חריגה מתנאי הפסקת האש

הוראת ההתרחבות עומדת בסתירה למסגרת הפסקת האש שהושגה בתיווך ארצות הברית ונכנסה לתוקף באוקטובר 2025. לפי ההסכם, ישראל הייתה רשאית להחזיק באופן זמני בכ־53% משטח הרצועה . מקורות שונים העריכו כי השליטה הישראלית כבר התרחבה לכ־60% ואף לכ־64% — הרבה מעבר לרף שנקבע בהסכם .

ההסכם כלל גם התחייבות לנסיגה של הכוחות הישראליים לקו שסומן כ״קו הצהוב״. לכן, ההנחיה להגיע ל־70% נתפסת כהפרה בוטה של ההבנות, ולא רק כשינוי טקטי בשטח .

שיחות קהיר נקלעות ללחץ נוסף

ההודעה הישראלית הגיעה בעיצומם של מאמצים מצריים להחיות את הפסקת האש. משלחת של חמאס בראשות ח'ליל אל־חיה, מנהיג הארגון ברצועה, הגיעה לקהיר ב־5 ביוני לסבב חדש של שיחות שנועד להימשך כמה ימים . במשלחת היו גם זאהר ג'בארין, ראש חמאס בגדה המערבית, וחברי הלשכה המדינית חוסאם בדרן וע'אזי חמד .

השיחות נועדו לקדם את יישום השלב הראשון של ההסכם ולבחון את המעבר לשלב השני. שלב זה אמור לעסוק, בין היתר, בפירוק חמאס מנשקו ובנסיגה ישראלית מלאה מהרצועה . קהיר כבר אירחה לפחות חמישה סבבי דיונים בתוך פחות מחודשיים, עדות לדחיפות שמייחסים המתווכים למציאת מסלול להמשך ההסכם .

בחמאס הדגישו כי הגעת המשלחת התקיימה לאחר האיום הישראלי להשתלט על 70% מהרצועה, "בניגוד להפסקת האש" . מבחינת המתווכים המצרים, כל הרחבה חד־צדדית של השליטה הישראלית מקשה עוד יותר על גישור בין הדרישות: חמאס מבקש להשלים את התחייבויות השלב הראשון, ואילו ישראל מעוניינת להתקדם לדיונים על פירוק הארגון מנשקו ועתיד הביטחון ברצועה .

מה ידוע על מספר ההרוגים?

המקורות שסופקו מתארים המשך של תקיפות ואלימות גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. הערכה אחת קבעה כי יותר מ־700 פלסטינים וארבעה ישראלים נהרגו בעזה מאז 10 באוקטובר 2025 .

עם זאת, החומר הזמין אינו מאמת באופן עצמאי את הטענה שלפיה לפחות תשעה בני אדם נהרגו ב־7 ביוני. המקורות מה־7 ביוני עוסקים בעיקר בתחילת השיחות בקהיר ואינם כוללים מניין הרוגים מדויק לאותו יום.

גרמניה מזהירה מהשלכות הומניטריות

גרמניה הייתה בין המדינות הבולטות שהגיבו למהלך. ב־29 וב־30 במאי הביעה ממשלת גרמניה "דאגה" מהתוכניות להרחבת השליטה הישראלית בעזה, והזהירה כי יישומן יסבך את המאמצים להעביר סיוע הומניטרי חיוני לאוכלוסייה .

דוברת משרד החוץ הגרמני, קתרין דשאוור, אמרה כי התוכניות והדיווחים עליהן מעוררים דאגה, וכי אם יתממשו הן יקשהו במיוחד על המשך העברת הסיוע ההומניטרי החיוני . ברלין גם חזרה על התנגדותה לכל חלוקה קבועה של השטח הפלסטיני .

הביקורת מצטרפת להתבטאויות חריפות יותר של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ושל שר החוץ יוהאן ויידפול, שתיארו אסטרטגיות צבאיות ישראליות קודמות כ״שגויות לחלוטין״ ואת מניעת הסיוע כ״בלתי מקובלת״ .

צומת מדיני מסוכן

הוראת נתניהו אינה משנה רק את קו השליטה בשטח. היא מטלטלת את ההנחות שעליהן נשען התהליך המדיני: הפסקת האש אמורה הייתה להוביל ליישום הדרגתי של ההסכם, לפתיחת המעברים ולהגדלת הסיוע, ובהמשך לדיון בפירוק חמאס מנשקו ובנסיגה ישראלית .

כעת נדרשים המתווכים בקהיר להתמודד עם מציאות טריטוריאלית חדשה שישראל מבקשת ליצור באופן חד־צדדי — בזמן שהאלימות נמשכת והאמון בין הצדדים נשחק עוד יותר.

חריגה מתנאי הפסקת האש

הוראת ההתרחבות עומדת בסתירה למסגרת הפסקת האש שהושגה בתיווך ארצות הברית ונכנסה לתוקף באוקטובר 2025. לפי ההסכם, ישראל הייתה רשאית להחזיק באופן זמני בכ־53% משטח הרצועה . מקורות שונים העריכו כי השליטה הישראלית כבר התרחבה לכ־60% ואף לכ־64% — הרבה מעבר לרף שנקבע בהסכם .

ההסכם כלל גם התחייבות לנסיגה של הכוחות הישראליים לקו שסומן כ״קו הצהוב״. לכן, ההנחיה להגיע ל־70% נתפסת כהפרה בוטה של ההבנות, ולא רק כשינוי טקטי בשטח .

שיחות קהיר נקלעות ללחץ נוסף

ההודעה הישראלית הגיעה בעיצומם של מאמצים מצריים להחיות את הפסקת האש. משלחת של חמאס בראשות ח'ליל אל־חיה, מנהיג הארגון ברצועה, הגיעה לקהיר ב־5 ביוני לסבב חדש של שיחות שנועד להימשך כמה ימים . במשלחת היו גם זאהר ג'בארין, ראש חמאס בגדה המערבית, וחברי הלשכה המדינית חוסאם בדרן וע'אזי חמד .

השיחות נועדו לקדם את יישום השלב הראשון של ההסכם ולבחון את המעבר לשלב השני. שלב זה אמור לעסוק, בין היתר, בפירוק חמאס מנשקו ובנסיגה ישראלית מלאה מהרצועה . קהיר כבר אירחה לפחות חמישה סבבי דיונים בתוך פחות מחודשיים, עדות לדחיפות שמייחסים המתווכים למציאת מסלול להמשך ההסכם .

בחמאס הדגישו כי הגעת המשלחת התקיימה לאחר האיום הישראלי להשתלט על 70% מהרצועה, "בניגוד להפסקת האש" . מבחינת המתווכים המצרים, כל הרחבה חד־צדדית של השליטה הישראלית מקשה עוד יותר על גישור בין הדרישות: חמאס מבקש להשלים את התחייבויות השלב הראשון, ואילו ישראל מעוניינת להתקדם לדיונים על פירוק הארגון מנשקו ועתיד הביטחון ברצועה .

מה ידוע על מספר ההרוגים?

המקורות שסופקו מתארים המשך של תקיפות ואלימות גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. הערכה אחת קבעה כי יותר מ־700 פלסטינים וארבעה ישראלים נהרגו בעזה מאז 10 באוקטובר 2025 .

עם זאת, החומר הזמין אינו מאמת באופן עצמאי את הטענה שלפיה לפחות תשעה בני אדם נהרגו ב־7 ביוני. המקורות מה־7 ביוני עוסקים בעיקר בתחילת השיחות בקהיר ואינם כוללים מניין הרוגים מדויק לאותו יום.

גרמניה מזהירה מהשלכות הומניטריות

גרמניה הייתה בין המדינות הבולטות שהגיבו למהלך. ב־29 וב־30 במאי הביעה ממשלת גרמניה "דאגה" מהתוכניות להרחבת השליטה הישראלית בעזה, והזהירה כי יישומן יסבך את המאמצים להעביר סיוע הומניטרי חיוני לאוכלוסייה .

דוברת משרד החוץ הגרמני, קתרין דשאוור, אמרה כי התוכניות והדיווחים עליהן מעוררים דאגה, וכי אם יתממשו הן יקשהו במיוחד על המשך העברת הסיוע ההומניטרי החיוני . ברלין גם חזרה על התנגדותה לכל חלוקה קבועה של השטח הפלסטיני .

הביקורת מצטרפת להתבטאויות חריפות יותר של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ושל שר החוץ יוהאן ויידפול, שתיארו אסטרטגיות צבאיות ישראליות קודמות כ״שגויות לחלוטין״ ואת מניעת הסיוע כ״בלתי מקובלת״ .

צומת מדיני מסוכן

הוראת נתניהו אינה משנה רק את קו השליטה בשטח. היא מטלטלת את ההנחות שעליהן נשען התהליך המדיני: הפסקת האש אמורה הייתה להוביל ליישום הדרגתי של ההסכם, לפתיחת המעברים ולהגדלת הסיוע, ובהמשך לדיון בפירוק חמאס מנשקו ובנסיגה ישראלית .

כעת נדרשים המתווכים בקהיר להתמודד עם מציאות טריטוריאלית חדשה שישראל מבקשת ליצור באופן חד־צדדי — בזמן שהאלימות נמשכת והאמון בין הצדדים נשחק עוד יותר.