הקונסורציום שעמד מאחורי ההצעה היה, לפי הדיווחים, מיוצג על ידי מאט ריצטה, משקיע ספורט איטלקי-אמריקאי. ריצטה הוא המייסד והשותף המנהל של Underdog Global Partners, חברה המתמקדת בהשקעות בספורט, מדיה ונדל"ן.

הוא מעורב גם במספר ארגוני ספורט, כולל קמפובאסו מהליגה האיטלקית השלישית (סרייה ג') ונאפולי באסקט בליגת הכדורסל הבכירה באיטליה.

בזמן הדיווח על ההצעה, היא ייצגה פרמיה עצומה. הערכת השווי של Football Benchmark ממאי 2025 העמידה את שווי נאפולי על כ-1.1 מיליארד יורו, כלומר הקונסורציום הציע כמעט כפול מהערכה זו כדי לרכוש את המועדון.

למה אורליו דה לורנטיס דחה את ההצעה

הדחייה לא הייתה בעיקר בגלל המחיר. במקום זאת, הדיווחים מתארים באופן עקבי את עמדתו של דה לורנטיס כפשוטה: נאפולי אינה על המדף.

נשיא המועדון הדגיש שוב ושוב שאין בכוונתו למכור. בהערות קודמות על פניות השתלטות, הוא תיאר את המועדון כ**"צעצוע משפחתי"**, מה שמצביע על כך שהוא רואה בבעלות פרויקט אישי ומשפחתי ולא נכס פיננסי גרידא.

בגלל עמדה זו, ההצעה המדווחת על 2 מיליארד יורו נדחתה למרות שהייתה קובעת ככל הנראה שווי שיא למועדון כדורגל איטלקי.

המשא ומתן הסתיים לפני בדיקת נאותות

לפי דיווחים המפנים לקוריירה דלו ספורט (Corriere dello Sport), הדיונים בין נאפולי לקבוצת המשקיעים לא התקדמו מספיק כדי להגיע לבדיקת נאותות רשמית.

במקום זאת, דה לורנטיס דחה את ההצעה בשלב מוקדם של התהליך, ובעצם עצר את המשא ומתן לפני שלב הבדיקות הפיננסיות והמשפטיות האופייניות לרכישה.

חלק מהסיקורים רמזו שהקונסורציום האמריקאי נשאר אופטימי שאולי עסקה עדיין תתאפשר בשלב מסוים, אם כי עמדתו הפומבית של הבעלים נותרה ללא שינוי.

הצעות רכש קודמות

ההצעה של 2 מיליארד יורו לא הייתה הפעם הראשונה שבה בעלי נאפולי אמר לא להצעה גדולה.

דה לורנטיס טען בעבר שדחה הצעה של 2.5 מיליארד יורו עבור המועדון, ואמר שהוא לא מרגיש מחויב למכור אפילו במחיר זה.

דבריו באותה תקופה חיזקו את אותו הנושא: הבעלות על נאפולי קשורה לקשר אישי ושליטה ארוכת טווח, ולא לרצון לממש את ההשקעה.

מי הם המשקיעים

הדיווחים הציבוריים מזהים רק את קווי המתאר הכלליים של קבוצת המציעים. הקונסורציום תואר כ:

• קבוצת משקיעים אמריקאית המעוניינת ברכישת נאפולי.
• בראשות או מיוצגת על ידי מאט ריצטה, מייסד Underdog Global Partners.

Underdog Global Partners מתמקדת בהשקעות בספורט, מדיה ונדל"ן וגייסה תמיכה ממשקיעים בעלי הון גבוה ומשרדים משפחתיים המעוניינים בנכסי ספורט.

הרשימה המלאה של המשקיעים מאחורי הקונסורציום לא פורסמה בפירוט בדיווחים הזמינים.

מה הפרשה אומרת על השקעות אמריקאיות בכדורגל האירופי

למרות שהעסקה לא התקדמה, היקף ההצעה מדגיש מגמה רחבה יותר: הון אמריקאי מכוון יותר ויותר למועדוני כדורגל אירופיים.

משקיעים מארצות הברית הרחיבו את נוכחותם בליגות הגדולות, נמשכים על ידי זכויות שידור גלובליות, פוטנציאל צמיחת מותגים והמחסור היחסי במועדוני עילית הזמינים לרכישה.

המקרה של נאפולי מראה את גבולות המגמה הזו. אפילו בשוק שבו ההערכות שווי מטפסות ומשקיעים בינלאומיים להוטים לקנות, החלטות הבעלות נופלות בסופו של דבר על בעל המניות השולט. אם לבעלים זה אין עניין למכור, אפילו הצעת מיליארדי יורו עשויה לא להוביל לשום מקום.

לעת עתה, עמדתו של דה לורנטיס נראית ללא שינוי: נאפולי נשארת היטב תחת שליטתו - ולפחות בפומבי, מחוץ לשוק.

הקונסורציום שעמד מאחורי ההצעה היה, לפי הדיווחים, מיוצג על ידי מאט ריצטה, משקיע ספורט איטלקי-אמריקאי. ריצטה הוא המייסד והשותף המנהל של Underdog Global Partners, חברה המתמקדת בהשקעות בספורט, מדיה ונדל"ן.

הוא מעורב גם במספר ארגוני ספורט, כולל קמפובאסו מהליגה האיטלקית השלישית (סרייה ג') ונאפולי באסקט בליגת הכדורסל הבכירה באיטליה.

בזמן הדיווח על ההצעה, היא ייצגה פרמיה עצומה. הערכת השווי של Football Benchmark ממאי 2025 העמידה את שווי נאפולי על כ-1.1 מיליארד יורו, כלומר הקונסורציום הציע כמעט כפול מהערכה זו כדי לרכוש את המועדון.

למה אורליו דה לורנטיס דחה את ההצעה

הדחייה לא הייתה בעיקר בגלל המחיר. במקום זאת, הדיווחים מתארים באופן עקבי את עמדתו של דה לורנטיס כפשוטה: נאפולי אינה על המדף.

נשיא המועדון הדגיש שוב ושוב שאין בכוונתו למכור. בהערות קודמות על פניות השתלטות, הוא תיאר את המועדון כ**"צעצוע משפחתי"**, מה שמצביע על כך שהוא רואה בבעלות פרויקט אישי ומשפחתי ולא נכס פיננסי גרידא.

בגלל עמדה זו, ההצעה המדווחת על 2 מיליארד יורו נדחתה למרות שהייתה קובעת ככל הנראה שווי שיא למועדון כדורגל איטלקי.

המשא ומתן הסתיים לפני בדיקת נאותות

לפי דיווחים המפנים לקוריירה דלו ספורט (Corriere dello Sport), הדיונים בין נאפולי לקבוצת המשקיעים לא התקדמו מספיק כדי להגיע לבדיקת נאותות רשמית.

במקום זאת, דה לורנטיס דחה את ההצעה בשלב מוקדם של התהליך, ובעצם עצר את המשא ומתן לפני שלב הבדיקות הפיננסיות והמשפטיות האופייניות לרכישה.

חלק מהסיקורים רמזו שהקונסורציום האמריקאי נשאר אופטימי שאולי עסקה עדיין תתאפשר בשלב מסוים, אם כי עמדתו הפומבית של הבעלים נותרה ללא שינוי.

הצעות רכש קודמות

ההצעה של 2 מיליארד יורו לא הייתה הפעם הראשונה שבה בעלי נאפולי אמר לא להצעה גדולה.

דה לורנטיס טען בעבר שדחה הצעה של 2.5 מיליארד יורו עבור המועדון, ואמר שהוא לא מרגיש מחויב למכור אפילו במחיר זה.

דבריו באותה תקופה חיזקו את אותו הנושא: הבעלות על נאפולי קשורה לקשר אישי ושליטה ארוכת טווח, ולא לרצון לממש את ההשקעה.

מי הם המשקיעים

הדיווחים הציבוריים מזהים רק את קווי המתאר הכלליים של קבוצת המציעים. הקונסורציום תואר כ:

• קבוצת משקיעים אמריקאית המעוניינת ברכישת נאפולי.
• בראשות או מיוצגת על ידי מאט ריצטה, מייסד Underdog Global Partners.

Underdog Global Partners מתמקדת בהשקעות בספורט, מדיה ונדל"ן וגייסה תמיכה ממשקיעים בעלי הון גבוה ומשרדים משפחתיים המעוניינים בנכסי ספורט.

הרשימה המלאה של המשקיעים מאחורי הקונסורציום לא פורסמה בפירוט בדיווחים הזמינים.

מה הפרשה אומרת על השקעות אמריקאיות בכדורגל האירופי

למרות שהעסקה לא התקדמה, היקף ההצעה מדגיש מגמה רחבה יותר: הון אמריקאי מכוון יותר ויותר למועדוני כדורגל אירופיים.

משקיעים מארצות הברית הרחיבו את נוכחותם בליגות הגדולות, נמשכים על ידי זכויות שידור גלובליות, פוטנציאל צמיחת מותגים והמחסור היחסי במועדוני עילית הזמינים לרכישה.

המקרה של נאפולי מראה את גבולות המגמה הזו. אפילו בשוק שבו ההערכות שווי מטפסות ומשקיעים בינלאומיים להוטים לקנות, החלטות הבעלות נופלות בסופו של דבר על בעל המניות השולט. אם לבעלים זה אין עניין למכור, אפילו הצעת מיליארדי יורו עשויה לא להוביל לשום מקום.

לעת עתה, עמדתו של דה לורנטיס נראית ללא שינוי: נאפולי נשארת היטב תחת שליטתו - ולפחות בפומבי, מחוץ לשוק.