התמורה מיועדת ל"מטרות תאגידיות כלליות, לרבות הוצאות הון להרחבת תשתיות בינה מלאכותית ומחשוב גלובלי", תגובה ישירה למה שאלפאבית כינתה "ביקוש חסר תקדים מצד לקוחות" העולה על ההיצע הזמין של החברה .
גיוס הון זה אינו שאיפה מופשטת. הוא גשר קריטי לתכנית הוצאות שתפחה בקצב יוצא דופן. תחזית ההוצאות ההוניות (CapEx) של אלפאבית לשנת 2026 הועלתה פעמיים:
עם תכנית הוצאות של 180 עד 190 מיליארד דולר ותזרים מזומנים חופשי שנתי של כ-75 מיליארד דולר, גיוס ההון החיצוני הפך להכרח אסטרטגי כדי להימנע ממאמץ על המאזן תוך עמידה בקצב הביקוש .
ההשמה הפרטית של 10 מיליארד דולר אינה התחלה קרה, אלא מערכה שנייה של בנייה אסטרטגית שהחלה ברגע שבו גרג אבל ירש את וורן באפט כמנכ"ל.
באפט יזם אחזקה צנועה יחסית באלפאבית במהלך הרבעון השלישי של 2025, צעד חריג עבורו לאור הימנעותו בת עשרות שנים ממניות טכנולוגיה גדולות . אבל, שנכנס רשמית לתפקיד בתחילת 2026, האיץ מהלך זה. לפי דוח 13-F הראשון של ברקשייר תחת אבל, האחזקה גדלה ב-224% ברבעון הראשון שלו, מ-17.8 מיליון מניות בסוף 2025 לכמעט 58 מיליון מניות בשווי של כ-23 מיליארד דולר עד 31 במרץ
. צעד זה הפך את אלפאבית לאחת מחמש האחזקות הגדולות של ברקשייר ומהווה שבירה מוחלטת של הפילוסופיה השמרנית בנוגע לטכנולוגיה שאפיינה את עידן באפט
.
סבב התיקים של אבל היה חד משמעי. כדי לממן את הצעד הטכנולוגי האגרסיבי, הוא מכר מניות שוורון (Chevron) בשווי של כ-8 מיליארד דולר ויצא לחלוטין מ-16 אחזקות אחרות, כולל אמזון (Amazon) ודומינוס פיצה (Domino's Pizza) . ההשמה הפרטית, יחד עם רכישה נפרדת של חברת Taylor Morrison Home Corp בהיקף 6.8 מיליארד דולר, הביאו את סך ההוצאה הדו-יומית של אבל ל-16.8 מיליארד דולר
. השוק פירש את הצעדים לא כשינוי אסטרטגיה גורפ, אלא כאיתות ברור שברקשייר תחת אבל תרדוף אחרי חברות טכנולוגיה בעלות צמיחה גבוהה, כאשר תשתיות AI עומדות בראש סדר העדיפויות
.
תגובת השוק המיידית הייתה מאבק בין אסטרטגיה ארוכת טווח למכניקה קצרת טווח.
במסחר הרגיל ב-1 ביוני, מניות אלפאבית נסגרו בירידה של כ-1% ל-372.58 דולר . בעקבות ההכרזה לאחר שעות המסחר, המניה ירדה בעוד כ-1.5% לכ-367 דולר כאשר משקיעים עיכלו את ההשפעה הממתנת (דילול) של הנפקה בהיקף 80 מיליארד דולר
. ירידה זו התרחשה למרות החותמת המוסדית החזקה מברקשייר, והדגישה שוק שנותר זהיר באשר לקצב שבו הוצאות ה-AI יתורגמו לתשואות בנות קיימא.
ובכל זאת, חלק מהאנליסטים הגדירו את הירידה ככיול מחדש מדוד ולא כמפולת, וציינו כי השוק הכיר בהיגיון האסטרטגי תוך שהוא מעכל את דילול ההון .
המהלך של אלפאבית הוא הדוגמה הדרמטית ביותר לטירוף רחב בתעשייה. חמשת ספקיות תשתיות הענן וה-AI הגדולות בארה"ב - אלפאבית, מיקרוסופט, אמזון, מטה (Meta) ואורקל (Oracle) - התחייבו באופן קולקטיבי לטווח הוצאות הון של 660 עד 690 מיליארד דולר לשנת 2026, כמעט כפול מרמות 2025 .
מה שמייחד את אלפאבית אינו הסכום הכולל, אלא שיטת המימון:
ההחלטה של אלפאבית לפנות לשוק ההון - נדירה עבור חברה בגודלה וברווחיותה - מאותתת שגם ענקית טכנולוגיה עם תזרים מזומנים חופשי שנתי של מעל 75 מיליארד דולר זקוקה להון חיצוני כדי לממן את קנה המידה של הזדמנות ה-AI . זוהי הימור על כך שהביקוש הנוכחי למחשוב AI מייצג שינוי מבני ולא קפיצה מחזורית, ושפיגור הוא יקר יותר מדילול בעלי המניות הקיימים.