וייטנאם צריכה עד 700 מיליארד דולר למעבר הירוק — אבל חסרים לה פרויקטים ראויים להשקעה

הנתון עמד במרכז ועידת המימון הירוק של וייטנאם 2026, שנערכה ב-6 באוגוסט בהו צ׳י מין סיטי בהשתתפות קובעי מדיניות, בנקים, מוסדות פיננסיים, משקיעים ומומחים בינלאומיים. המסר המרכזי של הוועידה היה מפתיע למדי: הבעיה אינה בהכרח שאין בעולם מספיק הון ירוק — אלא שאין מספיק פרויקטים וייטנאמיים שמוכנים להשקעה ועומדים בדרישות של משקיעים בינלאומיים .

כמה כסף נדרש — ולאן הוא מיועד?

המכון לאנרגיה, הפועל תחת משרד התעשייה והמסחר של וייטנאם, מציג טווח מעט צר יותר של 533.9–657.8 מיליארד דולר. לפי ההערכה הזו, עיקר הסכום — 499–631 מיליארד דולר — יופנה לפיתוח מקורות חשמל, ובהם אנרגיית רוח יבשתית וימית, אגירה שאובה ומימן .

חלק משמעותי מההשקעה נדרש לא רק להפחתת פליטות, אלא גם להגנה מפני נזקי האקלים. משרד האוצר הווייטנאמי מעריך כי הסתגלות לשינויי האקלים לבדה תדרוש כ-368 מיליארד דולר, שהם כ-6.8% מהתוצר מדי שנה . הבנק העולמי העריך בנפרד כי הפיכת נכסים מסחריים ותעשייתיים לעמידים בפני שינויי האקלים תעלה כ-228 מיליארד דולר בתקופה שבין 2022 ל-2050 .

ששת החסמים בפני ההון הירוק הבינלאומי

1. פרויקטים שאינם מספיק כדאיים להשקעה

פרויקטים ירוקים רבים במדינה מציגים תשואה פיננסית נמוכה או מבנה עסקי שאינו מתאים לדרישות של משקיעים בינלאומיים. גם כאשר לפרויקט יש ערך סביבתי, הוא עדיין צריך להציג מודל הכנסות, תחזית תזרים ומנגנון החזר ברורים כדי להפוך לנכס שניתן לממן .

2. רגולציה לא שלמה

פערים במערכת סיווג ירוקה אחידה, בכללי השקיפות ובדרישות הדיווח הסביבתי מקשים על משקיעים להבחין בין פרויקט שהוא באמת ירוק לבין פרויקט שמשתמש בתווית בלבד. חוסר הוודאות מקשה גם על בנקים לסווג, לנטר ולדווח על אשראי ירוק .

3. תשתית שוק מוגבלת

וייטנאם עדיין חסרים מכשירי מימון ארוכי טווח, כגון אג״ח תשתית ואג״ח פרויקט, וכן מערכת אחידה לסיווג אג״ח ירוקות. ללא כלים כאלה קשה להפוך פרויקטים בודדים למכשירי השקעה שסוחרים יכולים לרכוש ולמכור .

4. עלות הון גבוהה

דו״ח של הבנק העולמי שהוצג בוועידה ציין כי עלות ההון לפרויקטים של אנרגיה נקייה במדינות מתעוררות גבוהה כמעט פי שניים מזו שבמדינות מפותחות. עלות זו פוגעת בכדאיות של פרויקטים ומקשה עליהם להתחרות בחלופות קונבנציונליות .

5. מחסור בגופי אימות ובנתוני ESG

בווייטנאם פועלים מעט גופים מקומיים בעלי הכשרה מספקת לאימות הטענות הירוקות של פרויקטים. במקביל, נתוני ESG — נתונים סביבתיים, חברתיים ונתוני ממשל תאגידי — עדיין מפוצלים ולא אחידים, מה שמסרבל את בדיקות הנאותות ואת הדיווח למשקיעים .

6. מעט מדי מנגנונים לחלוקת סיכונים

היעדרם של מימון משולב, ערבויות אשראי וכלים נוספים להפחתת סיכונים מרתיע משקיעים מוסדיים שמעדיפים ודאות גבוהה יותר. מנגנונים כאלה עשויים לשלב הון ציבורי או פילנתרופי עם הון פרטי, ובכך להפוך פרויקטים מסוכנים יחסית לאפשריים למימון .

מה חדש בשוק המימון הירוק?

הוועידה, שנשאה את הכותרת "המקום שבו הון ירוק מתחבר להזדמנויות השקעה", אורגנה במשותף על ידי Nam A Bank, הגוף המנהל של המרכז הפיננסי הבינלאומי של וייטנאם בהו צ׳י מין סיטי (VIFC-HCMC), FiinGroup והסניף הווייטנאמי של המכון העולמי לצמיחה ירוקה (GGGI) .

שוק האג״ח הירוקות עדיין בחיתוליו

שוק האג״ח הירוקות המקומי של וייטנאם נותר קטן. בשנת 2025 נרשמו במדינה חמש הנפקות בלבד של אג״ח ירוקות במטבע המקומי, בשווי כולל של 3,407 מיליארד דונג וייטנאמי, כ-140 מיליון דולר .

בוועידה קראו מומחים ליצור טקסונומיה ירוקה — מערכת כללים אחידה שמגדירה אילו פרויקטים ואילו שימושים בכספי האג״ח זכאים להיחשב ירוקים. הכוונה היא להתאים את הכללים לסטנדרטים בינלאומיים, ובהם עקרונות האג״ח הירוקות של האיגוד הבינלאומי לשוקי ההון (ICMA). אחידות כזו עשויה לחזק את אמון המשקיעים, לפשט את תהליך האימות ולהפחית את עלויות ההנפקה .

פלטפורמה למסחר באג״ח ירוקות ובאשראי פחמן

ב-29 ביוני 2026 השיקה וייטנאם את שלב הפיילוט של שוק הפחמן המקומי, עם פלטפורמת מסחר לאומית באשראי פחמן. המהלך נועד להוסיף כלי כלכלי להפחתת פליטות, לתמוך בצמיחה ירוקה ולסייע למדינה להתקדם לעבר יעד האפס נטו .

בוועידה הוצג VIFC-HCMC כמועמד לשמש בעתיד מוקד מרכזי לרישום אג״ח ירוקות ולמסחר באשראי פחמן, בהשראת הניסיון של מרכזים פיננסיים בינלאומיים. לפי הכיוון שהוצג, המרכז אמור לסייע בסטנדרטיזציה של פרויקטים, בצמצום סיכונים ובשיפור יכולתם של יזמים לגייס הון .

אחד הרעיונות שהועלו הוא הקמת קהילת מימון ירוק תחת VIFC. הקהילה תוכל לתאם סטנדרטים, לשתף זרם עסקאות ולאגד פרויקטים ירוקים קטנים לחבילות השקעה גדולות ונגישות יותר — צעד שנועד להגדיל את מאגר הפרויקטים הראויים להשקעה .

Nam A Bank מגייסת 20 מיליון דולר מגופים שווייצריים

במהלך הוועידה חתמה Nam A Bank על הסכם אשראי ירוק בינלאומי עם SIFEM AG, מוסד למימון פיתוח שנמצא בבעלות מלאה של הממשלה הפדרלית של שווייץ. הבנק גם קיבל גישה להון נוסף מקרנות המנוהלות על ידי responsAbility Investments AG. ההסכמים מסתכמים ב-20 מיליון דולר .

העסקה העלתה את היקף גיוס ההון הבינלאומי של Nam A Bank לכמעט 350 מיליון דולר . לדברי סגן המנכ״ל ווֹ הוּאנג הָאי, כל ההון הירוק שגויס קודם לכן כבר הועמד בהלוואות לפרויקטים. הכספים החדשים מיועדים בראש ובראשונה לעסקים קטנים ובינוניים ולתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית והתמודדות עם שינויי האקלים .

הבנק מסר כי הלוואות ירוקות נושאות בדרך כלל ריבית הנמוכה ב-0.5–1 נקודת אחוז מהריבית באשראי רגיל — יתרון שעשוי להפוך אותן לכלי מעשי עבור חברות שמבקשות לממן את המעבר למודל עסקי דל-פליטות .

המבחן האמיתי: להפוך כסף לפרויקטים

הצעדים שהוצגו בוועידה מסמנים התקדמות בתשתית הפיננסית — החל משוק הפחמן המתהווה ועד לניסיון ליצור מרכז מסחר ומימון ירוק מרוכז יותר. אך היקף ההשקעה הנדרש, עד 700 מיליארד דולר, מציב בפני וייטנאם משימה רחבה יותר מגיוס הון בלבד.

כדי שהכסף יגיע לשטח, המדינה תצטרך לבנות מאגר יציב של פרויקטים עם מודלים עסקיים ברורים, נתונים אמינים, כללי סיווג אחידים והגנות מתאימות למשקיעים. במילים אחרות, השאלה אינה רק כמה הון ירוק קיים — אלא האם וייטנאם תצליח להפוך את הפרויקטים שלה להשקעות שההון הבינלאומי יכול לזהות, לבדוק ולממן.