבת הידיים של אנבידיה – להקצות לה תפקיד מוגדר, אולי אף כפוף, במערך הייצור והפיתוח הבינלאומי . האם קוריאה תצליח לנצל את ההזדמנות בתנאים שלה, ולא רק כספקית שבויה? התשובה לכך תלויה לחלוטין בביצוע בשנים הקרובות. לעת עתה, ההסכמים הללו הציבו את קוריאה הדרומית על המפה כאחד המקומות הבודדים על פני כדור הארץ שמשלבים יכולת ייצור זיכרון, תשתית תקשורת ארצית, ומומחיות ברובוטיקה תעשייתית – כל מה שדרוש כדי לבנות בינה מלאכותית לא רק לענן, אלא לעולם הפיזי האמיתי.

הנדבך השני והאסטרטגי לא פחות של הביקור היה ההסכם עם חברת התקשורת SK טלקום (SK Telecom) להקמת ענן AI בקנה מידה של ג'יגה-וואט בקוריאה הדרומית, תוך שימוש בפלטפורמת ה-DSX המלאה של אנבידיה . יו"ר קבוצת SK, צ'אי טא-וון, הצהיר כי מטרת הפרויקט היא להפוך את הקבוצה ל"שחקנית מובילה בעולם מפעלי ה-AI שתעצב את המערכת האקולוגית של הבינה המלאכותית באסיה כולה". על פי התוכנית, "מפעל ה-AI" הראשון צפוי להתחיל לפעול כבר בשנת 2027 . הואנג עצמו טען כי רשתות התקשורת הופכות כעת ל"תשתית הלאומית החדשה של הבינה המלאכותית" .

שתי עסקאות העוגן הללו היו מוקפות בשורה של הסכמים ושיתופי פעולה המשלימים את תמונת הפאזל של הבינה המלאכותית הפיזית:

• נאבר (Naver) , ענקית האינטרנט הקוריאנית, מרחיבה את מרכז הנתונים "GAK Sejong" שלה מ-55 מגה-וואט לקנה מידה של ג'יגה-וואט, והפכה לחברה הקוריאנית הראשונה שהצטרפה לקואליציית "נמטרון" (Nemotron) היוקרתית של אנבידיה .
• קבוצת LG הסכימה להקים מפעל AI משלה, שיתמקד ברובוטיקה, נהיגה אוטונומית ושירותי ענן לעיבוד גרפי (GPU) .
• קבוצת יונדאי מוטור (Hyundai Motor) דנה בהרחבת העבודה עם אנבידיה בתחומי הניידות, הרובוטיקה והבינה המלאכותית הפיזית, בעוד שקבוצת דוסאן (Doosan) הכריזה בנפרד על שותפות בתחום הרובוטיקה .

מספקית שבבים למעצמת AI ריבונית

החוזה עם SK טלקום להקמת מפעל ה-AI הוא אבן הפינה לאמביציות של קוריאה בתחום הבינה המלאכותית הפיזית (Physical AI) – אותו סוג של בינה מלאכותית ששולטת ברובוטים, בכלי רכב אוטונומיים ובמכונות תעשייתיות בעולם האמיתי .

המונח "תשתית AI ריבונית" הוא קריטי כאן: הכוונה היא שחברות קוריאניות וגופים ממשלתיים יוכלו להריץ עומסי עבודה תעשייתיים רגישים בתוך גבולות קוריאה, על גבי חומרת מחשוב שבבעלות מקומית – במקום להיות תלויים בספקי ענן זרים דוגמת AWS או גוגל .

המשמעות המעשית עצומה. SK טלקום, עם רשת הסיבים האופטיים הפרוסה בכל רחבי המדינה, תוכל להפיץ כוח חישוב ובינה מלאכותית קרוב ככל האפשר לנקודות הקצה – מפעלים, נמלים ומרכזים לוגיסטיים . כעת, חברו לכך את העובדה שחברות כמו יונדאי ודוסאן, שהן שחקניות מפתח בתעשיית הרובוטיקה העולמית, משתפות פעולה ישירות עם אנבידיה. התוצאה היא שלקוריאה יש גם את "השריר" החישובי וגם את תעשיות הקצה הנכונות כדי להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הפיזית.

האותיות הקטנות: מזכרים, לא מנדטים

למרות כל התרועות, גורמים בתעשייה הקוריאנית מיהרו לקרר את ההתלהבות. רוב ההכרזות, כך מסתבר, הן "מחייבות באופן רופף ולא ברור" . הרוב המכריע של הדיונים הסתכמו בחתימה על מזכרי הבנות (MOU) או בהסכמות בעל-פה – מסמכים חסרי כל תוקף משפטי, שאינם כוללים התחייבויות ביצועיות או קנסות על הפרה .

זוהי הסתייגות משמעותית ביותר. היעד של SK טלקום להפעלת מפעל ה-AI עד 2027 הוא חריג מבורך, אך הטרנספורמציה הרחבה יותר של המשק הקוריאני תלויה ביכולת להפוך את מסגרות שיתוף הפעולה הללו לפרויקטים מתוקצבים, מאוישים ומבצעיים.

יש אנליסטים הרואים בביקור של הואנג בעיקר ניסיון להגדיר מחדש את תפקידה של קוריאה בתוך האסטרטגיה הגלובלית רחבת הידיים של אנבידיה – להקצות לה תפקיד מוגדר, אולי אף כפוף, במערך הייצור והפיתוח הבינלאומי . האם קוריאה תצליח לנצל את ההזדמנות בתנאים שלה, ולא רק כספקית שבויה? התשובה לכך תלויה לחלוטין בביצוע בשנים הקרובות. לעת עתה, ההסכמים הללו הציבו את קוריאה הדרומית על המפה כאחד המקומות הבודדים על פני כדור הארץ שמשלבים יכולת ייצור זיכרון, תשתית תקשורת ארצית, ומומחיות ברובוטיקה תעשייתית – כל מה שדרוש כדי לבנות בינה מלאכותית לא רק לענן, אלא לעולם הפיזי האמיתי.