כיום, מערכות AI מסייעות במשימות מבודדות כמו הכוונת רחפנים, ניתוח תקיפות טילים ותכנון מבצעי. התוכנית ארוכת הטווח היא לחבר את כל הפונקציות הללו – יחד עם זרם הנתונים האדיר מכל קו החזית, שאורכו כ־1,200 קילומטרים – לפלטפורמה אחת שממליצה על מהלכים קרביים. מדובר במעבר מאוסף של פתרונות נקודתיים למערכת הוליסטית שמשפיעה על דרגי השטח והמטה הכללי כאחד. צבוק מתאר זאת כמערכת הפעלה של ממש ללוחמה, ולא סתם חיישן או כלי תצפית חכם יותר.

AI כבר בעיצומה של הלחימה

היקף השימוש האוקראיני בבינה מלאכותית כבר נרחב מאוד. על פי צבוק, מערכות AI משולבות כיום במגוון תחומים:

• הכוונת רחפנים: בינה מלאכותית מסייעת בהטסת רחפנים לעבר מטרותיהם, אם כי רובם עדיין מוטסים ידנית בשלב זה .
• תכנון מבצעים: כלי AI מוזנים ישירות למערכות הפיקוד של צבא אוקראינה, ומסייעים למתכננים הצבאיים להעריך חלופות במהירות גבוהה יותר .
• ניתוח תקיפות טילים: המערכות מעבדות כמויות עצומות של נתונים על מתקפות הטילים הרוסיות כדי לזהות דפוסי פעולה ונקודות תורפה .
• האצת "שרשרת ההרג": המטרה המוצהרת היא לקצר את פרק הזמן שבין זיהוי המטרה לבין הפגיעה בה, תוך ניצול מהירות העיבוד האנליטית של המכונה – מהירות שצוות אנושי אינו יכול להתחרות בה .
• גיוס כוח אדם: משרד ההגנה אף בונה מערכת משאבי אנוש מבוססת AI שתפקידה לייעל החלטות איוש .

החוט המקשר בין כל היישומים הוא מהירות. צבוק הדגיש שמטרת המרכז שלו היא להאיץ באופן דרמטי את ניתוח הנתונים מכל רחבי החזית, כך שמפקדים בשטח יקבלו המלצות שאפשר לפעול על פיהן מהר יותר מאי פעם .

"חדר הנתונים" של Brave1: אימון בינה מלאכותית על מידע מלחמה אמיתי

אבן יסוד קריטית בפאזל הזה הוא "חדר הנתונים" (Brave1 Dataroom), שהושק בינואר 2026. החדר נבנה בשיתוף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה האמריקאית פאלנטיר (Palantir Technologies) ומהווה סביבה מאובטחת שבה מפתחים יכולים לאמן ולבחון מודלים של בינה מלאכותית תוך שימוש במאגרי נתונים אמיתיים שנאספו בשדה הקרב .

המיקוד הראשוני של הפרויקט הוא בפיתוח מערכות אוטונומיות לגילוי וליירוט של איומים אוויריים, דוגמת רחפני השאהד מתוצרת איראן . בתוך החדר הממוגן, מקבלים המפתחים גישה לנתונים חזותיים ותרמיים שהובאו היישר מהחזית – חומר שאי אפשר לשחזר באף מעבדה. שר ההגנה מיכאילו פדורוב הצהיר כי היוזמה יוצרת תשתית טכנולוגית לפתרונות AI בעלי רלוונטיות ישירה ומיידית לשדה הקרב .

שיתוף הפעולה הזה מסמן גם את כוונתה של אוקראינה להפוך את מאמצי הבינה המלאכותית הצבאית שלה לתעשייה של ממש. במאי 2026 כבר נועדו פדורוב והנשיא וולודימיר זלנסקי עם מנכ"ל פאלנטיר, אלכס קארפ, כדי להרחיב את השת"פ. בחברה תיארו את "חדר הנתונים" כפלטפורמה שבה מידע מהחזית משמש לאימון "הדור הבא של בינה מלאכותית לשדה הקרב" . הגישה לחדר מותנית בסיווג ביטחוני, כך שהמידע הרגיש נשמר בתוך מערכת אקולוגית מבוקרת ומאובטחת .

רוסיה לא עומדת מנגד

צבוק מבהיר היטב שגם מוסקבה אינה קופאת על שמריה. מפקד בכיר במערך ההגנה האווירית האוקראיני הביע דאגה עמוקה מכך שרוסיה מגבירה את השימוש ב-AI לצורך תכנון התקפות רחפנים וטילים על ערים – התפתחות שעלולה לקצר משמעותית את זמן התכנון של כל תקיפה .

הדברים משתלבים היטב בתפיסת העולם של צבוק, המגדיר זאת כמירוץ חימוש של ממש:

"המערכת שמחזיקה ביותר נתונים ומבינה אותם טוב יותר, ושמציעה פתרונות – המערכת הזו תשיג יתרון על האחרת... השאלה היא באיזו מהירות אנחנו בונים את הפתרונות שלנו ועד כמה אנחנו מיישמים אותם הלכה למעשה" .

זו מלחמת נתונים לא פחות משהיא מלחמת אש.

צוואר הבקבוק האנושי

האזהרה המטרידה ביותר של הקצין האוקראיני נוגעת דווקא לתפקידו של האדם. אוקראינה מקיימת כיום מדיניות קפדנית של "אדם במעגל ההחלטות" – כל החלטה מבצעית מחייבת אישוש ובקרה אנושיים . אך צבוק מתריע שייתכן שהמדיניות הזו לא תחזיק מעמד לאורך זמן.

"מערכות הבינה המלאכותית עלולות בסופו של דבר לעקוף את בני האדם, שהנוכחות שלהם דווקא תאט קבלת החלטות. ואז עולה השאלה: איך נצליח לעמוד בקצב קבלת ההחלטות שמערכות אוטונומיות מציעות?"

זהו הפרדוקס שבלב הגישה האוקראינית. היכולת לפעול מהר יותר מציעה יתרון טקטי מובהק, אך הסרת שיקול הדעת האנושי או צמצומו למינימום מעוררת שאלות נוקבות באשר לאחריות (Accountability), לשליטה ולסיכון לטעויות קטסטרופליות. הצהרתו של צבוק אינה תחזית אופטימית, אלא הכרה אמיצה בעתיד לא נוח – כזה שעלול להיות בלתי נמנע אם "מלחמת מערכות ההפעלה" אכן תהפוך למציאות.

כיום, מערכות AI מסייעות במשימות מבודדות כמו הכוונת רחפנים, ניתוח תקיפות טילים ותכנון מבצעי. התוכנית ארוכת הטווח היא לחבר את כל הפונקציות הללו – יחד עם זרם הנתונים האדיר מכל קו החזית, שאורכו כ־1,200 קילומטרים – לפלטפורמה אחת שממליצה על מהלכים קרביים. מדובר במעבר מאוסף של פתרונות נקודתיים למערכת הוליסטית שמשפיעה על דרגי השטח והמטה הכללי כאחד. צבוק מתאר זאת כמערכת הפעלה של ממש ללוחמה, ולא סתם חיישן או כלי תצפית חכם יותר.

AI כבר בעיצומה של הלחימה

היקף השימוש האוקראיני בבינה מלאכותית כבר נרחב מאוד. על פי צבוק, מערכות AI משולבות כיום במגוון תחומים:

• הכוונת רחפנים: בינה מלאכותית מסייעת בהטסת רחפנים לעבר מטרותיהם, אם כי רובם עדיין מוטסים ידנית בשלב זה .
• תכנון מבצעים: כלי AI מוזנים ישירות למערכות הפיקוד של צבא אוקראינה, ומסייעים למתכננים הצבאיים להעריך חלופות במהירות גבוהה יותר .
• ניתוח תקיפות טילים: המערכות מעבדות כמויות עצומות של נתונים על מתקפות הטילים הרוסיות כדי לזהות דפוסי פעולה ונקודות תורפה .
• האצת "שרשרת ההרג": המטרה המוצהרת היא לקצר את פרק הזמן שבין זיהוי המטרה לבין הפגיעה בה, תוך ניצול מהירות העיבוד האנליטית של המכונה – מהירות שצוות אנושי אינו יכול להתחרות בה .
• גיוס כוח אדם: משרד ההגנה אף בונה מערכת משאבי אנוש מבוססת AI שתפקידה לייעל החלטות איוש .

החוט המקשר בין כל היישומים הוא מהירות. צבוק הדגיש שמטרת המרכז שלו היא להאיץ באופן דרמטי את ניתוח הנתונים מכל רחבי החזית, כך שמפקדים בשטח יקבלו המלצות שאפשר לפעול על פיהן מהר יותר מאי פעם .

"חדר הנתונים" של Brave1: אימון בינה מלאכותית על מידע מלחמה אמיתי

אבן יסוד קריטית בפאזל הזה הוא "חדר הנתונים" (Brave1 Dataroom), שהושק בינואר 2026. החדר נבנה בשיתוף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה האמריקאית פאלנטיר (Palantir Technologies) ומהווה סביבה מאובטחת שבה מפתחים יכולים לאמן ולבחון מודלים של בינה מלאכותית תוך שימוש במאגרי נתונים אמיתיים שנאספו בשדה הקרב .

המיקוד הראשוני של הפרויקט הוא בפיתוח מערכות אוטונומיות לגילוי וליירוט של איומים אוויריים, דוגמת רחפני השאהד מתוצרת איראן . בתוך החדר הממוגן, מקבלים המפתחים גישה לנתונים חזותיים ותרמיים שהובאו היישר מהחזית – חומר שאי אפשר לשחזר באף מעבדה. שר ההגנה מיכאילו פדורוב הצהיר כי היוזמה יוצרת תשתית טכנולוגית לפתרונות AI בעלי רלוונטיות ישירה ומיידית לשדה הקרב .

שיתוף הפעולה הזה מסמן גם את כוונתה של אוקראינה להפוך את מאמצי הבינה המלאכותית הצבאית שלה לתעשייה של ממש. במאי 2026 כבר נועדו פדורוב והנשיא וולודימיר זלנסקי עם מנכ"ל פאלנטיר, אלכס קארפ, כדי להרחיב את השת"פ. בחברה תיארו את "חדר הנתונים" כפלטפורמה שבה מידע מהחזית משמש לאימון "הדור הבא של בינה מלאכותית לשדה הקרב" . הגישה לחדר מותנית בסיווג ביטחוני, כך שהמידע הרגיש נשמר בתוך מערכת אקולוגית מבוקרת ומאובטחת .

רוסיה לא עומדת מנגד

צבוק מבהיר היטב שגם מוסקבה אינה קופאת על שמריה. מפקד בכיר במערך ההגנה האווירית האוקראיני הביע דאגה עמוקה מכך שרוסיה מגבירה את השימוש ב-AI לצורך תכנון התקפות רחפנים וטילים על ערים – התפתחות שעלולה לקצר משמעותית את זמן התכנון של כל תקיפה .

הדברים משתלבים היטב בתפיסת העולם של צבוק, המגדיר זאת כמירוץ חימוש של ממש:

"המערכת שמחזיקה ביותר נתונים ומבינה אותם טוב יותר, ושמציעה פתרונות – המערכת הזו תשיג יתרון על האחרת... השאלה היא באיזו מהירות אנחנו בונים את הפתרונות שלנו ועד כמה אנחנו מיישמים אותם הלכה למעשה" .

זו מלחמת נתונים לא פחות משהיא מלחמת אש.

צוואר הבקבוק האנושי

האזהרה המטרידה ביותר של הקצין האוקראיני נוגעת דווקא לתפקידו של האדם. אוקראינה מקיימת כיום מדיניות קפדנית של "אדם במעגל ההחלטות" – כל החלטה מבצעית מחייבת אישוש ובקרה אנושיים . אך צבוק מתריע שייתכן שהמדיניות הזו לא תחזיק מעמד לאורך זמן.

"מערכות הבינה המלאכותית עלולות בסופו של דבר לעקוף את בני האדם, שהנוכחות שלהם דווקא תאט קבלת החלטות. ואז עולה השאלה: איך נצליח לעמוד בקצב קבלת ההחלטות שמערכות אוטונומיות מציעות?"

זהו הפרדוקס שבלב הגישה האוקראינית. היכולת לפעול מהר יותר מציעה יתרון טקטי מובהק, אך הסרת שיקול הדעת האנושי או צמצומו למינימום מעוררת שאלות נוקבות באשר לאחריות (Accountability), לשליטה ולסיכון לטעויות קטסטרופליות. הצהרתו של צבוק אינה תחזית אופטימית, אלא הכרה אמיצה בעתיד לא נוח – כזה שעלול להיות בלתי נמנע אם "מלחמת מערכות ההפעלה" אכן תהפוך למציאות.