החידוש המרכזי של Xavveo הוא האופן שבו אותות הראדאר עוברים בתוך המערכת. במקום להשתמש בכבלי קואקסיאליים מנחושת, החברה מעבירה את האותות באמצעות סיבים אופטיים ובשבב מונוליתי המבוסס על פוטוניקת סיליקון .
לשינוי הזה יש כמה השלכות מעשיות:
במילים פשוטות, במקום להציב ראדאר גדול ומורכב בנקודה אחת, הארכיטקטורה של Xavveo מאפשרת לפזר יחידות חישה קטנות ולרכז את העיבוד במקום אחד. כך אפשר לקבל תמונה רחבה ומפורטת יותר, בלי להפוך כל נקודת חישה למערכת מחשוב מלאה.
מערכי הגנה אווירית קלאסיים בנויים סביב תרחיש של מטוסים גדולים, טילי שיוט או טילים בליסטיים — מטרות מהירות יחסית, שניתנות לגילוי בטווח ובגובה. רחפני FPV ורחפני סיור קטנים פועלים דווקא בתנאים שמאתגרים את ההנחות האלה: הם נמוכים, קטנים, איטיים יחסית ולעיתים מופיעים במספרים גדולים .
לפי מקור שפורסם במאי 2026, רוסיה שיגרה באותה תקופה יותר מ־200 רחפנים ביום לעבר אוקראינה . המספר הזה ממחיש מדוע גילוי של מטרה בודדת אינו מספיק: מערכת נגד רחפנים צריכה לזהות, לעקוב ולהבדיל בין כמה מטרות בו־זמנית.
Xavveo מציגה את המערכת שלה כפתרון לגילוי קצר־טווח וברזולוציה גבוהה של עצמים קטנים ונמוכים. לפי החברה, היא יכולה להבדיל בין רחפנים לציפורים ואף להבחין בין רחפנים נפרדים בתוך נחיל . בנוסף, היא אינה נשענת רק על מצלמות או על LiDAR — חיישנים שעלולים להיפגע מתאורה ישירה, ערפל או גשם — ולכן מיועדת לפעול ביום ובלילה ובמגוון תנאי מזג אוויר .
ביוני 2026 הכריזה Xavveo על קו מוצרים המיועד לתחום הביטחוני תחת השם PAIR. הקו כולל שני דגמים עיקריים :
שני הדגמים מבוססים על אותה ארכיטקטורת חישה ומיועדים לשילוב בין כמה סוגי חיישנים. לפי התיאור שפרסמה החברה, המערכת יכולה לשלב ראדאר, מצלמות אינפרה־אדום, מצלמות אופטיות וחיישנים אקוסטיים לתמונה תפעולית אחת .
מאפיין נוסף הוא פעולה שאינה תלויה ב־GPS או בתשתית 5G. הדבר עשוי להיות משמעותי בסביבות שבהן שירותי ניווט ותקשורת אינם זמינים, מוגבלים או משובשים .
במערכות ראדאר רגילות, הכבלים והחיבורים החשמליים הם חלק מהותי מהארכיטקטורה. Xavveo מעבירה את האותות במסלול אופטי, ומנצלת את פוטוניקת הסיליקון כדי לשלב רכיבי שידור וקליטה בשבב זעיר .
הגישה מאפשרת למקם מספר מודולים במרחקים שונים, להעביר את המידע למעבד מרכזי ולחבר את האותות לכדי מערך אחד. התוצאה אינה רק אוסף של חיישנים נפרדים, אלא מערכת מבוזרת שיכולה להתנהג כמו אנטנה גדולה יותר — ה'משטח הווירטואלי' שעליו מדברת החברה.
הטענה לעמידות בפני שיבוש נובעת גם מהיכולת לעבוד בתדרים גבוהים יותר, שהעברה אופטית מאפשרת ושמערכות מבוססות נחושת מתקשות יותר להתמודד איתם . עם זאת, מדובר ביכולות שמוצגות במסגרת חומרי החברה והדיווחים עליה, ולא בהוכחה לכך שכל אמצעי הלוחמה האלקטרונית הקיימים יהיו חסרי השפעה.
Xavveo נוסדה בידי ד"ר סוון אוטה, המנכ"ל, ד"ר סטפן מייסטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, וד"ר אולריך קייל, סגן נשיא להנדסה. אוטה ומייסטר היו ממייסדי Sicoya, וקייל הוא יוצא Intel .
בסוף 2024 גייסה החברה 8.6 מיליון דולר בסבב סיד שהובילו במשותף Vsquared Ventures ו־imec.xpand . במאי 2026 היא הוכרה על ידי עיריית ברלין כ־Deep Tech Star בקטגוריית טכנולוגיות קוונטיות, פוטוניקה ומיקרואלקטרוניקה .
המעבר לתחום הביטחוני הוכרז ביוני 2026, בעקבות ביקוש מצד לקוחות שהתמודדו עם קושי לזהות באופן אמין רחפני FPV ורחפני סיור קטנים . לצד הגנה מפני רחפנים, החברה מכוונת גם לאבטחת מתקנים צבאיים, הגנה על תשתיות קריטיות כמו תחנות כוח ושדות תעופה, אבטחת היקפים רגישים ומודעות אווירית בשטחים עירוניים או רחבי־היקף .
הטכנולוגיה נשארת דו־שימושית: אותן תכונות — רזולוציה גבוהה, פעולה בכל מזג אוויר ועמידות בפני הפרעות — עשויות לשמש גם בכלי רכב אוטונומיים, ברובוטיקה ובאוטומציה תעשייתית . השאלה המרכזית כעת היא לא רק אם ניתן לזהות רחפן קטן, אלא אם אפשר לפרוס רשת של חיישנים כאלה בקנה מידה גדול, בעלות ובאמינות שיתאימו לצורכי ההגנה המודרניים.
החידוש המרכזי של Xavveo הוא האופן שבו אותות הראדאר עוברים בתוך המערכת. במקום להשתמש בכבלי קואקסיאליים מנחושת, החברה מעבירה את האותות באמצעות סיבים אופטיים ובשבב מונוליתי המבוסס על פוטוניקת סיליקון .
לשינוי הזה יש כמה השלכות מעשיות:
במילים פשוטות, במקום להציב ראדאר גדול ומורכב בנקודה אחת, הארכיטקטורה של Xavveo מאפשרת לפזר יחידות חישה קטנות ולרכז את העיבוד במקום אחד. כך אפשר לקבל תמונה רחבה ומפורטת יותר, בלי להפוך כל נקודת חישה למערכת מחשוב מלאה.
מערכי הגנה אווירית קלאסיים בנויים סביב תרחיש של מטוסים גדולים, טילי שיוט או טילים בליסטיים — מטרות מהירות יחסית, שניתנות לגילוי בטווח ובגובה. רחפני FPV ורחפני סיור קטנים פועלים דווקא בתנאים שמאתגרים את ההנחות האלה: הם נמוכים, קטנים, איטיים יחסית ולעיתים מופיעים במספרים גדולים .
לפי מקור שפורסם במאי 2026, רוסיה שיגרה באותה תקופה יותר מ־200 רחפנים ביום לעבר אוקראינה . המספר הזה ממחיש מדוע גילוי של מטרה בודדת אינו מספיק: מערכת נגד רחפנים צריכה לזהות, לעקוב ולהבדיל בין כמה מטרות בו־זמנית.
Xavveo מציגה את המערכת שלה כפתרון לגילוי קצר־טווח וברזולוציה גבוהה של עצמים קטנים ונמוכים. לפי החברה, היא יכולה להבדיל בין רחפנים לציפורים ואף להבחין בין רחפנים נפרדים בתוך נחיל . בנוסף, היא אינה נשענת רק על מצלמות או על LiDAR — חיישנים שעלולים להיפגע מתאורה ישירה, ערפל או גשם — ולכן מיועדת לפעול ביום ובלילה ובמגוון תנאי מזג אוויר .
ביוני 2026 הכריזה Xavveo על קו מוצרים המיועד לתחום הביטחוני תחת השם PAIR. הקו כולל שני דגמים עיקריים :
שני הדגמים מבוססים על אותה ארכיטקטורת חישה ומיועדים לשילוב בין כמה סוגי חיישנים. לפי התיאור שפרסמה החברה, המערכת יכולה לשלב ראדאר, מצלמות אינפרה־אדום, מצלמות אופטיות וחיישנים אקוסטיים לתמונה תפעולית אחת .
מאפיין נוסף הוא פעולה שאינה תלויה ב־GPS או בתשתית 5G. הדבר עשוי להיות משמעותי בסביבות שבהן שירותי ניווט ותקשורת אינם זמינים, מוגבלים או משובשים .
במערכות ראדאר רגילות, הכבלים והחיבורים החשמליים הם חלק מהותי מהארכיטקטורה. Xavveo מעבירה את האותות במסלול אופטי, ומנצלת את פוטוניקת הסיליקון כדי לשלב רכיבי שידור וקליטה בשבב זעיר .
הגישה מאפשרת למקם מספר מודולים במרחקים שונים, להעביר את המידע למעבד מרכזי ולחבר את האותות לכדי מערך אחד. התוצאה אינה רק אוסף של חיישנים נפרדים, אלא מערכת מבוזרת שיכולה להתנהג כמו אנטנה גדולה יותר — ה'משטח הווירטואלי' שעליו מדברת החברה.
הטענה לעמידות בפני שיבוש נובעת גם מהיכולת לעבוד בתדרים גבוהים יותר, שהעברה אופטית מאפשרת ושמערכות מבוססות נחושת מתקשות יותר להתמודד איתם . עם זאת, מדובר ביכולות שמוצגות במסגרת חומרי החברה והדיווחים עליה, ולא בהוכחה לכך שכל אמצעי הלוחמה האלקטרונית הקיימים יהיו חסרי השפעה.
Xavveo נוסדה בידי ד"ר סוון אוטה, המנכ"ל, ד"ר סטפן מייסטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, וד"ר אולריך קייל, סגן נשיא להנדסה. אוטה ומייסטר היו ממייסדי Sicoya, וקייל הוא יוצא Intel .
בסוף 2024 גייסה החברה 8.6 מיליון דולר בסבב סיד שהובילו במשותף Vsquared Ventures ו־imec.xpand . במאי 2026 היא הוכרה על ידי עיריית ברלין כ־Deep Tech Star בקטגוריית טכנולוגיות קוונטיות, פוטוניקה ומיקרואלקטרוניקה .
המעבר לתחום הביטחוני הוכרז ביוני 2026, בעקבות ביקוש מצד לקוחות שהתמודדו עם קושי לזהות באופן אמין רחפני FPV ורחפני סיור קטנים . לצד הגנה מפני רחפנים, החברה מכוונת גם לאבטחת מתקנים צבאיים, הגנה על תשתיות קריטיות כמו תחנות כוח ושדות תעופה, אבטחת היקפים רגישים ומודעות אווירית בשטחים עירוניים או רחבי־היקף .
הטכנולוגיה נשארת דו־שימושית: אותן תכונות — רזולוציה גבוהה, פעולה בכל מזג אוויר ועמידות בפני הפרעות — עשויות לשמש גם בכלי רכב אוטונומיים, ברובוטיקה ובאוטומציה תעשייתית . השאלה המרכזית כעת היא לא רק אם ניתן לזהות רחפן קטן, אלא אם אפשר לפרוס רשת של חיישנים כאלה בקנה מידה גדול, בעלות ובאמינות שיתאימו לצורכי ההגנה המודרניים.